• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

שאלות מקו ההלכה ד תשרי תשפ"ד- שמן סיני, בושם, על חטא, קבלה לעתיד, המלך הקדוש, הבדלה, אכילה ושתיה לשיעורים, הרב שמעון ללוש


השיעור השבועי שע"י קו ההלכה הספרדי, מבית הכנסת "זכרון דליה" אלעד,
כל יום שלישי בערב בין השעות 20:15-21:00
ניתן להאזין בשידור חי בקו התפילות בטלפון: 0722575766 ‏‏‏‏

תוכן השיעור: שמן סיני, בושם, על חטא, קבלה לעתיד, המלך הקדוש, הבדלה, אכילה ושתיה לשיעורים, ועוד
(מתוך השאלות האקטואליות שנשאלו במשך השבוע בקו ההלכה)

השאלות:

א. האם מותר להריח בכיפור משחה סינית או שמן סיני, ואיזה ברכה מברכים עליהם?

ב. אצלנו בבהכ"נ עוברים בין המתפללים עם בושם, וכל אחד לוקח שפריץ על היד או על טישו, בשביל להריח ולהקל על הצום, האם זה מותר?

ג. כשאומרים בוידוי של כיפור "על חטא", פעם החזן ופעם הציבור, האם צריך לומר בשקט עם החזן כדי שיהיה וידוי שלם?

ד. אם בכיפור כל שנה אני מתחרט ומקבל עלי תשובה, ושוב אח"כ נכשל באותם דברים, איך בעצם אני עושה תשובה בכיפור?

ה. ציבור שעשו רק חזרה, ואחר הקדושה הש"צ שכח ואמר הא-ל הקדוש, האם יחזור לאתה קדוש או לראש התפילה?

ו. בהבדלה של ר"ה בטעות שכחו ברכת המבדיל, ושתו מיד אחרי הגפן, ודיברו קצת, ואח"כ נזכרו, ובירך שוב רק המבדיל ושתה עוד קצת, האם יצאו ידי חובה, ומה היה צריך לעשות?

ז. מהו הגדר של "אכילה לשיעורים" וכן של "שתיה לשיעורים" בכיפור, לדעת מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל?
* 2 דוגמאות של חומרא שבאה לידי קולא באכילה ושתיה לשיעורים

ח. אשה בחודש שמיני להריון, כיצד תנהג ביום כיפור לכתחילה, וכיצד תנהג אם מרגישה התכווצויות או סחרחורות וכדומה?


[ניתן להאזין/לצפות בשיעורי הרב בקול הלשון בטלפון: 03-6171111 להקיש *7 ואז קוד 972202 וכן בקישור: https://www.kolhalashon.com/New/RavDaf/RavInfoD.aspx?RavID=972202&English=False&Lang=Hebrew]
 
נערך לאחרונה:
ישר כח @הרב שמעון ללוש
לגבי השאלה עם הבושם על היד שהרב אמר שמותר, לא חוששים לרחיצה או סיכה?
ב"ה
שלום וברכה,
הערה נכונה! וכך באמת אני נזכר שהשבתי לפני שלוש שנים בתכנית אור השבת האזינו תשפ"א בדקה 21:15 והלאה:

אמנם בתשובה לשואל על מנהג בית הכנסת במקומם עלה בדעתי סברא ליישב המנהג (ושכחתי להיכנס לנידון זה בשיעור), שמא י"ל דלא חשיב מעשה 'סיכה' אלא כשנותן שמן או בושם על בשרו על מנת שבשרו יהיה נסוך בשמן, אם לתענוג, אם לעדן העור, ואם להעביר הזוהמה, ורק לרפואה כמי שיש לו חטטין מותר. ובמעשה כזה שמטרתו לסוך העור אסרו חכמים בין מעט בין הרבה, ואפילו אצבע קטנה, שלא תעשה חילוקים. אבל כאשר אין לו כל כוונה שבשרו יהיה נסוך בשמן, אלא רק מחפש על מה ליתן את טיפת הבושם ע"מ להריחו, ומניח על מה שמזדמן לו להניח כגון ידו או כלי אחר המונח לפניו, מסתברא דלא קרינן ביה מעשה סיכה כלל, ואינו בכלל מה שאסרו סיכה. כך היה נלע"ד ליישב מקומות שנהגו כן, ועדיף ממה שיתנו ע"ג טישו וכדומה.

אולם אמת נכון הדבר, שמן הראוי להימנע כלל מליתן בושם בין על הבגד או הטישו שאסור מן הדין, ובין על ידו, שאין לסמוך על חילוקים וחידושים ללא מקור מהימן, ורק ע"מ ליישב המנהג יתכן לצדד כן.

בברכת כתיבה וחתימה טובה,
חזק ואמץ, יגדיל תורה ויאדיר!
 
