הכוונה בשם אלקינו

[בנימין לוריא]

זהו מאמר ארוך יחסית, ולכן אנני מאמין שרבים יטרחו לקרוא אותו. וגם כאשר קוראים רק חלק נשארים עם שאלות, ומקשים קושיות. לכן העדפתי לשלוח רק למי שמוכן לקרוא את כולו. אולם כדי שלא יהיה חשד כלשהוא שכביכול אני חושש לפרסם את זה, אז שלחתי אותו כעת.

ומעניין לראות כמה צפיות כבר יש לקובץ... ב"ה.

 

[בדרכו נלך]

זהו מאמר ארוך יחסית, ולכן אנני מאמין שרבים יטרחו לקרוא אותו. וגם כאשר קוראים רק חלק נשארים עם שאלות, ומקשים קושיות. לכן העדפתי לשלוח רק למי שמוכן לקרוא את כולו. אולם כדי שלא יהיה חשד כלשהוא שכביכול אני חושש לפרסם את זה, אז שלחתי אותו כעת.

יישר כח גדול על המאמר הנפלא!
מספיק רק לראות את ההסכמות של הרבנים כדי להשתכנע!
אולי אפשר לפרסם רק את ההסכמות לתועלת הרבים.

 

[מרפסן איגרי]

מה עם שאר מו"ל של סידורים, האם הם ראו את התשובה הזו?

אולי אפשר לפרסם רק את ההסכמות לתועלת הרבים.

 

[הרב דורון רונן - כונת הלב]

אם תשימו לב תראו שכמעט כל הסידורים החדשים של האשכנזים שיוצאים לאחרונה מכניסים את יסוד ההשגחה בכוונת שם אלוהינו, וכן בסדור עוז והדר בנוסח עדות מזרח העתיקו בדיוק את הכוונה כלשונה מסדור כוונת הלב. ושמחתי לראות שכך עשו.
לגבי הסדורים הוותיקים, הסיפור קצת יותר מורכב. יצא לי לדבר כמעט עם כל המו"ל של הסידורים. חלק הסכימו לשנות, וחלק עדיין מסתפקים. צריך לדעת שאין שינוי כזה דבר של מה בכך, כיון שזה כרוך בהוצאה גדולה, כי צריך לעשות פלטות חדשות ולעיתים אף לעמד מחדש. הסדורים בינת הלב (מו"ל אליה יונה) ועבודה שבלב (מו"ל אייל בוכרים מטבריה) וכן הודיה (מו"ל פנחס ראובן) השתכנעו, ולכן המהדורה החדשה כבר יצא מתוקנת.
לגבי סדור 'עוד יוסף חי' בהוצאת ידידי הרב יוסף חיים מזרחי הי"ו, שלחתי לו את המאמר והוא קרא את כולו, ודי השתכנע, רק הוא כנראה מחכה שעוד כמה יסכימו עם זה, כיון שאינו רוצה להראות מחדש. גם הרב יעקב וינגרטן עורך סדור המפורש אמר שהוא כתב כך ב'שמע ישראל', רק בשאר המקומות השאיר כנוסח הרגיל, למרות שהוא יודע שזה לא מדויק. הטענה שלו היא שאינו רוצה להעלות את חמתם של כאלו שלא אוהבים חידושים, ועלולים לומר שחידש דבר שאינו כדעת השו"ע, מה שהוא לא נכון, אבל אין לו זמן וסבלנות להסביר לכל אחד ואחד את העניין.
באשר לסידור תפילת רפאל בהוצאת אהבת שלום, נפגשתי עם האחראי על העריכה, הרב מורד שליט"א, והוא קרא והשתכנע, רק אמר שהרב יעקב הלל צריך להחליט בזה. לכן איתם לא התקדם עדיין הנושא. גם שלחתי למו"ל של סדור למען שמו באהבה ולא החזיר לי תשובה.
יש לדעת שהשינוי בעניין זה צריך לבוא מן הציבור, שאם יתקשרו למו"ל ויעירו לו על זה אז יש סיכוי גדול שישנה הדבר. כל עוד זה לא מפריע להם במכירות אין סיבה שהם ישנו.

 

[בדרכו נלך]

אם תשימו לב תראו שכמעט כל הסידורים החדשים של האשכנזים שיוצאים לאחרונה מכניסים את יסוד ההשגחה בכוונת שם אלוהינו, וכן בסדור עוז והדר בנוסח עדות מזרח העתיקו בדיוק את הכוונה כלשונה מסדור כוונת הלב. ושמחתי לראות שכך עשו.
לגבי הסדורים הוותיקים, הסיפור קצת יותר מורכב. יצא לי לדבר כמעט עם כל המו"ל של הסידורים. חלק הסכימו לשנות, וחלק עדיין מסתפקים. צריך לדעת שאין שינוי כזה דבר של מה בכך, כיון שזה כרוך בהוצאה גדולה, כי צריך לעשות פלטות חדשות ולעיתים אף לעמד מחדש. הסדורים בינת הלב (מו"ל אליה יונה) ועבודה שבלב (מו"ל אייל בוכרים מטבריה) וכן הודיה (מו"ל פנחס ראובן) השתכנעו ולכן המהדורה החדשה כבר יצא מתוקנת.
לגבי סדור 'עוד יוסף חי' בהוצאת ידידי הרב יוסף חיים מזרחי הי"ו, שלחתי לו את המאמר והוא קרא את כולו, ודי השתכנע, רק הוא כנראה מחכה שעוד כמה יסכימו עם זה, כיון שאינו רוצה להראות מחדש. גם הרב יעקב וינגרטן עורך סדור המפורש אמר שהוא כתב כך ב'שמע ישראל', רק בשאר המקומות השאיר כנוסח הרגיל, למרות שהוא יודע שזה לא מדויק. הטענה שלו היא שאינו רוצה להעלות את חמתם של החסידים שהם לא אוהבים חידושים, ועלולים 'לסקול אותו', כלשונו.
באשר לסידור תפילת רפאל בהוצאת אהבת שלום, נפגשתי עם האחראי על העריכה, הרב מורד שליט"א, והוא קרא והשתכנע, רק אמר שהרב יעקב הלל צריך להחליט בזה. לכן איתם לא התקדם עדיין הנושא. גם שלחתי למו"ל של סדור למען שמו באהבה ולא החזיר לי תשובה.
יש לדעת שהשינוי בעניין זה צריך לבוא מן הציבור, שאם יתקשרו למו"ל ויעירו לו על זה אז יש סיכוי גדול שישנה הדבר. כל עוד זה לא מפריע להם במכירות אין סיבה שהם ישנו.

