• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

הכשר כיור לפסח

קורסיה

Well-known member
מה טעם שפסק בחזו"ע פסח עמ' קנא עירוי לכיור. הרי בכל השנה רוב תשמישו בצונן (כפי שגם הרב כתב) ודמי ממש לש"ע ס' תנא סעיף כה שכיון שמשתמשים בהם בצונן כל השנה, גם אם מיעוט בחמץ חם (כמו ששופכים את המים של הפסטה ישירות לכיור או שאר תבשילים רותחים של חמץ) סגי בשטיפה.

וגם אם נחשוש, ויניח כלי כשר לפסח בעודו חם בתוך הכיור, הו"ל נטל"פ, ודמי לש"ע יו"ד ס' צה סעיף ג' וד', שמותר להדיח כלי בשרי בן יומו ביורה חולבת אם המים פגומים באפר אע"פ שיש שומן דבוק בכלי ע"ש. וכן ביבי"א ח"ו (יו"ד ס' י אות ד') שדעת מרן שאף לכתחילה מותר
 
יתירה מזו בהערה למטה כתב שבלאו הכי כיוון שמשתמשים שם בסבונים זה פוגם טעם החמץ כך שלא צריך אפילו להגיע לעניין של נ״ט בר נ״ט, ובכ״ז אמר שעל היותר נכון וכו׳. (לא באתי לתרץ, באתי להוסיף על תמיהתך)
 
ב"ה
שלום וברכה,
תמיד ביארתי בעניותי שהשיש והכיור הכל אחד הוא והוא כדין השלחן, שמן הדין רוב תשמישו בצונן ומיעוט בעירוי אולם המנהג בעירוי, וה"נ השיש בכלל שלחן הוא, שיש שולחן שמגישים עליו ויש שלחן שאוכלים עליו כמבואר בש"ע יו"ד ר"ס פח. ונמצא שהכשרו אינו מן הדין אלא מכח המנהג כמבואר בש"ע (ובחזו"ע עמ' קנט).

שוב נוכחתי כעת מההערה בחזו"ע בדין הכיור, שאפשר לשמוע דאיירי כשמשתמש רוב פעמים במים חמים, אלא שאין היס"ב, וקצת משמע שאם רוב תשמישו בצונן לא יהיה צריך. אולם יותר נראה לפרש דבריו שבא לאפוקי מרוב תשמישו בחום שהיס"ב, אבל לא בא לומר שמשתמשים בו רוב פעמים בחם בדוקא, וכאילו אומר שרוב תשמישו אינו בחום שהיס"ב, ע"ש.

בברכה רבה,
ומועדים לשמחה
 
חזור
חלק עליון