אבל כך הטעמים מסודרים בתורה. אמהמה, לפי השו״ע שכתב שצריך לקרוא בטעמי המקרא, צריך גם לשנות את הטעמים של המסורה כדי שזה ישמע אחרת ? ? ?כן.
כי אם יעשו אזלא גריש ויפסיקו בין "ולא" ל"תתורו" זה ישמע כמו "ולא, תתורו!" והיינו שיש לתור. (ולכן מחברים את "ולא" ל"תתורו".)
ייתכן שיש מחלוקת במסורה בזה בין עדות?בנוסח שמובא באתר של כתר ארם צובא יש רק גריש
אמנם חסר בפרק זה צילום הכתר גופיה
אבל הם דווקנים ביותר
ראה כאן
במחילה אך הטענה הזו קשה.ראשית, הדבר נ"ל פשוט שבמקור היה "אזלא גריש", ולכאו' מש"כ רק גריש הוא מהטענ הנ"ל.
ישר כח. אך זה רק מחזק את מה שקשה לי.אגב, מצאתי גם את זה: (אור תורה ניסן תשנ"ז סי' פ')
הצג קובץ מצורף 5944
בדיוק. כי שם יש סיבה לדבר, שיש פעמים שכן מותר לרצוח. משא"כ ב"לא תתורו".גם בטעם העליון (יתקנו אותי המבינים) של עשרת הדיברות יש מעין הפסק בין ״לא״ ל״תרצח״. זה אומר שצריך לעשות טעמים אחרים?
(שמעתי על כך הסבר יפה, אגב.)
אכן רציתי לכתוב שכך שמעתי שכתוב בזוהר, אך כיוון שלא ראיתי את הדבר בפנים.בדיוק. כי שם יש סיבה לדבר, שיש פעמים שכן מותר לרצוח. משא"כ ב"לא תתורו".
(וכמש"כ בזוהר: "לא תרצח, אי לאו דפסקא טעמא לא הוי תקונא לעלמין, ויהא אסיר לן לקטלא נפשא בעלמא אף על גב דיעבור על אורייתא, אבל במה דפסקא טעמא אסיר ושרי. לא תנאף, אי לאו דפסקא טעמא אסיר אפילו לאולדא או למחדי באתתיה חדוה דמצוה, ובמה דפסקא טעמא אסיר ושרי. לא תגנב, אי לאו דפסקא טעמא הוה אסיר אפי' למגנב דעתא דרביה באורייתא, או דעתא דחכם לאסתכלא ביה, או דיינא דדאין דינא לפום טענה דאצטריך ליה למגנב דעתא דרמאה, ולמגנב דעתא דתרוויהו לאפקא דינא לנהורא, ובמה דפסקא טעמא אסיר ושרי")
מה הבעיה שם? זה בתחילת פסוק...כמו"כ יש את אותו מחלוקת גבי קָטֹ֜נְתִּי בפרשת וישלח - ראה בסידורים מחלוקת בזה
איך קדמא ואזלא (=אזלא גריש)? במילה אחת? (אמנם יש פעמים שיש במילה אחת, אבל ב"קטנתי"?!)אינני יודע אבל יש סידורים בהם הטעם הוא קדמא ואזלא
אכן ניתן לומר דרשה זו גם בלא תתורו, שאסור לאדם שיקדש את האישה עד שיראנה. ולשון תתורו הולכת גם על זה כיון שלא תמיד היה בצורה של שידוכים אלא היו מוצאים לבד על ידי שהיו שומעים בצורה של 'מרחוק' את המדוברת וכשחושבים שיש מה לבדוק ניגשים ו'תרים' לראות אם זה מתאים.בדיוק. כי שם יש סיבה לדבר, שיש פעמים שכן מותר לרצוח. משא"כ ב"לא תתורו".
(וכמש"כ בזוהר: "לא תרצח, אי לאו דפסקא טעמא לא הוי תקונא לעלמין, ויהא אסיר לן לקטלא נפשא בעלמא אף על גב דיעבור על אורייתא, אבל במה דפסקא טעמא אסיר ושרי. לא תנאף, אי לאו דפסקא טעמא אסיר אפילו לאולדא או למחדי באתתיה חדוה דמצוה, ובמה דפסקא טעמא אסיר ושרי. לא תגנב, אי לאו דפסקא טעמא הוה אסיר אפי' למגנב דעתא דרביה באורייתא, או דעתא דחכם לאסתכלא ביה, או דיינא דדאין דינא לפום טענה דאצטריך ליה למגנב דעתא דרמאה, ולמגנב דעתא דתרוויהו לאפקא דינא לנהורא, ובמה דפסקא טעמא אסיר ושרי")
למה צריך להגיע לזה? מותר לבעל להסתכל על אשתו (כשהיא לא נדה) גם בלי זה.אכן ניתן לומר דרשה זו גם בלא תתורו, שאסור לאדם שיקדש את האישה עד שיראנה.
מה שכתבת בסוגרים לא נכון.למה צריך להגיע לזה? מותר לבעל להסתכל על אשתו (כשהיא לא נדה) גם בלי זה.