למה להשלים? היה צריך לומר את זה לבד. לא צריך מניין.
כבודו כתב דברים לענין יש''כ גדול.
אך מסיק לדינא נגד הגרח''ק וכתב שצריך להשלים, וראיתו מבני מערבא שהיו קוראים ג שנים,
וילה''ק שכל זה בבני מערבא שכך היה סדרם, אך אצלנו שהסדר הוא שנה , כשתמה השנה תם הסדר, ולכן אי אפשר להשלים שמו''ת,
ואף שכתב לחלק בין שמו''ת דיחיד לקריאה דציבור, הא גופה יש להבין,
א' כשציבור לא מתאסף למנין מעיקרא אז כולם כיחידים, וכדמדויק מלשון המשנ''ב שהעמיד דברי הרמא שצריך להשלים הקריאה דוקא בקטטה ומשמע דוקא אם התאספו, אך בלא התאספו אין צריך להשלים.
ב'החילוק הוא נכון מסברא אך אפשר לומר שלא איפלוג בזה והתקנה היתה משנה לשנה.
ועוד משהעמיד כבודו שקריאת וזה''ב היא מדינא דמועדות, לא שייך להשלימה.
ועוד שבודאי שהרפקריאה וזה''ב במועד והשלמתה משנה לשנה היא תקנ''ח, ורק שבמערבא לא נתקבלה, וא''כ ודאי לא תיקנו השלמה לאחר זמן המצוה.
מצטרף להערתך, אל שמלשון הרמב"ם משמע שמה שמתחילים בוזאה"ב הוא מנהג, וי"ל שמשה רבינו ע"ה תיקן לקרותה כל שנה ולא הגביל זמן והמנהג הוא להתחיל בשמח"ת, ולפי"ז י"ל שאם לא קראו יקראו גםאחרי שמח"ת.
ויש להעיר עוד שלא ביאר היאך יקראו בב' ס"ת, והאם הקורא הראשון יברך או לא?
ובענין הקורונה כ' מרן הראש"ל שליט"א שאפי' מס' לס' (ויקרא לבמדבר וכד') יכולים להקל, כ"ש בנ"ד.
א. מבני מערבא מוכח שאין קביעות בדווקא לשמחת תורה, אלא מתי שמסיימים, חוגגים את הסיום וממשיכים הלאה. וגם אצלינו, זה לא עניין של ראש השנה לסדר הקריאה, אלא שיש זמן קבוע לסיום הקריאה, כמו שיש זמן קבוע לכל פרשה, אבל אם לא הצליחו לסיים, אפשר להשלים, כמו שאפשר להשלים פרשה שהפסידו.
ב. לעניין מעשה נקטו דלא כמו שכתבת לדייק במשנ"ב, אלא משלימים גם אם הציבור לא התאסף כלל, וכפי שהיו מעשים בירושלים עם השלג, כפי שכתב בברכות המים (סי' קלה), וכן בזכור לאברהם (ח"א, מערכת ספר תורה דף עא ע"ב) כתב: בשנת תקנ"ג שנכנסו הארורים הקירג'אליס יש"ו, ובשבת פרשת קרח לא הלכו לבית הכנסת, ואחר שהצילם השי"ת ברוב רחמיו וחסדיו, לשבת הבאה קראו פרשת קרח עם חקת ובלק שהיו מחוברות.
ג. היא גופא כתבתי להוכיח שזה לאו דווקא מדין קריאת המועדות, אלא גם השלמת הפרשות.
כתבתי בזה בסוף התשובה, שיעלה ראשון לספר תורה ויקרא כל פרשת וזאת הברכה. ואח"כ יעלו שבעה עולים בפרשת בראשית.
עם ברכות או בלי?
ולא הבאת מקור כלל ששייך לעשות זאת.
אבל אנחנו לא נוהגים כבני מערבא, ויש לומר שלכל א' מהמנהגים הזמן של הסיום הוא בדווקא. ואכן יתכן לומר כדברי כת"ר, אבל כת"ר לא הוכיח כן.
