הנחת תבשיל שלא נתבשל כלל מער"ש על פלאטה - הערה ע"ד מרן זיע"א

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

נשאלתי על דברי מרן זיע"א בחזו"ע שבת ח"ד עמ' שס"ב שם כתב להתיר לתת על פלטה בשבת כשהיא כבויה ואח"כ היא תדלק ע"י שעון שבת תבשיל שנתבשל כמאב"ד או תבשיל לח שנתבשל ונצטנן.

אולם בסו"ד הביא מדברי הילקו"י שבת ח"ג (עמ' רל"ב) שכתב להקל לתת "מער"ש" על פלטה כבויה שאח"כ תדלק ע"י שעון שבת, גם תבשיל שלא נתבשל כלל. ומרן זיע"א העיר על דבריו שיש להקל רק בנתבשל כמאב"ד וכנ"ל.

ולכאו' צ"ע שהרי מער"ש איזה איסור יש לשים על פלטה כבויה שאח"כ תדלק ע"י שעון שבת, ומאי שנא מפותקין ביבותיהן וכו'. וצ"ע.

 

[abc123]

נשאלתי על דברי מרן זיע"א בחזו"ע שבת ח"ד עמ' שס"ב שם כתב להתיר לתת על פלטה בשבת כשהיא כבויה ואח"כ היא תדלק ע"י שעון שבת תבשיל שנתבשל כמאב"ד או תבשיל לח שנתבשל ונצטנן.

אולם בסו"ד הביא מדברי הילקו"י שבת ח"ג (עמ' רל"ב) שכתב להקל לתת "מער"ש" על פלטה כבויה שאח"כ תדלק ע"י שעון שבת, גם תבשיל שלא נתבשל כלל. ומרן זיע"א העיר על דבריו שיש להקל רק בנתבשל כמאב"ד וכנ"ל.

ולכאו' צ"ע שהרי מער"ש איזה איסור יש לשים על פלטה כבויה שאח"כ תדלק ע"י שעון שבת, ומאי שנא מפותקין ביבותיהן וכו'. וצ"ע.

גם לי עלתה השאלה לפני כמה שנים.

 

[בדרכו נלך]

זכור לי שהרשל"צ כתב בילקוט יוסף שבת שיש חשש של מגיס, שתוך כדי הבישול של המאכל יבוא אדם להגיס בתבשיל.
ומבואר שם שלגבי מים שאינם מבושלים כלל מותר, שהרי אין בהם חשש של מגיס וכך אפשר לתת מים בקומקום חשמלי וידלק ע"י שעון שבת (טוב למי שלא רוצה להפעיל מיחם שלם בשביל כוס אחת של קפה, תה וכדו')
רק אולי יש לחשוש כיון שיש חולקים אז אפשר להרתיח לפני השבת ואז בשבת ידלק ויתחמם שוב, ואז זה כתבשיל לח שמותר ע"י שעון שבת באופן הזה כמו שכתב מר"ן זיע"א ביב"א ובחזו"ע.

 

[אהרן כהן]

איני מונח בזה כרגע, אבל עיין בהלכה ברורה (סי' שיח בשו"ת אוצרות יוסף סי' ו), אולי יובן יותר (ע' בחזו"א שהביא שם).

 

[תולעת]

ביבי"א ח"י הביא בשם כמה מאחרוני זמננו שכתבו לאסור בזה משום מגיס ודחה דבריהם דא"כ בטלת תורת שהייה מערב שבת. ודבריו קילורין לעיניים, ולכן צ"ע אם יאסור בכהאי גוונא ויחוש לאותם סברות.
אגב, בדברי שם נראה דלא כבנו הגר"ד יוסף שליט"א (ואולי גם בנו הראש"ל הגר"י שליט"א), שהוא התיר מפורשות להגיס בקדירה שעל האש ולמד כן בדעת מרן (סימן שכא שכתב להתיר בהוסר מעל האש משום שהתבשל כ"צ)

