• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

השקפה עקומה! היתר מכירה וחשמל בשבת יותר גרועים מפאה נכרית

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
אתם המתירים פשוט לכם שאין בעיה של ע"ז, כי הרי אם יש בעיה של ע"ז, כל פעולכם ירד לטמיון. (וחלק מכם אף מתפרנסים מזה, ופרנסה מה תהא עליה...

כשאין מה לומר, מתחילים מכות?

מצער לראות איך מתנהגים המתיימרים להיות ת"ח. ממש מזכיר את הפסוק "וַֽיִּקְרְאוּ֙ בְּק֣וֹל גָּד֔וֹל וַיִּתְגֹּֽדְדוּ֙ כְּמִשְׁפָּטָ֔ם בַּחֲרָב֖וֹת וּבָֽרְמָחִ֑ים עַד־שְׁפָךְ־דָּ֖ם עֲלֵיהֶֽם" (מלכים א פרק יח).
 
אם אתה מדבר על מרן, הרי מרן כתב תשובה ויפה בטוטו״ד באיסור הפאה. למה צריך שיהיה לו ״טעמים שעמו״ לאסור?
כי לפי סגנון ושיטת פסיקתו הוא היה יכול להתיר את זה בשופי.
עם כל הרבה צדדים להיתר וספיקות שאפשר לצרף. אלא שהוא החליט לאסור מטעמים שעמו
 
כי לפי סגנון ושיטת פסיקתו הוא היה יכול להתיר את זה בשופי.
עם כל הרבה צדדים להיתר וספיקות שאפשר לצרף. אלא שהוא החליט לאסור מטעמים שעמו
לא ירדתי לסוף דעתך
מרן פוסק את ההלכה, ואם כאן אסר אז מסתבר שלא יכל להתיר.
ובנו''ט להביא מה ששמעתי שאחד אמר לר' משה פיינשטיין שיפסוק לו באיזה עניין לחומרא, ואמר לו הרב שהוא פוסק מה שעולה לו להלכה, ואינו עניין לחומרא וקולא.
 
מרן פוסק את ההלכה, ואם כאן אסר אז מסתבר שלא יכל להתיר.

יש הרבה פעמים שפוסקים למגדר מלתא וכנראה ראה שיבואו לידי פריצות.
הדבר כמעט מוכרח למי שעיין בשאר התשובות של מרן ויראה כמה מנסה למצא את הסיבות להתיר וכאן באותה צורה מוצא את הסיבות לאסור וכמעט ואינו מזכיר את השיטות שמתירים את הפאה כדרכו בשאר הפסקים וצ"ע.
 
יש הרבה פעמים שפוסקים למגדר מלתא וכנראה ראה שיבואו לידי פריצות.
הדבר כמעט מוכרח למי שעיין בשאר התשובות של מרן ויראה כמה מנסה למצא את הסיבות להתיר וכאן באותה צורה מוצא את הסיבות לאסור וכמעט ואינו מזכיר את השיטות שמתירים את הפאה כדרכו בשאר הפסקים וצ"ע.
נראה כחוצפה!
 
נראה כחוצפה!
אינו כלל חוצפה.
ראינו זאת גם אצל גדולי הפוסקים [דוגמא בהיתר מכירה שיש שהחמירו עד כדי שהצריכו להגעיל את הכלים]
ויש אין ספור דוגמאות.
וראה שמרן שאמר מפורש על עצמו שמשתדל ללכת בכח דהיתירא וכפי שאמר במפורש לבנו הרשל"צ לנהוג כך, וכל המעיין בתשובתו בעיניין פא"נ יראה בבירור שלא רק שלא ניסה לחפש אחר ההיתר אלא ציטט בעיקר את הדעות האוסרות תוך התעלמות כמעט מוחלטת מהשיטות המתירות.
אם יש לך ביאור אחר מה נשתנה תשובה זו משאר העינינים אשמח.
 
נערך לאחרונה:
  • לייק
תגובות: nati
יש הרבה פעמים שפוסקים למגדר מלתא וכנראה ראה שיבואו לידי פריצות.
הדבר כמעט מוכרח למי שעיין בשאר התשובות של מרן ויראה כמה מנסה למצא את הסיבות להתיר וכאן באותה צורה מוצא את הסיבות לאסור וכמעט ואינו מזכיר את השיטות שמתירים את הפאה כדרכו בשאר הפסקים וצ"ע.
לענ"ד ההסבר הוא אחר, והוא שבמקומות רבים אף שמעיקר הדין אסור, מרן זיע"א טורח להתיר ואף לפעמים נדחק בהיתר, אך כל זה הוא רק כשיש סיבה לכך. אך במקום שאין סיבה למצוא פתח להתיר, משירים את הדבר על עיקר הדין. והוא טעמא לדין הפא"נ, שאין שום סיבה לטרוח להתיר דבר שרק גורם בעיות. והוא טעמא דמפעל הפיס, ואידך זיל גמור.
 
לענ"ד ההסבר הוא אחר, והוא שבמקומות רבים אף שמעיקר הדין אסור, מרן זיע"א טורח להתיר ואף לפעמים נדחק בהיתר, אך כל זה הוא רק כשיש סיבה לכך. אך במקום שאין סיבה למצוא פתח להתיר, משירים את הדבר על עיקר הדין. והוא טעמא לדין הפא"נ, שאין שום סיבה לטרוח להתיר דבר שרק גורם בעיות. והוא טעמא דמפעל הפיס, ואידך זיל גמור.
ח''ו, אם מעיקר הדין אסור מרן לא יטהר את השרץ.. אלא מאי לאחר העיון והחיפוש מסיק שמעיקר הדין מותר.
 