מצו"ב דעת מרן ראש הישיבה הגר"מ מאזוז, כפי שהתפרסמה באתר "בחדרי חרדים":
[יש סרטון למעוניינים]
הרב @נחום חנן
בבקשה התיחסותך לטענת הראשל"צ שסגי בטעם שאין קורין בב' ספרים באותה עליה לענין שלא ישלימו, ומרוח הדברים נראה שגם חשש לסב"ל ולכן לא טרח להסביר יותר מדי.
דבר נוסף לפי מה שכתבת מה שהביא הרב מזוז ראיה ממרן זיע"א אינה ראיה כיון שהיה בחול באותו הזמן ונתחיב שם כדיניהם.
ואת צנועים חכמה
New member
תשובת מרן שליט"א בעניין השלמת קריאת התורה של שמחת תורה בעקבות מלחמת חרבות ברזל
מורי ורבותי אחינו כל ישראל בכל מקום שהם:
ימים קשים עוברים על ארצנו הקדושה, לאחר שבשבת שעברה ביום שמחת תורה, פרצו פתע פתאום אלפי ערבים-מחבלים, אנשי חמאס, רוצחים ואכזרים, אשר "רבים חללים הפילו ועצומים כל הרוגיה". ורצחו כאלף וחמש מאות איש ואשה, ילדים וילדות קטנים, זקנים עם נערים.
אנו נמצאים כעת בעיצומה של מערכה קשה. עשרות אלפי חיילים מחרפים נפשם להגן על תושבי ישראל. ורבים נפלו על קידוש ה'. הערבים המחבלים ממשיכים לנסות לפגוע בעם ישראל, והם ממטירים על אזרחי מדינת ישראל אלפי טילים. רבים מתושבי הארץ ספונים במקלטים ובממדי"ם, אנו נמצאים במצב של "מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה".
בעוד אנו מנהלים מלחמה נגד האויב מדרום מאיימים עלינו גם מצפון, ומשם עלול להיפתח רעה נוספת.
עת צרה היא ליעקב וממנה נוושע.
חיזקו ואימצו גבורי החיל, ה' עמכם, עוצו עצה ותופה דברו דבר ולא יקום כי עמנו א-ל. נתפלל כולנו להשי"ת, רבש"ע עמוד נא מכיסא הדין ושב על כיסא רחמים ,התמלא רחמים על עמך ישראל, ותגזור עלינו גזרות טובות ישועות ונחמות, קומה עזרת לנו ופדנו למען חסדיך
בעקבות המצב ישנם כמה שאלות שנשאלנו, והנני להשיב: ישנם קהילות רבות בדרום הארץ, שלא שמעו את קריאת פרשת וזאת הברכה, האם בשבת הקרובה שבת בראשית, יקראו גם את פרשת וזאת הברכה ולאחריה את פרשת בראשית, או לא.
יש כאן שני נידונים:
א. שיש דעות שכל מה שאפשר להשלים זהו רק בשתי פרשות מאותה סידרא [החומש], אבל כאן הפרשיות הם לא רק משני חומשים, אלא מסוף התורה לתחלתה.
ב. וכן, שבהיות ונגמר הסידרא של כל החמשה חומשי תורה שקראנו במשך השנה, כאשר נסתיימה השנה, אין טעם לקרוא פרשה מהשנה שעברה. וכיוצא בזה מצינו לגבי מי שלא הספיק לקרוא שמו"ת, שיכול להשלים רק עד שמחת תורה.
