עוד ראיתי בכף החיים (סי' רלט אות ב) סוף ד"ה קודם, שכתב, שבשבת ויום טוב לא יאמר רבונו של עולם הריני מוחל וסולח לכל מי שהכעיס אותי וכו', אלא יתחיל השכיבנו אבינו לשלום. וכנראה שחשש משום אל ישאל אדם צרכיו בשבת ויו"ט. והנה המקור של אמירת רבונו של עולם הנז', הוא מחכמי הש"ס, כדאיתא במגילה (כח.), דאמר ר' נחוניא בן הקנה, "מימי לא עלתה על מטתי קללת חברי", כי הא דמר זוטרא כי הוה סליק לפורייה, הוה אמר רחמנא לשרי ליה לכל מאן דצערן. ע"ש. ובזוהר הקדוש (פרשת מקץ דף רא ע"ב) נאמר כמעט כל הנוסח של רבש"ע. ע"ש. והיינו כמ"ש הרמב"ם (סוף הלכות ת"ת). וע' פתח עינים יומא (כג.), ובשו"ת אקים את יצחק (סי' סז). ע"ש. ובאמת שאין זה שונה מנוסח יהי רצון שתצלינו מעזי פנים וכו', או אלהי נצור לשוני מרע וכו', או מנוסח הרחמן שבסוף בהמ"ז, שנאמרים בפי כל גם בשבת. וכן כתב בשו"ת תורה לשמה (סי' קג), שכל תפלה שרגיל לאומרה בכל יום בנוסח קבוע מותר לאומרה בשבת, ואין בזה משום איסור שאלת צרכיו בשבת, וכמו שפשט המנהג לומר הרחמן בשבת כדרך שאומרו בחול, וכן נהגו לומר יהא רעוא בשלש סעודות של שבת, אע"פ שיש בה שאלת צרכיו, והיינו משום שהוא רגיל לאומרה. וכן כתב בספר הכוונות לאומרה בסעודת שבת. וגדולה מזו אנו אומרים בריך שמיה בעת הוצאת ספר תורה בשבת, וכמבואר בזוהר, אף שיש בו שאילת צרכיו, וה"ט שהואיל ורגילים לומר כן בכל שבת, ואינו תובע דבר מחודש, מותר. ופוק חזי מאי עמא דבר. ע"כ. גם הגאון מהרי"ח בשו"ת רב פעלים ח"ב (סי' מו), נשאל על דבר אמירת יהא רעוא בסעודות שבת, והביא מ"ש בשו"ת יוסף אומץ (ס"ס מד), שיש שאינם מסיימים הנוסח משום אל ישאל צרכיו בשבת, וכתב שנראה ברור שמרן החיד"א לא ס"ל הכי, שהרי הוא תיקן תפלות ובקשות לאומרם בהקפות שמחת תורה, ותפלה לסדר תשליך בראש השנה, וידוע שבענין איסור שאלת צרכיו אין חילוק בין שבת ליו"ט, אלא ודאי שסובר לחלק שכל נוסח תפלה שנתקן לכל אדם באופן קבוע, הרי זה נעשה כטופס ברכה וכתפלה הקבועה מאנשי כנסת הגדולה שאין לחוש בזה לאיסור שאלת צרכיו בשבת, ורק בשאלה ובקשה שכל אחד מסדר לעצמו ולבני ביתו לפי העת והזמן כאשר תאוה נפשו, כדרכו לעשות בחול, בזה הוא שאסרו לשאול צרכיו בשבת. וכ"כ בספר תורה לשמה לחלק בזה, ושכ"כ המהר"ש יפה. ולכן העיקר שאפשר לומר כל הנוסח של יהא רעוא המתוקן לכל אדם וקבוע לכל שבת, ואין בזה פקפוק כלל. עכת"ד. וכ"כ בספר שער הכולל (פרק לו סוף אות ב), שנוסח רבונו של עולם הריני מוחל וסולח וכו', שהוא מתוקן ע"פ חכמי הש"ס והזוהר יכולים לאומרו גם בשבת. ע"כ. וכ"כ הרב פתח הדביר (סי' רפ סק"א), וסיים, שכל סדר קריאת שמע שעל המטה יש לאומרו גם בליל שבת ויו"ט, ואין להחמיר משום איסור שאלת צרכיו בשבת, גם אין לחוש משום הזכרת עונות וחרטה על העבר, חוץ מאמירת וידוי שאין לאומרו בשבת ויו"ט, ולא בשאר ימים שאין אומרים בהם תחנונים. ע"כ. והכף החיים עצמו (סי' רפ סק"ה) כתב כן בשם המקובלים. ע"ש. וכן עיקר.