אליהו חמוי
Active member
מצו''ב תשובה שהשבתי
תשובה: כאשר כונתו לשם שמים לחזק גופו לעבודת הבורא ואין באפשרותו לעשות זאת אחר התפילה מאיזו שהיא סיבה, רשאי להתעמל קודם התפילה וכ''ש שרשאי לעשות הליכה ובלבד שלא יפסיד בעבור זה תפילה כראוי בזמנה ובמנין[1]
[1] וזאת מפני שנחשב הדבר לצורכי מצוה שאף הבראת גופו צורך עבודת ה' היא כמו שכתב הרמב"ם בהלכות דעות [פ"ד הלכ' א והלכ' יד-טו ויש לציין בזה למש''כ הרמב''ם בספרו הנהגות הבריאות שער א אות ג וז''ל ''והטוב שבעתיים להתעמלות תחילת היום אחר אשר יעור האדם משנתו אחר נקוי המותרות''] וקי''ל שאף שעשיית צרכיו אסורה קודם התפילה כמ''ש השו''ע [בסי' פט סעי' ג] מ''מ צורכי שמים שרי כמבואר בפר"ח [שם סס"ק ו] וכך כתב במשנ"ב [שם ס"ק לו] ומ"מ מאחר ואף צורכי מצוה יש לעשותם לכתחילה אחר התפילה כמ"ש המשנ"ב [בסי' רנ ס"ק א] הלכך כשאפשר יש להתעמל אחר התפילה וכך כתב הגר''מ מאזוז בענין זה בשו"ת מקור נאמן [ח"ב סימן מד] "שעדיף אחר התפילה" וכ"כ בשו"ת רבבות אפרים [ח"ה סי' לט] להתיר התעמלות וריצה כשעושה לצורך בריאות גופו וכ''ש אם הוא לצורך רפואי כאשר קשה לו לעשות זאת אחר התפילה ע"ש וכך הורה הגרח"פ שיינברג להלכה והוסיף שאין צריך לקרוא ק"ש קודם לכן והובא בספר תפילה כהלכתה [עמ' קיד ובנספחים שם] גם הראש''ל הגר''י יוסף השיב ע''ז להתיר במכתב [שנתפרסם בגליון אור השבת פרשת מסעי] וזו לשונו שם "מה ששאל האם מותר לעשות הליכה לפני התפלה בבוקר, שאחר התפלה יהיה חם יותר, וקשה אז לעשות הליכה, מובא בספר רשומי אהרן [ח"ב סי' פ"ט אות ג'] פסקי הגר"מ פיינשטיין זצ"ל שהתיר להתעמל לפני התפלה, כיון שלא נחשב מלאכה, ובספר תפלה כהלכתה [עמ' קי"ד סעיף כ"ג] הביא בשם הגרח"פ שיינברג זצ"ל שכל כוונתו להתחזק לעבודתו יתברך, ולא להנאת גופו בעלמא, צרכי שמים הם, ובאופן שא"א אחר התפלה מותר, וכ"כ בשו"ת דברי חכמים [פ"א] בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שמותר להתעמל לפני התפלה, מטעם שכל דבר שיש בו קצת מצוה לחיזוק גופו לעבודת הבורא, מותר קודם התפלה וכ''ש אם עושה הליכה שאין ניכר שהולך לצורך גופו שהוא מותר ועי' בילק''י הלכות תפילה [סי' פט סעי' לה] בהערה בכותרת ללכת לעבודה קודם התפילה ע''ש בכל הערה שייך גם להנ''ל עכ''ל
והנה ברמ''א [שם סעי' ג] כתב שיש מקלים להתעסק בצרכיו אחר שאמר מקצת מברכות השחר וטוב להחמיר בזה ובשו''ת רבבות אפרים שם הביא משו''ת עשה לך רב שמלבד כל התנאים הנ''ל בענין נמי שיאמר ברכות השחר וקצת פסוקי דזמרה ע''ש ונראה שצירף להקל את דברי הרמ''א הנ''ל אולם כל הפוסקים הנ''ל לא הזכירו תנאי זה ואף ברבבות אפרים שם נראה שלא הסכים עמו בזה ואפשר דהיינו טעמא דדוקא בעשיית חפציו יש להקפיד בזה אבל בעושה חפצי שמים אין לחוש כלל והנה במשנ''ב [סי' רנ ס''ק א] כתב להתיר עשיית חפצי שמים כאשר יקרא ק''ש קודם לכן אולם בתפילה כהלכתה הנ''ל מייתי מהגרח''פ שיינברג שאין צריך לקרא וע' בספר תפילה כהלכתה [שם עמ' תקמ] שנראה שדעתו לחלק בין מעשי מצוה שהם מצוה בעצם [כגון למוד תורה או אסיפת צדקה] שמותרים קודם לתפילה אף בלי לקרא ק"ש קודם לכן לבין צורכי מצוה שאינם מצוה בעצם אלא מחמת המציאות העכשוית נחשבים הם למצוה כמו אכילה לרפואה שעצם האכילה הינה מעשה שאינו מצוה ורק מפני שהאדם מצוה על שמירת גופו ועתה הוא חולה נחשבת אכילה זו למצוה ובכה"ג צריך לקרא ק"ש קודם לכן ולפ''ז התעמלות שהינה מכלל שמירת הגוף כמ''ש הרמב''ם [שם] אין צריך לקרא לפניה ק''ש וכך סתמו כל האחרונים הנ''ל בזה
התעמלות קודם התפילה