תשובה: כידוע שצבור שנאנסו ולא קראו בתורה בשבת אחת, בשבת הבאה קוראים שתי פרשיות על הסדר, וכן בשבת שהיו בו שתי פרשיות מחוברות, כגון תזריע מצורע, וטעה השליח צבור שחשב שלא היו מחוברות, וקרא רק פרשת תזריע, בשבת הבאה צריך לקרוא פרשת מצורע ופרשת השבוע. ואין מקדימין הפרשה של אותה שבת תחלה, אלא הכהן עולה ראשון וקורא פרשת מצורע, וג' פסוקים מפרשת אחרי מות, ומברך. ויתר העולים ימשיכו הקריאה בפרשת השבוע. ומקור הדין הוא מהאור זרוע, שצריך לקרוא את ב' הפרשיות, ויקרא כסדרן.
וכן עשו מעשה הגאונים הרב ברכות המים והרב מקור ישראל. וכ"כ הרה"ג רבי אברהם אדאדי בספר השומר אמת (סי' טו אות א) וסיים, שכן היה מעשה בעה"ק צפת, שבשבת פרשת בא ירד שלג כבד, ושום אדם לא יכול היה לצאת מפתח ביתו, כי השלג נעשה כחומה על יד פתחי הבתים, ולשבת הבאה קראו בכל בתי הכנסת שבעיר שתי הפרשיות, פרשת בא, ופרשת בשלח, והכהן קרא פרשת בא כולה עם שלשה פסוקים מפרשת בשלח, ושאר העולים קראו בפרשת בשלח. ע"ש. וכן העלה הרב פתח הדביר (סי' קלה סק"ד). ע"ש היטב. וכ"כ מהר"ח פלאג'י בספר חיים (סי' ט אות ב).
וכ"כ בספר דבר אמת (דף נט ע"א), ובספר שמן המאור (סי' קלה). ודלא כמש"כ בספר פדה את אברהם פלאג'י (מע' ק אות יט), שאם לא קראו בשבת את הפרשה, בשבת האחרת יקראו שתי פרשיות, ובתחלה יקראו פרשת חובת היום, בברכות, והמשלים קודם שיברך ברכה אחרונה יקרא הפרשה שהחסירוה, ואח"כ יברך ברכה אחרונה, ובמחכ"ת זה אינו, אלא יקראו שתי הפרשיות כסדרן, על דרך שאמרנו, שהכהן קורא תחלה כל הפרשה הקודמת, ועוד שלשה פסוקים מהפרשה של חובת היום, ואח"כ יעלו שאר העולים בפרשה של חובת היום. והתימה על מהר"א פלאג'י, שלא זכר שמר אביו הגר"ח פלאג'י בספר חיים (סי' יב אות ב) כתב להדיא שיקראו ב' הפרשיות כסדרן, ולא יקראו הפרשה של סדר היום תחלה, וכמ"ש מהרי"ו.
ואמנם כשהם בב' ספרים כתב המג"א (סי' קלה סק"ד) בשם מהר"ם מינץ (סי' פה), שאם בטלו פרשת ויחי, אין לקרותה עם פרשת שמות, כי כשקוראים ב' סדרות צריך לקרות חד גברא מסוף סדרא ראשונה לתחלת סדרא שניה, כדי שיהיו מחוברים, וזה אין נכון לעשותו בשני חומשים. ע"ש. והובא בכנסת הגדולה (הגה"ט). וכן פסק בספר שערי אפרים (שער ז סעיף ט). ובשו"ת מהרש"ם (חלק ח סי' כו) כתב, דב' ספרים יקראו כל שבעת העולים בפרשת דברים שהיא חובת היום.
וכ"כ בשו"ת ירך יעקב (סי' טז דף כה ע"א), אחר שהביא דברי המג"א ודברי הערוך השלחן הנ"ל, סיים, שהואיל ונפק מפומיה דהמהר"ם מינץ לא יחברם עולה אחד כשהם בשני חומשים. ע"ש.
אבל הפרי חדש (סי' קמד) כתב ע"ד הכנה"ג, שאין בדבריו טעם כדי לסמוך עליו, ולכן הקורא שתי הפרשיות אע"פ שהן בב' חומשים, לא הפסיד.
