הדלקה בשמן זית קרוש

[ינון עובדיה ברכה]

כתב הגאון האדיר הרב ואזנר זצקו"ל בשו"ת שבט הלוי[1] שאף שהוא פסול להדלקה בבית המקדש כיון שאינו משקה ואין לו שם שמם [ואם נקרש לאחר ששמוהו בכלי שרת מסתפק שם אם הוא כשר להדלקה בבית המקדש], מכל מקום אין בידינו לדחותו מהדלקת נר חנוכה בהידור, כיון שהוא נמס בשעת ההדלקה על ידי האש, ואין דולק אלא שמן זית נוזלי שאורו זך וצלול יותר משאר שמנים, ואין צריך דמיון מושלם כשמן המנורה של בית המקדש לשמן של נר חנוכה. ע"כ.

ומה ששמים בשמן חומר הקרשה, דעת הגאון הרב אליישיב זצ"ל באשרי האיש[2] שאם חומר ההקרשה הוא פחות משישים מהשמן, הרי הוא בטל ויש לזה שם של שמן זית זך. ע"כ.

ודעת הגאון הרב קרליץ[3] שצריך שיהיה השמן דומה לגמרי לשמן של הדלקת המנורה בבית המקדש, ואם אינו דומה, אין בו גם הידור להדלקת נר חנוכה, אלא שהסתפק שם האם אכן שמן מוקשה פסול להדלקת המנורה בבית המקדש. ע"כ[4].

ובהליכות מועד[5] כתב אודות שמן זית קרוש, כעין צורת נרות שעוה, אפשר לכתחילה להשתמש בהם להידור מצות נר חנוכה, דאף שנקרש, מאחר שהאש יוצאת ממה שהשמן הקרוש נימוח, ונהפך שוב לנוזל, שפיר דמי, וגם בשמן כזה יש הידור של הדלקה בשמן זית. ע"כ.

וכתב מרן הראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א בילקוט יוסף[6] בזה"ל: שמן זית קרוש, כעין צורת נרות שעוה, אפשר לכתחילה להשתמש בהם להידור מצות נר חנוכה, דאף שנקרש, מאחר שהאש יוצאת ממה שהשמן הקרוש נימוח, ונהפך שוב לנוזל, שפיר דמי, וגם בשמן כזה יש הידור של הדלקה בשמן זית. עכ"ל.

---

[1] (ח"ט סי' קמג).
[2] (ח"ג פרק לד אות טז).
[3] בפסקי הלכות חנוכה מהגרי"א דינר פ"ט אות א).
[4] נלקח ממשנ"ב דרשו (שם).
[5] (שם עמ' רפה).
[6] (מהדורת תשע"ג, סי' תרעג הלכה ב עמ' רפה). וע"ע בחוברת ימי החנוכה בהלכה ובאגדה (להרב דוד נקי, מהדורת תשפ"ג עמ' 100).

 

[יהודה מ.]

כמדומה לי ששמעתי שמעורב בזה שעווה.

 

[הלכה צרופה]

עי' כאן מה שכתב לחדש בזה!