שאלה: האם מותר לאדם לרוץ או להתעמל קודם לתפילהתשובה: כאשר כונתו לשם שמים לחזק גופו לעבודת הבורא ואין באפשרותו לעשות זאת אחר התפילה מאיזו שהיא סיבה, רשאי להתעמל קודם התפילה וכ''ש שרשאי לעשות הליכה ובלבד שלא יפסיד בעבור זה תפילה כראוי בזמנה ובמנין[1]
[1] וזאת מפני שנחשב הדבר לצורכי מצוה שאף הבראת גופו צורך עבודת ה' היא כמו שכתב הרמב"ם בהלכות דעות [פ"ד הלכ' א והלכ' יד-טו ויש לציין בזה למש''כ הרמב''ם בספרו הנהגות הבריאות שער א אות ג וז''ל ''והטוב שבעתיים להתעמלות תחילת היום אחר אשר יעור האדם משנתו אחר נקוי המותרות''] וקי''ל שאף שעשיית צרכיו אסורה קודם התפילה כמ''ש השו''ע [בסי' פט סעי' ג] מ''מ צורכי שמים שרי כמבואר בפר"ח [שם סס"ק ו] וכך כתב במשנ"ב [שם ס"ק לו] ומ"מ מאחר ואף צורכי מצוה יש לעשותם לכתחילה אחר התפילה כמ"ש המשנ"ב [בסי' רנ ס"ק א] הלכך כשאפשר יש להתעמל אחר התפילה וכך כתב הגר''מ מאזוז בענין זה בשו"ת מקור נאמן [ח"ב סימן מד] "שעדיף אחר התפילה" וכ"כ בשו"ת רבבות אפרים [ח"ה סי' לט] להתיר התעמלות וריצה כשעושה לצורך בריאות גופו וכ''ש אם הוא לצורך רפואי כאשר קשה לו לעשות זאת אחר התפילה ע"ש וכך הורה הגרח"פ שיינברג להלכה והוסיף שאין צריך לקרוא ק"ש קודם לכן והובא בספר תפילה כהלכתה [עמ' קיד ובנספחים שם] גם הראש''ל הגר''י יוסף השיב ע''ז להתיר במכתב [שנתפרסם בגליון אור השבת פרשת מסעי] וזו לשונו שם "מה ששאל האם מותר לעשות הליכה לפני התפלה בבוקר, שאחר התפלה יהיה חם יותר, וקשה אז לעשות הליכה, מובא בספר רשומי אהרן [ח"ב סי' פ"ט אות ג'] פסקי הגר"מ פיינשטיין זצ"ל שהתיר להתעמל לפני התפלה, כיון שלא נחשב מלאכה, ובספר תפלה כהלכתה [עמ' קי"ד סעיף כ"ג] הביא בשם הגרח"פ שיינברג זצ"ל שכל כוונתו להתחזק לעבודתו יתברך, ולא להנאת גופו בעלמא, צרכי שמים הם, ובאופן שא"א אחר התפלה מותר, וכ"כ בשו"ת דברי חכמים [פ"א] בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שמותר להתעמל לפני התפלה, מטעם שכל דבר שיש בו קצת מצוה לחיזוק גופו לעבודת הבורא, מותר קודם התפלה וכ''ש אם עושה הליכה שאין ניכר שהולך לצורך גופו שהוא מותר ועי' בילק''י הלכות תפילה [סי' פט סעי' לה] בהערה בכותרת ללכת לעבודה קודם התפילה ע''ש בכל הערה שייך גם להנ''ל עכ''ל
והנה ברמ''א [שם סעי' ג] כתב שיש מקלים להתעסק בצרכיו אחר שאמר מקצת מברכות השחר וטוב להחמיר בזה ובשו''ת רבבות אפרים שם הביא משו''ת עשה לך רב שמלבד כל התנאים הנ''ל בענין נמי שיאמר ברכות השחר וקצת פסוקי דזמרה ע''ש ונראה שצירף להקל את דברי הרמ''א הנ''ל אולם כל הפוסקים הנ''ל לא הזכירו תנאי זה ואף ברבבות אפרים שם נראה שלא הסכים עמו בזה ואפשר דהיינו טעמא דדוקא בעשיית חפציו יש להקפיד בזה אבל בעושה חפצי שמים אין לחוש כלל והנה במשנ''ב [סי' רנ ס''ק א] כתב להתיר עשיית חפצי שמים כאשר יקרא ק''ש קודם לכן אולם בתפילה כהלכתה הנ''ל מייתי מהגרח''פ שיינברג שאין צריך לקרא וע' בספר תפילה כהלכתה [שם עמ' תקמ] שנראה שדעתו לחלק בין מעשי מצוה שהם מצוה בעצם [כגון למוד תורה או אסיפת צדקה] שמותרים קודם לתפילה אף בלי לקרא ק"ש קודם לכן לבין צורכי מצוה שאינם מצוה בעצם אלא מחמת המציאות העכשוית נחשבים הם למצוה כמו אכילה לרפואה שעצם האכילה הינה מעשה שאינו מצוה ורק מפני שהאדם מצוה על שמירת גופו ועתה הוא חולה נחשבת אכילה זו למצוה ובכה"ג צריך לקרא ק"ש קודם לכן ולפ''ז התעמלות שהינה מכלל שמירת הגוף כמ''ש הרמב''ם [שם] אין צריך לקרא לפניה ק''ש וכך סתמו כל האחרונים הנ''ל בזה