וכ"כ בשו"ת בית דוד (או"ח ס"ס קו) ותמה על המהר"ם מינץ, שכיון שיש צורך בדבר למה לא נקרא לחד גברא בתרי חומשי. ועוד שהרי אפשר שיפסיקו בסוף פרשת ויחי לחד גברא ולהתחיל פרשת שמות עם גברא אחרינא. הילכך מ"ש בזה המהר"ם מינץ אינו מחוור. ע"כ.
וכתב בשו"ת דבר משה ח"א (סי' נ), שדברי הרב בית דוד נכונים, ויקרא עולה אחד עד סוף הפרשה הראשונה, ועולה אחר יתחיל מפרשת שמות. וכן פסקו הרב אמת ליעקב אלגאזי (בדיני טעות קריאת ס"ת אות ב), והרב לדוד אמת (סימן ט אות ב), והרב בית מנוחה (דף קע ע"ב).
גם הגרי"מ אפשטיין בערוך השלחן (סי' קלה סק"ו) הביא דברי המג"א הנ"ל בשם מהר"ם מינץ, וכתב, שהוא תמוה, דאטו הדבר מעכב שיהא אחד מחבר שתי הפרשיות, ועוד שאיזה איסור יש בזה אם יחברם. ולכן העיקר נראה שבכל אופן יש להשלים הפרשה בשבת הבאה. ע"כ.
ובשו"ת שמן המאור (סי' קלה) כתב ע"ד המג"א, שהעיקר שאם אירע האונס לצבור בפרשת מסעי, בשבת הבאה יקראו שלשה עולים בפרשת מסעי, והרביעי יקרא בפרשת דברים, מבלי לחברם יחד, דחד גברא אינו נכון לקרות מסוף סדרא לתחלת סדרא בשני חומשים. ע"ש.
וכ"כ בשמו הגר"ח פלאג'י בספר חיים (סי' יב אות ב).
ונמצא שבמקרה שלנו שלא קראו פרשת וזאת הברכה, יש לנו דעת המג"א, מהר"ם מינץ, כנסת הגדולה, שערי אפרים, מהרש"ם, שו"ת ירך יעקב, ערוה"ש, שלא יקראו את הפרשה הקודמת, שאין קורין מספר לספר.
ולדבריהם כל שכן בנידון שלנו שאם יוציאו ב' ספרים, ויקראו בספר אחד פרשת וזאת הברכה, והכהן ימשיך ג' פסוקים מפרשת בראשית, הרי שברכתו היא על הסתפר תורה פתוח שהיה לפניו, ולא על הספר השני, ואין קוראים מספר לספר. מכל שכן מחומש לחומש.
ואף להחולקים שקוראים מחומש לחומש, שכן עיקר להלכה כדעת רוב הפוסקים, מכל מקום בב' ספרים לגמרי, נראה לצרף סברא נוספת, דהנה האור זרוע שהוא מקור הדין כתב, שהתקנה היתה שיסיימו בכל שנה את קריאת כל התורה בצבור, ובנידון דידן כבר הסתיימה קריאת השנה בשמחת תורה, וכעת בפרשת בראשית הינה שנה חדשה, ואף האו"ז יודה שאין צריך להשלים כי עבר זמנו, בטל קורבנו.
ובפרט שבעת מלחמה הצבור נמצא בלחץ, ואם הקריאה תיארך יחששו שמא תהיה אזעקה באמצע הקריאה, וגם הנשים והילדים בבית נמצאים בלחץ, לכן בתקופה כזו אין לגרום להארכת התפלה, אלא יש לקיים ויאמר לקוצרים ה' עמכם.
