החידוש של מרן: למה מבקשים "שנהיה מלאים מצוות כרימון"?

[מורשת מרן]

 

[ספרדי גאה]

כמדומה שקושיה זאת הקשה הפרי חדש בסימן תקפג'
ולמיטב זכרוני כיון מרן לתירוצו של הפר"ח
אשמח אם יעלו צילום.

 

[טהרת הבית]

פרי חדש אורח חיים סימן תקפג
ומה שכתב [הגה] [ויש אוכלין רמונים ואומרים] נרבה זכיות כרמון וכו'. אין להקשות מהא דאמרינן בברכות [נז, א], כפלח הרמון רקתך, אפילו ריקנין שבישראל מלאים מצוות כרמון, וא"כ מאי רבותיה הכא. דהתם בכל חייו קאמר, ואילו הכא מתפלל בכל שנה ושנה שירבו זכיותיו כרמון, א"כ פשו להו טפי, ודו"ק:

אשריך חזק ואמץ כל הכבוד!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

[הלכה צרופה]

יש לציין שהרב בסרטון הוא הגאון הגדול רבי נפתלי נוסבוים שליט"א ראש ישיבת חיי משה, ראב"ד בכמה בתי דינים (נתיבות חיים, אהבת שלום, הישר והטוב) ראש כולל אהל יוסף ואהבת שלום

 

[אושרי רביב]

כמדומה שקושיה זאת הקשה הפרי חדש בסימן תקפג'
ולמיטב זכרוני כיון מרן לתירוצו של הפר"ח
אשמח אם יעלו צילום.

מאיש לוקחה זאת, עיין חזון עובדיה ימים נוראים שהביא זאת.

 

[בנימין לוריא]

מן הסתם ידועה השאלה על מש"כ בגמ' (ברכות נז.): "אפי' ריקנין שבך מלאים מצוות כרימון", שאם הם מלאים מצוות למה קורא להם "ריקנים".
ומן הסתם גם ביארו שהפשט הוא שאפי' מי שנראה בעינינו כריקן, גם הוא באמת מלא מצוות כרימון.
וחשבתי לבאר ע"פ זה, מה הפשט במה שאומרים "מלאים מצוות כרימון" והרי רימון לכאו' לא מלא ב'מצוות' אלא ב'גרעינים', והיה צ"ל "מלאים מצוות כגרעיני הרימון".
ואפש"ל, שבאמת רימון הוא מלא ב'מצוות'! כיון שיש בו מאות גרעינים, ועל כל גרגר אפשר לברך ברכה ראשונה (ויש דעות שגם ברכה אחרונה כדין בריה), [וכן דינים נוספים כדיני קדימה ועוד], וא"כ גם הרימון הוא מלא 'מצוות', וכוונתו לומר, שאפ' אלו שנראים ריקנים הם באמת מלאים מצוות, כמו רימון שנראה ריקן ממצוות, ובאמת הוא מלא מלא במצוות.

 

[חיים אלוש]

ראיתי בשם הגר"ש וולבה זצ"ל שאמר כך:
דלכאורה אם "מלאים מצוות כרימון" הרי שכבר אינם ריקנים [והיא קושיית הכלי יקר].
וביאר,
דיכול אדם להיות מלא מצוות, אך כולם נעשים בלי עבודה מסודרת, ובלי שישנו את האדם במהותו, כגון שיתן פרוטה בכל בוקר ביברך דוד, יפה מאד, אך האם דבר זה הוא שינוי במהותו של האדם, ודאי שלא.
וא"כ יכולים להיות מלאים, במצוות מזדמנות, אך ללא סדר ומהלך, הרי הם עדיין ריקנים. ודפח"ח.

 

[חיים אלוש]

כלי יקר שמות ל,לד

קח לך סמים וגו'. מנה החלבנה בין סממני הקטורת ללמד אותנו לצרף פושעי ישראל בכל תענית (כריתות ו:) וטעמו של דבר לפי שאם לא היו פושעי ישראל בכלל התענית יש לחוש שלא יהיה התענית מצוה אלא עבירה ולא היה עולה לרצון שהרי מצינו (תענית יא.) שנקרא הנזיר חוטא בעבור שהזיר את עצמו מן היין, אבל אם יש בינינו פושעי ישראל הרי עכ"פ אנו צריכין להתענות בעבורם כי כל ישראל ערבים זה בעד זה. ובזה מיושב מנלן לומר שצירוף החלבנה מורה על צירוף הפושעים בתענית דווקא, ומה שמנאם בין סממני הקטורת דווקא, לפי שע"י הצומות והתשובה נעשו הזדונות לזכיות כמ"ש (ישעיה מ.ב) כי נרצה עונה. שגם העון יעלה לרצון לריח ניחוח ורז"ל אמרו (סנהדרין לז.) כפלח הרמון רקתך אפילו רקים שבך מלאים מצות כרימון, וקשה על זה אם הם מלאים מצות כרמון א"כ למה קראם רקים. אלא ודאי שעל התשובה דברו זה כי כל פועל ריק שבהם דהיינו העון ממנו יתמלאו מצות כי הזדונות והריקות נעשו כזכיות ויעלה גם העון לריח ניחוח כמו המצות, דוגמת החלבנה העולה לריח ניחוח ככל שאר סממנים ומכאן למדו לומר שענין זה מרמז על התענית והתשובה וזה פירוש יקר.