ישועה ורחמים
Active member
היא גופא, שיש ראיה לקרוא בשני ספרים.
אכן הייתה מחלוקת, אך כבר הוכרעה על ידי רוב הפוסקים ובראשם הרמ"א, שיש להשלים פרשיות שהחסירו.
אפשר לומר שזה לא חובה, אבל אי אפשר לומר שאסור לעשות כן.
אכן הייתה מחלוקת, אך כבר הוכרעה על ידי רוב הפוסקים ובראשם הרמ"א, שיש להשלים פרשיות שהחסירו.
אפשר לומר שזה לא חובה, אבל אי אפשר לומר שאסור לעשות כן.
אם זה לא חובה איך אפשר לברך על זה?!
אף אחד לא אמר שאסור לקרוא, אלא שאסור לברך על זה.
ישועה ורחמים
Active member
כמו כל קריאה בתורה, שמעיקר הדין אפשר לברך. וכאן שלדעת רוב הפוסקים יש חובת השלמה, כל שכן שאפשר לברך על זה.
שוב בינותי בזה. ואחר העיון נראה פשוט דלא כמו שהבין הרב הנאמ"ן שליט"א.
ובטרם אבאר דברי ראיתי לנכון להעיר כאן על מה שפרסמו בעלון "בית נאמן" דברים שאינם מדוייקים בשמו של מרן שליט"א. דהנה שם בהערה 5 העירו על מרן בזה"ל: חכם אחד שליט"א ערער על דין זה, שמדברי האור זרוע (ח"ב סי' מה) מבואר שהטעם להשלמה הוא כדי שישלימו את קריה"ת עד שמחת תורה, וכאן שכבר עברה שמחת תורה, אין ענין להשלים. עכ"ד. והשיב ע"ז אחד מרבני הישיבה שליט"א, הנה זה לשון הרב אור זרוע, "לפי כי מימות משה רבינו נתקן לקרות התורה בפרשיותיה, ולהשלימה בכל שנה ושנה, כדי להשמיע לעם מצוות וחוקים, ואין לך לומר כיון שעבר זמן קריאתה הלכה לה אותה פרשה, לפי שאין קבע בפרשיות לקרות פרשה זו בשבת זו, וזו בשבת זו, "אלא כי כן נסדרו הפרשיות". והעירו ע"ז - ולא הזכיר כלל ענין שמחת תורה, ואדרבה מבואר מדבריו שהתקנה היא שיקראו את כל הפרשיות בבית הכנסת, וא"כ אם לא קראו כל פרשה שהיא, חובה עלינו להשלים בשבוע הבא. ע"כ ציטטה מבית נאמן.
והנה מה שכתבו בתחלה משם מרן, שבאור זרוע מבואר שהטעם להשלמה הוא כדי שישלימו את קריה"ת עד שמחת תורה, והעירו ע"ז שבאו"ז לא נזכר כל ענין שמח"ת. הנה לא דייקו בדבר כלל. כי הא לך לשון מרן שליט"א במכתב שפורסם: נראה לצרף סברא נוספת, דהנה האור זרוע שהוא מקור הדין כתב, שהתקנה היתה שיסיימו בכל שנה את קריאת כל התורה בצבור, "ובנידון דידן" כבר הסתיימה קריאת השנה בשמחת תורה, וכעת בפרשת בראשית הינה שנה חדשה, ואף האו"ז יודה שאין צריך להשלים כי עבר זמנו, בטל קורבנו. עכ"ל המכתב. הרי לך דלא כתב אלא שהתקנה היתה שיסיימו בכל שנה את קריאת כל התורה בצבור, ואכן כך מבואר להדיא באור זרוע הנ"ל. והוא בדיוק כדברי מרן שליט"א. וחבל שהעורכים הלז שינו במכוון את לשונו רק כדי להעיר הערה, שאינה נכונה. וכאמור.
