• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

וורט שראיתי על "ויאמר מי אלה" - בעניין "חב לאחריני"

amit26

Active member
לא הבנתי בוורט היפה של היציב פתגם - מה התועלת בזה שלא היו ישראלים במצרים? הרי האחים יכלו לרדת , כמו שבסוף הם עשו. ולא שמעתי שהיום אם מתחתנים על אי בודד או במדינה מרוחקת שאין בה יהודים, אז אין צורך בשתי עדים
ואם כן מה עוזר לנו שהם היו במצרים ללא יהודים? סוף סוף כן אסר את אשתו על אחיו, ולכן אין הודאת בעל דין וכו'.
אולי צריך להגיד רק שהיא יכולה להודות כי היא לא אסרה אותו על אף אחת? הרי לא מיוחסות לה קרובות כגיורת(כמובן הפירוש הזה לא לפי המדרש שהיא הייתה אסנת) ולכן הודאה של כהודאת בעל דין שלא חב לאחריני
 

קבצים מצורפים

  • WhatsApp Image 2023-12-29 at 15.09.45.jpeg
    WhatsApp Image 2023-12-29 at 15.09.45.jpeg
    190 KB · צפיות: 9
לא ירדתי לסוף דעת כבודו, עדי קידושין להלכה הם עדי קיום, ואמרתי שאפשר שכל זה אחר מתן תורה ולכך לא שמענו שאם מתחתנים על אי בודד וכו'.
ומהסוגיא שהובאה שם משמע שהם עדי בירור.
מחילה ממעכ"ת, אם אנו באים לחילוקים של קודם מתן תורה ללאחר מתן תורה, אזי אין מובן כלל מה הדיון על חופה וקידושין וכתובה וכו', רק אם נאמר שאע"פ שהיה קודם מתן תורה מ"מ קיימו האבות התורה, כפי שביאר האוה"ח הק' בפרשת ויחי, א"כ מה שהעיר @amit26 על הדברי יציב, אכן צריך תלמוד.
 
מחילה ממעכ"ת, אם אנו באים לחילוקים של קודם מתן תורה ללאחר מתן תורה, אזי אין מובן כלל מה הדיון על חופה וקידושין וכתובה וכו', רק אם נאמר שאע"פ שהיה קודם מתן תורה מ"מ קיימו האבות התורה, כפי שביאר האוה"ח הק' בפרשת ויחי, א"כ מה שהעיר @amit26 על הדברי יציב, אכן צריך תלמוד.
עדיין יש לחלק, אך כעת עלה ברעיוני דלא חשיב שיוסף אסרה על כל קרוביו משום דבלאו הכי אסורים שהיא אשת מלך ומפורש בסנהדרין שאין נושאים אלמנת מלך
 
בחידושי לאה"ע סי' מב כתבתי זאת כך:
החת"ס (בליקוטים עה"ת פר' וישב, עה"פ "וירא שם יהודה בת איש כנעני וכו'") הק' עמש"כ "ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלהים בזה ויאמר קחם נא אלי ואברכם" (בראשית מח, ט), וכ' רש"י "הראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה". והק' החת"ס מנין לו עדים במצרים. ותי' עפ"ד הגמ' הנ"ל דכל מה דלא מהני הודאה בקידושין הוא משום דחב לאחריני, וכיון שיוסף ואסנת היו כבני נח (דאף להרמב"ן [ויקרא כד, י] דס"ל דהאבות אינם בני נח, ס"ל דבחו"ל לא קיימו האבות תו"מ [כמש"כ בבראשית כו ה]), וזוג בני נח שגרים ביחד נחשבים כנשואים גם בלי מעשה קידושין, א"כ בכך שנשאה כדמו"י לא חב לאחריני, דבלא"ה אסורה לָעולם ע"י שמייחדה לו ודר עמה. ע"ש. וע"ע בשו"ת דברי יציב יו"ד (סי' נא אות ב) מש"כ בזה. (ובשפע חיים מכתבי תורה [מכתב רנ] ביאר דזהו מה שאמר "אשר נתן לי אלהים בזה", דהודאת בע"ד נלמד מ"כי הוא זה" [קידושין שם]). (וע"ע ביישוב קושיית החת"ס, להחת"ס בספרו תורת משה פר' ויחי, בדברות משה יבמות פ"ג הע' כח, ולהפמ"ג בתיבת גמא ויחי אות א, ובגליון תור הזהב גליון 18 עמ' כד, ומשם באר'ה. וע"ע בשו"ת מזרח שמש [מעודד, סי' ב] מש"כ בזה).
 
