כתב השער המלך פ"א מהלכות מכירה ה"ג [הקטע מודגש הוא הקשור לעניינינו], וז"ל:
הקרקעות כו' או בשטר או בחזק' כו'. הנה מדברי התו' בפ"ק דקי' ד"ב ע"ב ד"ה א"נ נראה דס"ל דגוי קונה בשטר ובחזקה שכתבו בס"ד וז"ל וי"ל דמההי' ליכא למידק דאיכא למימר השדה אשר קנה אברהם בחזקה או בשטר ע"כ וראיתי להרב עצמות יוסף שם שהקש' שדבריהם סותרים למ"ש לקמן ד"ס ד"ה אמר קרא וז"ל הא דלא מייתי קרא דכתיב גבי עפרון משום דדילמא ה"מ מנכרי דכל קנינו בכסף וכן כתב בדי"ד ד"ה הואיל משם רבינו תם דאפי' בקרקעות גוי אינו קונה בשטר ולע"ד נראה דלק"מ דודאי לפום קושטא דמלתא דקרקע נקנה בכסף מקר' דשדות בכסף יקנו אית לן למימר ודאי דכיון דקנין שטר לא אשכחן אלא בישראל כדכתיב ואקח את ספר המקנ' וכן חזקה נמי ילפינן לה מקרא דושבו בעריכם כו' וההוא בישראל כתי' משא"כ בגוי דלא אשכחן בקר' אלא קנין כסף גרידא אמנם מ"ש התוס' כאן היינו אי לאו קרא דשדות בכסף יקנו הו"א דלעולם קנין כסף לא מהני מידי בין בגוי בין בישראל וקרא דהשדה אשר קנה אברהם הו"א דמיירי בשטר ובחזקה דאשכחן קרא בהדיא דמיקני בהו בישראל ה"נ גבי גוי מהני אבל כסף דלא אשכחן קרא מהיכא תיתי לן לומר ועוד נראה לומר דודאי תוס' דידן ס"ל דגוי אינו קונה אלא בכסף כמ"ש לקמן ומ"ש דאיכא למימר השדה אשר קנה בשטר ובחזקה לאו למימרא דבשטר וחזקה גריד' קונה אלא דהתם למאי דבעי תלמודא לאוכחי דכסף אקרי קנין מקר' דהשדה אשר קנה אהא כתבו דאי מקר' דהשדה כו' הו"א דאע"ג דקני לי' גוי בכסף לענין שלא יחזור בו אפי"ה לשון קנין לא מיקרי אלא בכתב לי' שטרא או החזיק בקרקע ואכתי כסף גרידא דאקרי קנין מנ"ל להכי מייתי קרא דשדות בכסף יקנו דכסף גריד' אקרי קנין. מיהו ק"ל לתי' ז"ל דאכתי אמאי לא מייתי מקר' דכתיב ויקן יעקב את חלקת השדה במאה קשיטה הרי דקרי ליה קנין בכסף, וביהושע נמי כתיב השדה אשר קנה יעקב מאת חמור אבי שכם במאה קשיטה. ולע"ד נראה לתרץ קו' התוס' דשמעתין ודלקמן דף כ"ז דמש"ה מייתי מקר' דשדות בכסף יקנו, משום דתלמודא בעי לאוכוחי דכסף אקרי קנין ואפי' בפרוטה גריד' כמ"ש הטור ח"מ סי' ק"ץ דקרקע נקנה בפרוטה, ולכן אי מקרא דהשדה אשר קנה אברהם ומקרא דיעקב הו"א דלא קנה עד דיהיב ליה כל דמי שוייו, להכי מייתי מקרא דשדות בכסף יקנו דפרוטה אקרי כסף כמ"ש התוס' לקמן ד"ה ואשה כו'. ועיין שם בתוס' בס"ד שכתבו משם ר"ת דחליפין קונה בגוי וצ"ע דמ"ש בשטר דס"ל לר"ת דאינו קונה בגוי וה"ט כמ"ש התוס' פרק ח"ה דנ"ד ע"ב ד"ה גוי בס"ד וז"ל ושטר ודאי לא קנה בגוי משום דישראל גופיה לא קנה בשטר אלא מס' המקנה וההוא בישראל כתיב וא"כ גבי חליפין נמי נימא כיון דלא קנה אלא מקרא דשלף איש נעלו וההוא בישראל כתיב וצ"ע כעת: