• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

הפסק בין וידוי לוידוי בכיפור

abc123

Well-known member
האם גם ביום כיפור מקפידים על הפסק בין וידוי לוידוי של חצי שעה שלא יהיה בגדר ככלב השב על קיאו.
ראיתי פעמים שלא היה זמן של חצי שעה בין וידוי לוידוי, האם לא להתוודות בכהאי גוונא?
 
ראה כאן ודו"ק
שאלה: הרב אני אומר סליחות או לפני מנחה או אחרי. יש בעיה לעשות פעמים וידוי בתוך חצי שעה?

תשובה:
הגאון בעל כף החיים (סי' א אות כג) כתב, המנהג לומר וידוי קודם תיקון חצות כמו שכתב החיד"א בקשר גודל (סי' א אות ח). וכתב בא"ח (פ' וישלח ש"ר אות יג) שבחודש אלול ועשרת ימי תשובה שאומרים בהם סליחות ואומרים וידוי בתוך הסליחות, לא יאמרו וידוי קודם תיקון חצות, ע"כ. והוא מטעם "ככלב שב על קיאו, כסיל שונה באיולתו" (משלי כו, יא). ואם אומר תיקון חצות בחצות לילה וסליחות לפנות בוקר אז בודאי יאמר וידוי בתיקון חצות, שיש זמן מרובה ביניהם. והגאון חכם בן ציון אבא שאול זצ"ל בספרו שו"ת אור לציון (ח"ב עמ' רצה) כתב, אין לומר וידוי אחר וידוי אלא אם כן עברה מחצית השעה לאחר הוידוי הראשון, ולכן אם אומר תיקון חצות בתוך חצי שעה לאמירת וידוי של קריאת שמע שעל המיטה, לא יאמר את הוידוי שלפני תיקון חצות, וכן לא יאמר את הוידוי של הסליחות בתוך חצי שעה לקריאת שמע שעל המיטה או לתיקון חצות. ואם אינו אומר אלא 'חטאתי, עויתי, פשעתי', אין בזה איסור של אמירת וידוי אחר וידוי. ולכן מי שרגיל להתודות בקיצור לפני כל מצוה, ומקיים כמה מצות בתוך חצי שעה, רשאי להתודות לפני כל מצוה, וא"כ אחר חצי שעה שרי לומר וידוי משום שלא חשיב סמוך כמבואר ברשב"א פסחים (צט:) לענין סמוך למנחה, ע"ש (ולכן יש הנוהגים לא לומר וידוי בק"ש שעל המיטה שנוהגים לומר לפני סליחות קודם חצות, כי בוידוי בסליחות יש השתפכות נפש יותר מוידוי של ק"ש שעל המיטה או משום שנאמר בהמון או משום שהוא ארוך יותר שיש בו הוספות מעט. או משום שאין בזה ענין לומר פעמיים כדלקמן וסגי בפעם אחת. ואולי זה כוונת הבא"ח דלעיל שלא אומרים בתיקון חצות ואומרים בסליחות). ואמנם נראה שמי שאמר וידוי בסליחות, יכול לומר וידוי במנחה, אף אם אין חצי שעה ביניהם שאין קשר בין הדברים, הוידוי הוא חלק מנוסח הסליחות וכן הוא חלק מנוסח התפילה, ועל פי הקבלה הוא ממש שייך לתפילת חזרת הש"ץ שעל כן הזהירו הפוסקים ובעיקר המקובלים שלא להפסיק בין תפילת הלחש לוידוי אלא לצורך גדול. ויש עוד סברא לומר שבתיקון חצות או וידוי של ק"ש שעל המיטה מכיון שיש ענין לומר וידוי סמוך לשינה או למצוה לא אכפת לן במה שיאמר פעם אחת שהרי סוף סוף וידוי איכא. מה שאין כן במנחה וסליחות ששניהם נצרכים ושניהם בחינות אחרות, אין איסור באמירתם אחד אחר השני, ודו"ק. ואמנם בנדו"ד אם אומרים סליחות ואח"כ מתפללים מנחה, בדרך כלל יש הפרש של חצי שעה או יותר. ואם מתפללים ולאחר מכן אומרים סליחות וכל כיוצ"ב שאין חצי שעה בין אחד לשני, מ"מ שפיר דמי לאומרם גם בסליחות וגם בתפילה. ומ"מ יש להשתדל, אם אפשר, גם בזה להרחיק הוידוי בין אחד לשני חצי שעה.
 
לא כ"כ הבנתי מה יהיה הדין ביום כיפור שזה לא שתי דברים שונים אלא תפילה וחזרה לדוגמא.
 
ב"ה
שלום וברכה,
כתב הגאון המקובל רבי עובדיה הדאיה זצוק"ל בשו"ת ישכיל עבדי ח"ו (בהשמטות לאו"ח סי' י' שאלה ג), שלדברי האריז"ל שלא ירבה בוידויים ככלב שב על קיאו, היאך סידר הרי"ח טוב בלשם יחוד של קידוש שבת והרי אנחנו מקיימים מצות עשה של התשובה, וכן אחר תפילת ערבית. והשיב שדברי האריז"ל היינו בענין אחד כמו בסליחות, שלא יכפול, אבל בשני ענינים יכול להתוודות, כי כל מצוה יש לה תיקון בפ"ע, ועליו להתודות עליה בפרטות פעם אחת ולא יותר. והרי בתפילות של יוה"כ אנו מתודים בכל תפילה וכן בין לחש לחזרה, והוא מפני שכל תפילה יש לה תיקון מיוחד בפ"ע, ואין בזה ענין של ככלב שב על קיאו, וזה פשוט. ע"כ.

בברכה רבה
 
מה עם התפילה על פרנסה בתוספת וידוי ב'שומע תפילה' משם האר"י. ולאחר מכן וידוי שאחרי החזרה?
 
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון