• שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

הגעלה לכלי (דבר חריף)

abc123

Well-known member
מדוע לא מצינו בפוסקים שדיברו בעניין הגעלת כלים, שצריך לעשות את ההגעלה החמורה של הכלי, ולא לפי רוב תשמישו?
והרי אם ישתמש בדבר חריף אין את הטעם של הרמ"ע מפנו שמסביר למה צריך רוב תשמישו.
 
מדוע לא מצינו בפוסקים שדיברו בעניין הגעלת כלים, שצריך לעשות את ההגעלה החמורה של הכלי, ולא לפי רוב תשמישו?
והרי אם ישתמש בדבר חריף אין את הטעם של הרמ"ע מפנו שמסביר למה צריך רוב תשמישו.
נשמע שאלה מעניינת, אפשר הסבר ?
 
נשמע שאלה מעניינת, אפשר הסבר ?
אסביר: הסיבה שבגעלת כלים מספיק ללכת לפי רוב השימוש לכאורה תמוהה. שהרי מה יועיל לעשות עירוי מכלי ראשון על מזלג אם היתה פעם אחת שכן המלג היה בתוך כלי ראשון? איך הבליעה הזו תיפלט? אלא מסביר הרמ"ע מפאנו, שכיוון שבכל מקרה לאחר 24 שעות הטעם פגום, ומדין תורה אין בעיה, אז מה שחז"ל הצריכו לעשות הכשר לכלי, אפשר את ההכשר לפי רוב השימוש.

ואני הקטן עומד ושואל, מה יקרה שאשתמש בדבר חריף? הרי זה יפלוט לכאורה גם לאחר 24 שעות, ואז מה שנבלע ע"י כלי ראשון ולא נפלט בהכשרה שהרי עשינו הכשרה רק ע"י עירוי, כעת יפלט...
 
הרי זה יפלוט לכאורה גם לאחר 24 שעות
ומה הבעיה שיפלוט? הרי זה נטל"פ.
אגב, לפי מש"כ באור לציון ח"ג פ"י בהערות ס"ק י"א, שטעם ההיתר הוא משום שאנו תולים שגם בפסח ישתמש כפי רוב תתשמישו, אולי אה"נ, שאם ישתמש בפסח כפי מיעוט תשמישו אפשר שיהיה אסור.
לשון האור לציון הנ"ל:
1711097099035.png
 
תראה מה הפוסקים כתבו לתרץ בשו"ע לעניין חריף.
אולי כוונתך לשאול אם הוא השתמש בכלי בד"כ בדבר שאינו חריף ולפעמים בדבר חריף, וכמש"כ החזו"א (סי' קי"ט ס"ק ט"ו):
1711097499213.png
(אך אנו סוברים שרוב תשמישו הכוונה באיזו צורה השתמש ולא באיזה דבר).
 
כוונתך במה שכתבת:
מה יקרה שאשתמש בדבר חריף?
הייתה שמה יהיה אם הוא השתמש בדבר חריף קודם פסח או מה אם הוא ישתמש בדבר חריף בפסח?
[בתחילה הבנתי שכוונתך מה יהיה אם הוא ישתמש בחריף בפסח, וע"כ לא הבנתי מה השאלה, ואח"כ חשבתי שלכאו' כוונתך לשאול מה יהיה הדין אם הוא השתמש בדבר חריף קודם הפסח, שאז אפי' אחרי מעל"ע אנו לא אומרים נטל"פ, נכון?]
 
כוונתך במה שכתבת:

הייתה שמה יהיה אם הוא השתמש בדבר חריף קודם פסח או מה אם הוא ישתמש בדבר חריף בפסח?
[בתחילה הבנתי שכוונתך מה יהיה אם הוא ישתמש בחריף בפסח, וע"כ לא הבנתי מה השאלה, ואח"כ חשבתי שלכאו' כוונתך לשאול מה יהיה הדין אם הוא השתמש בדבר חריף קודם הפסח, שאז אפי' אחרי מעל"ע אנו לא אומרים נטל"פ, נכון?]
את האמת לא כוונתי לפסח.
אלא למאכל איסור. שעכשיו ישתמש בחריף ויפלוט את האיסור שלא נפלט בהכשר הפשוט.
 
שכיוון שבכל מקרה לאחר 24 שעות הטעם פגום, ומדין תורה אין בעיה, אז מה שחז"ל הצריכו לעשות הכשר לכלי, אפשר את ההכשר לפי רוב השימוש.

ואני הקטן עומד ושואל, מה יקרה שאשתמש בדבר חריף? הרי זה יפלוט לכאורה גם לאחר 24 שעות, ואז מה שנבלע ע"י כלי ראשון ולא נפלט בהכשרה שהרי עשינו הכשרה רק ע"י עירוי, כעת יפלט...
גם מה שדבר חריף משביח הוא מדרבנן (כמו שכותב הכו"פ בסי' קג והביאו הערך השלחן בסי' צו סק"ד).
1711098854747.png
 
גם מה שדבר חריף משביח הוא מדרבנן (כמו שכותב הכו"פ בסי' קג והביאו הערך השלחן בסי' צו סק"ד).
הצג קובץ מצורף 18739
לא הבנתי מה הכוונה מדרבנן משביח? חז"ל החמירו בחריף למרות שבפועל זה לא משביח? כי אם המציאות היא שמשביח, אז התורה לכאורה אסרה....
 
לא הבנתי מה הכוונה מדרבנן משביח? חז"ל החמירו בחריף למרות שבפועל זה לא משביח? כי אם המציאות היא שמשביח, אז התורה לכאורה אסרה....
קושיה טובה!
אולי אפשר ליישב ע''פ הרשב''א שכל נטל''פ מותר מדין ביטול ברוב,
וא''כ הכא נמי מהתורה מותר כי זה בטל אך חכמים גזרו עליו שלא יבטל ברוב.
 
חזור
חלק עליון