בחידושי לאה"ע סי' מב כתבתי זאת כך:
החת"ס (בליקוטים עה"ת פר' וישב, עה"פ "וירא שם יהודה בת איש כנעני וכו'") הק' עמש"כ "ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלהים בזה ויאמר קחם נא אלי ואברכם" (בראשית מח, ט), וכ' רש"י "הראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה". והק' החת"ס מנין לו עדים במצרים. ותי' עפ"ד הגמ' הנ"ל דכל מה דלא מהני הודאה בקידושין הוא משום דחב לאחריני, וכיון שיוסף ואסנת היו כבני נח (דאף להרמב"ן [ויקרא כד, י] דס"ל דהאבות אינם בני נח, ס"ל דבחו"ל לא קיימו האבות תו"מ [כמש"כ בבראשית כו ה]), וזוג בני נח שגרים ביחד נחשבים כנשואים גם בלי מעשה קידושין, א"כ בכך שנשאה כדמו"י לא חב לאחריני, דבלא"ה אסורה לָעולם ע"י שמייחדה לו ודר עמה. ע"ש. וע"ע בשו"ת דברי יציב יו"ד (סי' נא אות ב) מש"כ בזה. (ובשפע חיים מכתבי תורה [מכתב רנ] ביאר דזהו מה שאמר "אשר נתן לי אלהים בזה", דהודאת בע"ד נלמד מ"כי הוא זה" [קידושין שם]). (וע"ע ביישוב קושיית החת"ס, להחת"ס בספרו תורת משה פר' ויחי, בדברות משה יבמות פ"ג הע' כח, ולהפמ"ג בתיבת גמא ויחי אות א, ובגליון תור הזהב גליון 18 עמ' כד, ומשם באר'ה. וע"ע בשו"ת מזרח שמש [מעודד, סי' ב] מש"כ בזה).
ארכבי אתרי ריכשי. אם הם כבני נח מה שייך בהם שטר אירוסין וכתובה כפירש"י?
 
כל זה אחר נישואיו, השאלה איך הנישואין חלו כלל בלא עדים.
השאלה אי בלי עדי קידושין היא אשת מלך?
לכאו' הסברא משום כבודו של מלך שייכת אף אם לא היה דין נשואין וקידושין אלא שנהג בה כאשתו. (ואי לא נתעברה בביאה ראשונה ודאי אתי שפיר)
 
עדיין יש לחלק, אך כעת עלה ברעיוני דלא חשיב שיוסף אסרה על כל קרוביו משום דבלאו הכי אסורים שהיא אשת מלך ומפורש בסנהדרין שאין נושאים אלמנת מלך
נראה לי שאני מפספס פה משהו אבל אשאל כדי להבין - אם יוסף אוסר אותה משום שהיא אשת מלך אז לכאורה השאלה מתעצמת - הרי כל העולם אסורים עליה וגם אחיו בכלל זה, ואם כן נשאלת השאלה איך הוא יכול להעיד שהוא חב לאחריני?
 
כאמור
נראה לי שאני מפספס פה משהו אבל אשאל כדי להבין - אם יוסף אוסר אותה משום שהיא אשת מלך אז לכאורה השאלה מתעצמת - הרי כל העולם אסורים עליה וגם אחיו בכלל זה, ואם כן נשאלת השאלה איך הוא יכול להעיד שהוא חב לאחריני?
כאמור לעיל, שבזה שמייחדה לו נחשבת אשת מלך אף בלא הודאת בעל דין, ואף פרעה יחדה לו כמו שנאמר ויתן לו את אסנת
 
כאמור

כאמור לעיל, שבזה שמייחדה לו נחשבת אשת מלך אף בלא הודאת בעל דין, ואף פרעה יחדה לו כמו שנאמר ויתן לו את אסנת
יפה!!
השאלה אם נחשב אשת מלך כשמלך גוי מייעד אותה אליו(או אפשר להגיד בדוחק שיוסף סוף סוף לא היה מלך אלא משנה למלך ופה אולי אין דין של אשת מלך)
 
חזור
חלק עליון