לגבי אדם שיש לו סידור עם הכוונה הקודמת של השם "אלוקים" האם זאת טעות לכוון תקיף, בעל היכולת ובעל הכוחות כולם, המשגיח עלינו בפרט או שיש לו על מה לסמוך? כיון שיש הרבה סידורים שעדיין עם הכוונה הזו ולהחליף את כולם זה פעמים הוצאה גדולה וכדו'.
כמו כן אדם שכיון רק המשגיח עלינו בפרט - האם הכוונה הזו מספיקה או שיש הכרח להוסיף - אבינו מנהיגנו ביחד עם המשגיח עלינו בפרט?
ז"א האם הכוונה חייבת לכלול את המילים הנ"ל או אפשר להסתפק בכוונה קצרה יותר?

 

[מרפסן איגרי]

וסידור איש מצליח?

 

[הרב דורון רונן - כונת הלב]

וסידור איש מצליח?

ממש לאחרונה מצאתי שהרב מאזוז כבר העיר בעניין זה בסדור שלו בהקדמה, ואני מצטט:
עוד ראיתי להעיר במה שכתבנו בפנים לכוון בשם 'אלהינו' - אלוה שלנו שהוא תקיף וכו', ולא ככתוב בסדורים אחרים 'אלהינו' תקיף בעל היכולת. וטעות הוא, כי מרן כתב כן לגבי שם 'אלהים', אבל בשם אלהינו אם תכון תקיף ובעל הכוחות וכו' יחסר לנו ביאור כינוי הרבים 'נו', ואם תוסיף ובעל הכוחות שלנו, יהיה משמעו בעל הכוחות שלנו דוקא ולא של אחרים. ולכן יש לכוין: אלוה שלנו, כלומר פטרוננו ואדוננו, שהוא תקיף וכו'. עכ"ל. (ועי"ש עוד שמביא ראיה לדבריו).
והדברים הללו קרובים מאד לכוונה בכוונת הלב.
אם כך יוצא, ברוך השם, שבסדורים רבים כבר שינו הדבר.

 

[הרב דורון רונן - כונת הלב]

לגבי אדם שיש לו סידור עם הכוונה הקודמת של השם "אלוקים" האם זאת טעות לכוון תקיף, בעל היכולת ובעל הכוחות כולם, המשגיח עלינו בפרט או שיש לו על מה לסמוך? כיון שיש הרבה סידורים שעדיין עם הכוונה הזו ולהחליף את כולם זה פעמים הוצאה גדולה וכדו'.
כמו כן אדם שכיון רק המשגיח עלינו בפרט - האם הכוונה הזו מספיקה או שיש הכרח להוסיף - אבינו מנהיגנו ביחד עם המשגיח עלינו בפרט?
ז"א האם הכוונה חייבת לכלול את המילים הנ"ל או אפשר להסתפק בכוונה קצרה יותר?

הרב מאזוז כתב להדיא שזו טעות (ראה הציטוט לעיל). וכן כתב לי הרב אהרן ירחי, וכן הרב צבי וובר (רבה של שכונת נווה יעקב).
לגבי הכוונה ההכרחית, אין הלכה למשה מסיני לגבי הניסוח המדויק, אלא רק צריך לדעת שהעיקר הוא שבשם זה טמון כל היסוד של בחירת עם ישראל, שהוא אלוה שלנו ולא אלהי האומות. כמ"ש כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו (כדברי הרשב"א בשו"ת ח"ה ס' נה). ועיקר ההבדלה של עם ישראל מהאומות היא בצורת ההנהגה עימם, שהוא דבר שצריך לימוד מעמיק, ובראשונים הרבו לעסוק בזה (ספר העיקרים, כוזרי, שערי אורה, עקידת יצחק, רמב"ן, ועוד רבים מהאחרונים כרמח"ל ומהר"ל).
ידיעה זו היוצאת משם זה היא מעיקרי האמונה, כי היא קשורה למצוות יסודיות רבות, כמו קריאת פרשת שמע, תפילין [כי שם ה' נקרא עליך], מזוזה וכו', ולכן עצם הידיעה וההכרה בזה היא החשובה, ולאו דוקא הכונה בתפילה (בענין הכונה בתפילה הבאתי במאמר שמרן הרב עובדיה יוסף ז"ל וכן הרב אלישיב ז"ל הורו שאין זה מעכב כלל, חוץ מבק"ש).