ומה שהזדרז לפרסם רב אחד מבני ברק [הרב מאיר מזוז ס"ט] שהיה מעשה רב אצל מרן האבא זצ"ל, שקרא ב' פרשיות, ומזה למד לנידון דידן, הנה החילוק הוא פשוט ביותר, ופלא שלא הבין זאת, האבא זצ"ל דיבר בב' פרשיות סמוכות זו לזו, ולא דיבר על קריאה בשני ספרי תורה שונים, וגם הוא לא דיבר על הקריאה משנה שעברה לשנה חדשה, ואילו אותו רב היה רואה דברי האור זרוע ושאר הפוסקים, לא היה מזדרז לפסוק לקרוא את ב' הפרשיות בשני ספרי תורה, ולגרום סתם לטורח צבור. ואם יאמר שיוציאו ספר תורה אחד ויקרא בפרשת וזאת הברכה, ויגללו לפרשת בראשית, הרי אין גוללין ספר תורה בצבור מפני טורח צבור. ודרך אגב, הרב הזה גם הזדרז לפרסם שאסור לנסוע ברכבת כמה חודשים, בגלל שעשו את פסי הרכבת בשבת. ולא ידע פוסקים, וביארנו כבר בכמה מקומות שמותר לנסוע ברכבת אף שחלק מפסי הרכבת נעשו בשבת. ואילו היה לומד בילקוט יוסף שבת כרך ג' היה רואה שאין שום מקום לפסיקה שלו.
נשאלנו עוד, מי שנמצא באמצע תפילת שמונה עשרה ושומע אזעקה ואין לו שהות לסיים מיד את תפילתו, האם מותר לו לעקור ממקומו וללכת למרחב המוגן,
תשובה: במשנה ברכות (ל:) אפי' המלך שואל בשלומו לא ישיבנו. אפי' נחש כרוך על עקבו לא יפסיק. ובגמ' (לב:) אמר רב יוסף, לא שנו אלא למלכי ישראל, אבל למלכי עכו"ם פוסק [שלא יהרגנו]. מיתיבי, המתפלל וראה אנס בא כנגדו, ראה קרון בא כנגדו, לא יהא מפסיק אלא מקצר ועולה. לא קשיא הא דאפשר לקצר. [כגון שסמוך לגמור תפלתו]. וכ"ה בטור ובש"ע (סי' קד ס"א).
עוד אמרו במשנה שם, אפילו נחש כרוך על עקביו לא יפסיק. והכוונה שלא יפסיק בדיבור, אבל בודאי שיכול לעקור ממקומו ולהשליך הנחש מעליו, כי איך יוכל לכוין בתפלתו כשנחש כרוך על עקביו. וכך ביאר רבינו יונה (ברכות כא.), שמותר לעקור ממקומו וללכת למקום אחר. והעתיקו אותו בשתיקה מרן הב"י (סימן קד) הרמ"א, הב"ח, המהריק"ש בערך לחם, והעטרת זקנים. וכן כתב הלבוש דהליכה במקום אונס לא חשיבא הפסק. וכך כתבו המג"א, באה"ט (סק"ג), הגר"ז, חסד לאלפים (סי' צב או' ד), ערוך השולחן, כה"ח (סקכ"א). וכן פסק הגרש"ז אויעבאך בהליכות שלמה (תפילה פ"ח ה"ה).
וכל זה שלא במקום פיקוח נפש, אבל במקום ספק פיקוח נפש, בודאי שמותר להפסיק ללכת למקום מוגן, ואם יש צורך לדבר ולהזעיק את הילדים, מותר לדבר לצורך זה. שאין לך דבר העומד בפני פקוח נפש.
וכאשר נסתיימה האזעקה, והמתין איזה זמן הנצרך, יחזור למקומו להמשיך בתפלת העמידה. ואם היתה ההפסקה באופן ששהה כדי לגמור את כל העמידה מתחלתה ועד סופה, צריך לחזור לראש העמידה, ואם השהות היתה קצרה, 4=5 דקות בלבד, ימשיך ממקום שהפסיק. ואין הבדל בזה בין אונס למזיד.