והנה במה שהעירו בהמשך דבריהם וז"ל: ואדרבה מבואר מדבריו שהתקנה היא שיקראו את כל הפרשיות בבית הכנסת, וא"כ אם לא קראו כל פרשה שהיא, חובה עלינו להשלים בשבוע הבא. הנה יש להעיר שלא ירדו לעומק דברי האור זרוע, ולא דקדקו בלשונו כלל. שהרי לשונו הוא כך: לפי כי מימות משה רבינו נתקן לקרות התורה בפרשיותיה, ולהשלימה בכל שנה ושנה, כדי להשמיע לעם מצוות וחוקים, ואין לך לומר כיון שעבר זמן קריאתה הלכה לה אותה פרשה, לפי שאין קבע בפרשיות לקרות פרשה זו בשבת זו, וזו בשבת זו, אלא כי כן נסדרו הפרשיות. עכ"ד. והנה הרי כתב להדיא שיש להשלימה בכל שנה ושנה, ומינה תידוק אבל לא משנה זו לשנה אחרת. ואם יאמרו לנו כיון שלא נגמרה כל הקריאה א"כ לא נגמרה השנה לענין זה. אף אנו נאמר להם, שהרי בלשון האור זרוע מבואר שאפשר להשלים רק בתוך אותה שנה. וא"כ כיון ששנה הוא יב חודש, וכיון שגם הם מודים שהקריאה אמורה להסתיים בשמ"חת, כי כבר בשנה שעברה (תשפ"ג) קראו וזה"ב בשמח"ת, וא"כ י"ב חודש מאז ועד עתה הוא שוב בשמח"ת דשנה זו ולא אחר כך. ודו"ק.
מצורף קטע מעלון זה
ובטרם אבאר דברי ראיתי לנכון להעיר כאן על מה שפרסמו בעלון "בית נאמן" דברים שאינם מדוייקים בשמו של מרן שליט"א. דהנה שם בהערה 5 העירו על מרן בזה"ל: חכם אחד שליט"א ערער על דין זה, שמדברי האור זרוע (ח"ב סי' מה) מבואר שהטעם להשלמה הוא כדי שישלימו את קריה"ת עד שמחת תורה, וכאן שכבר עברה שמחת תורה, אין ענין להשלים. עכ"ד. והשיב ע"ז אחד מרבני הישיבה שליט"א, הנה זה לשון הרב אור זרוע, "לפי כי מימות משה רבינו נתקן לקרות התורה בפרשיותיה, ולהשלימה בכל שנה ושנה, כדי להשמיע לעם מצוות וחוקים, ואין לך לומר כיון שעבר זמן קריאתה הלכה לה אותה פרשה, לפי שאין קבע בפרשיות לקרות פרשה זו בשבת זו, וזו בשבת זו, "אלא כי כן נסדרו הפרשיות". והעירו ע"ז - ולא הזכיר כלל ענין שמחת תורה, ואדרבה מבואר מדבריו שהתקנה היא שיקראו את כל הפרשיות בבית הכנסת, וא"כ אם לא קראו כל פרשה שהיא, חובה עלינו להשלים בשבוע הבא. ע"כ ציטטה מבית נאמן.
והנה מה שכתבו בתחלה משם מרן, שבאור זרוע מבואר שהטעם להשלמה הוא כדי שישלימו את קריה"ת עד שמחת תורה, והעירו ע"ז שבאו"ז לא נזכר כל ענין שמח"ת. הנה לא דייקו בדבר כלל. כי הא לך לשון מרן שליט"א במכתב שפורסם: נראה לצרף סברא נוספת, דהנה האור זרוע שהוא מקור הדין כתב, שהתקנה היתה שיסיימו בכל שנה את קריאת כל התורה בצבור, "ובנידון דידן" כבר הסתיימה קריאת השנה בשמחת תורה, וכעת בפרשת בראשית הינה שנה חדשה, ואף האו"ז יודה שאין צריך להשלים כי עבר זמנו, בטל קורבנו. עכ"ל המכתב. הרי לך דלא כתב אלא שהתקנה היתה שיסיימו בכל שנה את קריאת כל התורה בצבור, ואכן כך מבואר להדיא באור זרוע הנ"ל. והוא בדיוק כדברי מרן שליט"א. וחבל שהעורכים הלז שינו במכוון את לשונו רק כדי להעיר הערה, שאינה נכונה. וכאמור.