אם הייתי מתנסח אחרת מ @ע"ה ס"ט
כשמרן ראה שמעיקר הדין יש לאסור בתכלית האיסור, מרן לא ראה צורך לפתוח פתח להיתר. ואילו רק במקרים בהם האיסור לא ברור, הוא מוצא פתח להיתר.
מי שרגיל בלימוד תשובותיו של מרן, יראה שהכלל הזה מאד נכון.
 
ח''ו, אם מעיקר הדין אסור מרן לא יטהר את השרץ.. אלא מאי לאחר העיון והחיפוש מסיק שמעיקר הדין מותר.
ודאי שאינו מטהר את השרץ, אלא מסתמך על דעות שונות, שבלא צורך אין סומכים עליהם.
וכין מה שכתב הרב @לביא
אם הייתי מתנסח אחרת מ @ע״ה ס״ט
כשמרן ראה שמעיקר הדין יש לאסור בתכלית האיסור, מרן לא ראה צורך לפתוח פתח להיתר. ואילו רק במקרים בהם האיסור לא ברור, הוא מוצא פתח להיתר.
מי שרגיל בלימוד תשובותיו של מרן, יראה שהכלל הזה מאד נכון.
ואינו נקרא לטהר את השרץ, וכעין מה שאמרו שבשעה"ד סומכים על דברי היחיד, וראה ביבי"א ח"י יו"ד סי' מג שהאריך בזה.
וכמו דברים שהותרו במקום הפסד מועט/מרובה, וכמו דברים המותרים בדיעבד, וכל היד המרבה תמצא עוד כהנה וכהנה.
 
לא ירדתי לסוף דעתכם.. אז למעשה אתם אומרים שאם מרן זי''ע היה רוצה היה מתיר פאה?
 
לא ירדתי לסוף דעתכם.. אז למעשה אתם אומרים שאם מרן זי''ע היה רוצה היה מתיר פאה?
זה לא ענין של רצונות. אלא כללי הפסיקה אומרים שבמקום צורך אפשר לצרף דעות ולעשות ספיקות וכו', אבל במקום שאין צורך, לא עושים זאת, ומשאירים על עיקר הדין.
 
אשמח שתראה איפה כתבתי זאת בהודעותי, כשמשמע מהם הפוך.

אין ״רוצה״ או ״לא רוצה״. יש כללי פסיקה.
לא אתה.. אם הבנתי נכון אתה סובר שמרן זי''ע ראה שמעיקר הדין פאה אסורה בתכלית האיסור
 
כשמרן ראה שמעיקר הדין יש לאסור בתכלית האיסור, מרן לא ראה צורך לפתוח פתח להיתר
אז מדוע מרן לא הזכיר את השיטות שמתירים פא"נ שהם גדולי האחרונים כמו הפרימ"ג והמג"א והמשנ"ב. וזה שלא כדרכו ממש בכל שאר התשובות.
וזה אותם שיטות שהביא בשביל להתיר בגרושה ואלמנה.
אתה מרבה לחזור על עיניין כללי הפיסקה אז תסביר לי באיזה כלל מכללי הפיסקה השתמש מרן בתשובתו בפא"נ להחמיר כ"כ.
[אני יביא לך דוגמא שרבנים מחמירים למיגדר מילתא. לעיניין שוק באשה שיצא מכתב שצריך גרביים עבות מעיקה"ד. וזה ממ"נ תמוה שאם הם פוסקים כמו המשנ"ב אז לא צריך גרביים כלל. ואם אוחזים שהחלק התחתון הוא ערווה אז לא מספיק גרביים אלא צריך כיסוי מלא כמו שאר המקומות בגוף האשה שאף אחד לא מנסה להתיר לכסות עם גרביים.. אלא ע"כ אף שאחזו שזה מותר מעיקה"ד ולכן לא הצריכו לכסות את הרגליים בבגד בכ"ז כתבו שגרביים עבות זה מעיקה"ד למגדר מילתא].
 
אלא ע"כ אף שאחזו שזה מותר מעיקה"ד
במחילה, אבל כולם [גם האשכנזים] חלקו על המשנ"ב, והוא דעת יחידאה ממש, ואין שום צד להקל על פי דבריו ש"הוא מותר מעיקר הדין", כי השוק "במליון אחוז" הוא החלק התחתון. אלא שהכותבים במכתב הנ"ל סברו שהוא פחות מביא הרהור ולכן הסתפקו בגרביים, ומ"מ גם לשיטתם גרביים שהן בצבע הרגל כמאן דליתא נינהו. אכן לדינא אין שום מקור לחילוקים מעין אלו, ואדרבה יש מקורות להיפך, ואכן צריך בגד רחב גם לשוק.
והארכתי בזה טובא בספרי "כיסוי השוק כהלכתו". - בעבר העליתי כאן לפורום חלקו, וכעת הוא כפול מהנכתב בזמנו, עם הוספות רבות. דלא כ"עובר ושב", שסובר שהולכים בזה אחר המנהג. והוכחתי בראיות רבות לא כן, ודחיתי מכל וכל את כל מה שהוכיח. אקוה בע"ה שבבין הזמנים אב כבר יהיה מוכן לגמרי, ואעלה אותו.
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חזור
חלק עליון