ואם אירע כן באמצע ברכות קריאת שמע, או באמצע קריאת שמע, ילכו בשתיקה למקום מוגן, וכאשר ירגע המצב, חוזרים למקום שפסקו, אפילו אם שהו כעשר דקות או יותר, שכל דין שהה כדי לגמור את כולה נאמר רק לגבי תפלת העמידה, ולא לגבי ברכת קריאת שמע וקריאת שמע עצמה.
עוד שאלו, מה הדין אם נשמעת אזעקה בשבת ומשפחה עם ילדים קטנים נכנסו לממ"ד או למרחב המוגן, ואין שם תאורה וחשוך שם מאוד והילדים הקטנים מפחדים, האם מותר להדליק תאורת לד שיש הסוברים שאיסורה רק מדרבנן. אמנם יש שסוברים שהדלקת מנורת לד אסורה מן התורה מכמה טעמים, מכל מקום כיון שאין זה דבר מוחלט וברור, לצורך מלחמה ולהסיר את פחד הקטנים, כשיש חשש מפחד הקטנים שחלילה יבואו לידי סכנה, אפשר להקל להדליק מנורת לד על ידי שינוי, כגון שידליק במרפק או בכתף, או על ידי קטן שלא הגיע לחינוך.
וכבר בספר "לוית חן" למרן אאמו"ר זיע"א נתבאר שפעמים במקום צורך מיוחד, ובצינעא, יש להתיר שבות דשבות באיסור דרבנן אף על ידי ישראל, וכאן אם ידליק בשינוי יש כאן שני שבותין, בצירוף דעת הסוברים שבכל הדלקת חשמל אין איסור מן התורה אלא מדרבנן. אף על פי שבדרך כלל חלילה לנו לסמוך על סברא זו, שכבר דחו את סברתם כל גדולי הפוסקים, ועלתה המסקנא שהדלקת מנורת פלורוסנט או מנורה רגילה איסורה מן התורה, אבל סברא זו קיימת בפוסקים, ולכן במנורת לד בשינוי אפשר לצרף גם סברא זו. כאשר הילדים מפחדים ורועדים. דהוי צורך גדול, שמותר בשינוי, ועדיף שיעשו כן ע"י קטן.
אמנם יש לדעת שאין להקל בזה בכל דבר ובכל מקום, בהיות ויש אנשים שאינם מבינים את החילוק בין דבר האסור מהתורה לדבר האסור מדרבנן, וכן, אינם מבחינים בין צורך גדול לשאינו צורך גדול, וכן שצריך להיעשות בשינוי, ולכן בדרך כלל יש להמנע מלומר הלכה זו לרבים, מכל מקום מעת מלחמה וצורך גדול אפשר להקל בשבות דשבות לצורך.
שאלה: כהנים שנמצאים באמצע ברכת "אשר קידשנו בקדושתו של אהרון" של ברכת הכהנים ונשמעה אזעקה וחייבים ללכת למקום מוגן האם צריכים לסיים את הברכה והאם צריכים לומר עכ"פ חלק מפסוקי הברכה.
תשובה: על הכהן לסיים את הברכה [לא הפסוקים] ויפסיק וירוץ לחדר מוגן, בלי לדבר כדי שלא יעשה הפסק, רק ילך בזריזות ובשקט שהליכה בלי דיבור קי"ל דלא הוי הפסק, [וישנה הצעה שהכהן יאמר את הפסוקים בלחש כדי שלא יהיה הפסק ואע"פ שנאמר בפסוק אמור להם שהש"צ צריך לומר לכהן זהו רק למצוה ואין זה מעכב וכמש"כ הפר"ח וראיה לזה מהשו"ע (סימן קכח סכ"ה) לגבי בית הכנסת שכולה כהנים]
ואם נמצאים במקום שהוראת פיקוד העורף היא שיש עד דקה ויותר כדי להיכנס למרחב המוגן, ויש שהות שהש"צ יקריא כמה מילים לפחות הפסוק הראשון, או שנמצאים בסוף ברכת הכהנים ונשאר כמה מילים לסיים את ברכת הכהנים עדיף שיעשו כן, ואם הש"צ הקריא לכהן חלק מפסוק של הברכה, כגון "יברכך" ולא הספיקו לסיים את הפסוק, כשיחזרו על הש"צ לחזור מתחילת הפסוק כמבואר במסכת מגילה (כב.) דכל פסוק דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה, ואם נמצא בפסוק השני או השלישי, יחזור לתחילת אותו הפסוק, וא"צ לחזור לפסוק הראשון של ברכת הכהנים אע"פ שבבית המקדש היו הכהנים אומרים את הברכה בלי הפסק, מ"מ אנו מדגישים ואומרים הברכה המשולשת בתורה, כי בתורה הם פסוקים נפרדים, וחוזר לתחילת הפסוק שהפסיקו בו.