ב"ה
שלום וברכה,
הערה נכונה! וכך באמת אני נזכר שהשבתי לפני שלוש שנים בתכנית אור השבת האזינו תשפ"א בדקה 21:15 והלאה:

אמנם בתשובה לשואל על מנהג בית הכנסת במקומם עלה בדעתי סברא ליישב המנהג (ושכחתי להיכנס לנידון זה בשיעור), שמא י"ל דלא חשיב מעשה 'סיכה' אלא כשנותן שמן או בושם על בשרו על מנת שבשרו יהיה נסוך בשמן, אם לתענוג, אם לעדן העור, ואם להעביר הזוהמה, ורק לרפואה כמי שיש לו חטטין מותר. ובמעשה כזה שמטרתו לסוך העור אסרו חכמים בין מעט בין הרבה, ואפילו אצבע קטנה, שלא תעשה חילוקים. אבל כאשר אין לו כל כוונה שבשרו יהיה נסוך בשמן, אלא רק מחפש על מה ליתן את טיפת הבושם ע"מ להריחו, ומניח על מה שמזדמן לו להניח כגון ידו או כלי אחר המונח לפניו, מסתברא דלא קרינן ביה מעשה סיכה כלל, ואינו בכלל מה שאסרו סיכה. כך היה נלע"ד ליישב מקומות שנהגו כן, ועדיף ממה שיתנו ע"ג טישו וכדומה.

אולם אמת נכון הדבר, שמן הראוי להימנע כלל מליתן בושם בין על הבגד או הטישו שאסור מן הדין, ובין על ידו, שאין לסמוך על חילוקים וחידושים ללא מקור מהימן, ורק ע"מ ליישב המנהג יתכן לצדד כן.

בברכת כתיבה וחתימה טובה,
חזק ואמץ, יגדיל תורה ויאדיר!
אברך את כבוד הרב שימשיך להגדיל תורה ולהאדירה, השיעור הזה עם שאלות מקו ההלכה נוגע בכ"כ הרבה דברים אקטואלים, שכן הוא מגיע ממעשים שבכל יום.
ישר כח כבוד הרב
 
חזקו ואמצו!
על איזה בשמים אפשר לברך מיני בשמים?

אם בירך על עצי ועשבי, האם יכול אח"כ לברך מיני על קליפה של פירות הדר, או על שקית תה צמחים שיש שם ערבוב של כמה מינים, או שמא כבר פטר את הבשמים הללו?
 
ב"ה
על פירות הדר כשלוקח אותם ע"מ להריח מברך הנותן ריח טוב בפירות, לכן אין בעיה שיברך,
משא"כ שקית תה צמחים של תערובת מינים כיון שהם צמחים עם ריח טוב ברכתם או עצי או עשבי ואת שניהם הוא כבר בירך ולכן לא יוכל לברך.
 
ב"ה
על פירות הדר כשלוקח אותם ע"מ להריח מברך הנותן ריח טוב בפירות, לכן אין בעיה שיברך,
משא"כ שקית תה צמחים של תערובת מינים כיון שהם צמחים עם ריח טוב ברכתם או עצי או עשבי ואת שניהם הוא כבר בירך ולכן לא יוכל לברך.
זכור לי שראיתי פעם נידון בפוסקים לגבי אוכל ביום כיפור, האם נידון כמוקצה. ונפ"מ אמרתי היום (במחשבה) שאולי גם לנידון זה. אשמח אם יאיר הרב עיניי. (מרן היה אומר בא סימן עינ"י. אנו לא זכינו)
 
זכור לי שראיתי פעם נידון בפוסקים לגבי אוכל ביום כיפור, האם נידון כמוקצה. ונפ"מ אמרתי היום (במחשבה) שאולי גם לנידון זה. אשמח אם יאיר הרב עיניי. (מרן היה אומר בא סימן עינ"י. אנו לא זכינו)

ב"ה
מוקצה לא שייך, שהרי מאכל הוא עומד לאכילה (עבור הקטנים והחולים עכ"פ) וממילא עומד לטלטול,
אולם הנידון בפוסקים אם מותר 'ליגע' (ואפילו לא מטלטל), ומשום שמא יאכל בכיפור,
אולם האיכא מעשה רב שהיה מרן זצ"ל מברך בעצמו על הלימון בכיפור ולא חש, וטעמא רבא איכא במלתא, שהרי אין כאן גזירת חכמים שלא ליגע במאכל, רק חשש הפוסקים משום סייג והרחקה, ובמקום מצוה של מאה ברכות אין לחוש. וכ"ש שכשאינו נוטל המאכל אלא על מנת לברך ולהריח בו, תו לא חיישינן שמא יאכל, וכ"ש לצורך מצות מאה ברכות, והרי הוא כמבוא'ר.

בברכה רבה
 

נושאים דומים בפורום

חזור
חלק עליון