ואני מצטט לתועלת הרבנים שליט"א
שו"ת יביע אומר חלק י - אורח חיים סימן כו

ונמצא שעכ"פ אם המאכל מבושל כל צרכו, ורוצה רק לחממו, ליכא משום מגיס. וכ"כ מרן הב"י (ס"ס שכא) בשם תשובת הרמב"ם, שמיד שהוריד הקדרה מעל האש, מותר להגיס בה, כיון שהתבשיל נתבשל כל צרכו. ע"ש. ותשובה זו היא לו נדפסה בשו"ת הרמב"ם (הוצאת פריימן סי' סג). ע"ש. וכן מבואר בשו"ת זרע אמת (חאו"ח סי' מ). וכן פסק המשנה ברורה (סי' שיח ס"ק קיז), שכל שנתבשל כל צרכו אפילו מגיס בו מותר. ובכל מעשה קדרה הדין כן. וע"ע בביאור הלכה שם. וכ"כ החזון איש (סי' לז אות טו), שאפילו בעודו על האש מותר. ע"ש. וממילא בנ"ד שנותן הקדרה עם תבשיל לח לאחר שנתבשל כל צרכו, כשהפלאטה כבויה, ואח"כ נדלקת ומחממת, אין לחוש לכלום, וגם בתבשיל לח כגון מרק לא שייך הגסה כל כך... ולפי מה שביארנו בכלל אין לחוש לאיסור מגיס כלל בנ"ד, להכי משרא שרי.

הנה נראה ממהלך דבריו שכל הצד לאסור בעודה על האש הוא משום בישול וזה ל"ש בבשיל כ"צ
ובאמת זהו הנידון שהוזכר במרן בב"י ובש"ע שיח יח ושכא יט, לא הוזכר שם איסור משום מיזחי כמבשל וכדומה - מה שהוזכר בפוסקים אחרים, ולפ"ז יהיה מותר להגיס גם בעודה על האש בבשיל כ"צ - למרות שמרן לא כתב במפורש להתיר בזה)

 

[חסד שבחסד]

זכור לי שהרשל"צ כתב בילקוט יוסף שבת שיש חשש של מגיס, שתוך כדי הבישול של המאכל יבוא אדם להגיס בתבשיל.
ומבואר שם שלגבי מים שאינם מבושלים כלל מותר, שהרי אין בהם חשש של מגיס וכך אפשר לתת מים בקומקום חשמלי וידלק ע"י שעון שבת (טוב למי שלא רוצה להפעיל מיחם שלם בשביל כוס אחת של קפה, תה וכדו')
רק אולי יש לחשוש כיון שיש חולקים אז אפשר להרתיח לפני השבת ואז בשבת ידלק ויתחמם שוב, ואז זה כתבשיל לח שמותר ע"י שעון שבת באופן הזה כמו שכתב מר"ן זיע"א ביב"א ובחזו"ע.

זוכר שראיתי שהראשל"צ כתב שחימום ע"י מיחם בשבת הוא אסור גם במים שנתבשלו כבר משום מיחזי כמבשל.

 

[ס"ט]

אחה"מ מכבוד הרבנים היקרים חברי הפורום הנכבדים אך כל המעיין בדברי מרן יראה בעיניו דלא קשיא כלל. ומה שהקשה הרב יהודה בן דוד שליט"א

לכאו' צ"ע שהרי מער"ש איזה איסור יש לשים על פלטה כבויה שאח"כ תדלק ע"י שעון שבת,

הנה כבר ביאר בזה מרן זיע"א (שם) דדבר זה (שאינו מבושל כ"צ חמור יותר מדבר לח המבושל וכיו"ב. ולחיבת הקודש אעתיק את לה"ק, אולם הרה״ג בני יקירי רבי יצחק נר״ו בילקוט יוסף שבת(כרך ג עמוד רלה ) כתב דין זה לגבי תבשיל שלא נתבשל מע״ש, שהונח על הפלאטה בערב שבת, שהעיקר להקל כשהפלאטה נדלקת בשבת מאליה ע״י שעון חשמלי, מהטעמים הנ״ל. ונחזי אנן, כי באמת כאן הדבר יותר חמור, הואיל ודעת הרמב״ם ומרן הש״ע ) סי׳ שיח ס״ד (, שכל שלא נתבשל כל צרכו שייך בו בישול מן התורה. ומכל מקום נראה שהדין דין אמת להתיר גם בלא נתבשל כל צרכו, בהסתמך על דעת הרמב״ן ורבינו יונה והרשב״א והרא״ש והמאירי והר״ן, שכל תבשיל שנתבשל כמאכל בן דרוסאי שוב אין בו משום בישול, ומותר להחזירו בשבת ע״ג כירה גרופה וקטומה. והביאם המשנה ברורה בבאה״ל סי ׳ שיח ם״ד בד״ה אפילו. הילכך בצירוף הטעם החשוב של גרמא יש להתיר. והנלע״ד כתבתי. עכ"ל.
מצ"ב צילום מתוך החזו"ע

​