והנה במה שהעירו בהמשך דבריהם וז"ל: ואדרבה מבואר מדבריו שהתקנה היא שיקראו את כל הפרשיות בבית הכנסת, וא"כ אם לא קראו כל פרשה שהיא, חובה עלינו להשלים בשבוע הבא. הנה יש להעיר שלא ירדו לעומק דברי האור זרוע, ולא דקדקו בלשונו כלל. שהרי לשונו הוא כך: לפי כי מימות משה רבינו נתקן לקרות התורה בפרשיותיה, ולהשלימה בכל שנה ושנה, כדי להשמיע לעם מצוות וחוקים, ואין לך לומר כיון שעבר זמן קריאתה הלכה לה אותה פרשה, לפי שאין קבע בפרשיות לקרות פרשה זו בשבת זו, וזו בשבת זו, אלא כי כן נסדרו הפרשיות. עכ"ד. והנה הרי כתב להדיא שיש להשלימה בכל שנה ושנה, ומינה תידוק אבל לא משנה זו לשנה אחרת. ואם יאמרו לנו כיון שלא נגמרה כל הקריאה א"כ לא נגמרה השנה לענין זה. אף אנו נאמר להם, שהרי בלשון האור זרוע מבואר שאפשר להשלים רק בתוך אותה שנה. וא"כ כיון ששנה הוא יב חודש, וכיון שגם הם מודים שהקריאה אמורה להסתיים בשמ"חת, כי כבר בשנה שעברה (תשפ"ג) קראו וזה"ב בשמח"ת, וא"כ י"ב חודש מאז ועד עתה הוא שוב בשמח"ת דשנה זו ולא אחר כך. ודו"ק.
מצורף קטע מעלון זה
מה הכוונה כמו כל קריאה בתורה? קריאה בתורה שחייבים בה או קריאה בתורה שלא חייבים בה?
קריאה בתורה שלא חייבים בה מנין היתר לברך עליה?
ואם יש ספק אם חייבים או לא ודאי דסב"ל.
ישועה ורחמים
Active member
ובשנה מעוברת?
ואגב, רואים שדברי הגר"ח קנייבסקי סותרים
לא נראה לי שתמיד.
אבל כבר אמרו כשם שאין פרצופיהן וכו'
פחות מפריע דאזלינן כל בתר איפכא,
מפריע יותר שפשוט מתעלמים מטענותיו של מרן שליט"א, ולא יורדים לדקדק במילותיו הטהורות של האו"ז. ודו"'ק. וה"ן עוד פה להשיב. ואכמ"ל.
יצחק כהן הי"ו
Well-known member
היום בארוחת בוקר שקראתי את זה בתוך העלון פתאום ראיתי אבל מה היה הכותרת "כי תצא למלחמה"
במחכ"ת אבל הרב מאזוז דן בזה לפני.
מרן הראשל כתב אחריו. ועובדא שמכתבו הראשון בנושא כבר חלק על הרב מאזוז
אפשר לפרש בצחוק.
אבל הכוונה ברורה לכאורה
אם הבנתי נכון, אין הדיון על הגאון הנאמ"ן שליט"א, אלא על שני חכמים הי"ו שהובאו שם בקובץ המצורף.
וגם עיקר הטענה שמתעלמים מטענותיו ראיותיו ודקדוקיו של כב' הראש"ל שליט"א, כפי שכתב רבי @ישראל נר"ו.
הכוונה שמרן שליטא אמר שהתקנה להשלים כל שנה. וכאן השנה זה שמחת תורה. וקיצרו בלשונם במקום לומר "שישלימו במשך שנה. ושנה אצלנו זה שמחת תורה" אמרו שישלימו עד שמחת תורה. ועל זה קושייתם שבדבריו כתוב שישלימו. ולא מוזכר עניין שמחת תורה. מוזכר עניין השלמה במשך שנה
יצחק כהן הי"ו
Well-known member
חיפשתי בכל העלון כולו הידק היטב סגרתי אותו ופתאום אני רואה כי תצא למלחמה (חסר רק "את אויבך") והכל מובן
מכל מקום בדברי האור זרוע לא כתוב ששמחת תורה חותם את הפרשיות, אלא שאין קוראים משנה לשנה, וכאן במקרה זה, הקהל עדיין לא סיימו את השנה.
לשמור ולעשות
Well-known member
חידוש לתלות קנה מידה של זמן [שנה] בקהל מסוים.
אלא בפשטות הכוונה שנה של קריאת כל התורה הכללית.
דוק היטב. והבן.