שאלה: מה הדין כשנמצאים באמצע קריאת התורה וישנה אזעקה, וכידוע אין להשאיר את ספר התורה על התיבה לבד, האם במצב כזה מותר להשאיר את ספר התורה על התיבה, ולרוץ למקום מוגן להישמר מפני הטילים,
תשובה: מרן בשו"ע (סימן קמט ס"א) פסק אין הצבור רשאים לצאת מבהכ"נ, עד שיצניעו ס"ת. אולם במקום ספק סכנה יניחו מפה על הספר תורה, ויניחוהו לבדו, מפני חשש סכנה.
בברכת התורה,
יצחק יוסף
הראשון לציון הרב הראשי לישראל
ונשיא בית הדין הגדול
אחר שהתפרסמו דברי מרן הראש"ל, כל מה שאכתוב הוא לפלפולא בעלמא. ויש לציין שדברי וכן דברי ע"ה ס"ט היו לנגד עיני מו"ר מרן שליט"א (עכ"ז שבתשובה שהובאה כאן אין התייחסות לראיות שהבאתי, ואין להרהר אחר המלך), והסכים איתו שלא לברך ע"ז בכל מקרה, גם אם רוצים לקרוא.
לענ"ד היה נראה שעם ברכות משום שאין אומרים סב"ל בברכות קריאת התורה.
אין שום הוכחה שלקחו דווקא את שמחת תורה כסיום בדווקא ליום זה, מה שכן, יש שיטות שקוראים ביום זה בשביל השבח של משה, ואגב סידרו שזה יהיה גם סיום התורה.
בבני מערבא, זה לא מציאותי שגמרו דווקא בשמחת תורה או בתאריך פלוני, כי קראו כל שבוע שליש פרשה, כך שגמרו את התורה רק פעם בשלוש שנים ועוד כמה חודשים (כי יש יותר פרשות ממספר השבועות), ולכן רציתי לומר, שמתי שמצליחים לסיים את התורה, זה הוא יום שמחה של תורה.
ישועה ורחמים
Active member
אשכול עמוס בעניין הזה בפורום אחר
tora-forum.co.il
האם יש אפשרות של שמחת תורה 'נדחה'?
יל"ע בציבור שלא התאספו בביהכנ"ס בשמחת תורה, ולא קראו, האם יכולים להשלים את הקריאה בשבת הבאה, ולנהוג בה כל מנהגי שמחת תורה לרגל סיום התורה, דבמשנ"ב הביא פלוגתא אם יכולים להשלים פרשה מהחומש הקודם, לפי מה שנוהגים שהראשון קורא הפרשה הקודמת וקצת מהנוכחית, אם נכון לעשות כן, ונראה שנטייתו דהנוהג כן אין...
tora-forum.co.il
אה"נ שאין הוכחה, אבל גם אין הוכחה להיפך.
וכל מה שכתבתי שאין הוכחה לדבריך, ונשאר הדבר בספק.
ובצירוף הקולות שכתב מו"ר הראש"ל שליט"א לגבי הקורונה אזלי' לקולא.
מרפסן איגרי
Active member
היכן המכתב המקורי?