• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • "המרכז למורשת מרן" שמח לבשר לציבור היקר על פתיחת קבוצת הצ'אט "מורשת מרן אונליין" בה יובאו חדשות ועדכונים מעולם התורה, וכן תכנים תורניים מעניינים כולל קטעי וידאו, תמונות והנעשה בעולם הישיבות.

    >> להתחברות לחצו עכשיו:

    https://news.moreshet-maran.com/

    לשליחת עדכונים לחצו כאן, או שלחו למייל: news@moreshet-maran.com

    נ.ב. צ'אט זה מאושר בנטפרי.

זכור בטעמים שונים

קורסיה

Moderator
בפרשת זכור שמעתי בכמה מקומות שקוראים בתחילה בניגון הטעמים כפי מנהג המקום ואח"כ שוב פעם קוראים בטעמים שונים (כמו בתחילה בירושלמי ואח"כ במרוקאי) אך הביטוי אותו הדבר. ותמיד תמהתי מה העניין לעשות את זה הרי אין שינוי במבטא, ורק משנים את המנגינה וכי אם שמע במנגינה שונה לא יצא?

אך טענו לי, שלפי מש"כ בחזו"ע סוכות עמ' רמד, שאם יש לו שני אתרוגים, אחד מהודר מאוד אך ספק מורכב והשני כשר אך ודאי לא מורכב. לדעת הגר"ח סולובייציק יש לקח בראשונה את המהודר יותר, כי אם יקח בראשונה את הכשר ודאי ושוב יטול את המהודר הספק מורכב, אין תוספת הידור אחרי שכבר קיים המצוה. אמנם הרב הביא שיש בזה חשש הפסק, ועוד שאף אם יצא יד"ח המצוה יכול לקיימה שוב באיזה תוספת הידור.

וגם כאן, מי שמנהגו לשמוע קריאת התורה במנגינה מסויימת בשבילו נחשב כהידור לשמוע כך פרשת זכור, ולכן על אף שיצא בקריאה במנגינה שונה, מ"מ יכול שוב לקרוא כדי לצאת יותר בהידור.

האם חו"ר הפורום מסכימים לחידוש זה?
 
התחלתי לדון בזה כבר בנושא אחר בערך

ובאמת מה שטענת
וכי אם שמע במנגינה שונה לא יצא?
אמת הוא, שהרי קי״ל שהקורא ולא דקדק בטעמים יצא, כ״ש אם זה ניגון אחר.
 
אני לא יודע אם להגדיר את זה כטעמים שונים
כיון שגם אנחנו שרגילים לקרוא במקאם שיגא קוראים לפעמים מילים ומשפטים שלימים במקאם אחר, וכפי שראינו אצל רבותינו הספרדים מקדמת דנא שהיו עוברים ממקאם למקאם בקריאה והטעמים במקומם עומדים
ואחינו האשכנזים הגם ש"כתוב" להם בחומש עוד טעמים בפועל הם מנגנים רבע מאיתנו {וממש היום איתרע מזלי להתפלל איתם ושמעתי אחד אומר לחזן זו פעם ראשונה שאני עושה שחרית ב34 דקות, בדרך כלל זה עולה חצי מחיר...}
ושמעתי פעם משם אחד מגדולי החזנים המרוקאים שיש הבדלים רבים אצלינו בין התלשא לתרשא וקרני פרה, והכי מטו גם משם החזן ר' אליהו אוזן, אך אנו מנגנים מה שמקובלנו מרבותינו ותו לא
והעולה מהאמור שאין שום ענין "לנגן" ניגון אחר בפרשה, ולא דמי כלל לאתרוג שההידור בחפצא של האתרוג
ומאוד אודה למקורבי מרן רבינו יצחק אם יוכלו לכתוב מה עשו אצלו בביהכנ"ס
 
אז רק אני בכל פעם שפותח את החומש רואה שלאשכנזים יש טעמים שלספרדים אין?
לא דובר על צורת הטעמים אלא הנגינה שלהם. ודאי שיש הרבה הבדלי בין מרוקאי לירושלמי (בשונה מתוניסאי לירושלמי שזה כמעט אותו הדבר רק עם שינויים קלים)
ושמעתי פעם משם אחד מגדולי החזנים המרוקאים שיש הבדלים רבים אצלינו בין התלשא לתרשא וקרני פרה, והכי מטו גם משם החזן ר' אליהו אוזן,

אבאר כונתי יותר.
הטעמים בכל העדות [למעט תימנים] הם אותם ניגונים בסגנון שונה, וכעין ההבדל שיש בירושלמי בין קריאת התורה שהיא במקאם שיגא לקריאת שיר השירים וקריאת המגילה שהם במקאם ביאת, אך הטעמים הם אותם טעמים, ואין הכונה לשמותם, אלא לניגון שלהם, לדוגמא המאריך טרחא מנוגן מלמטה, והטרחא מושכת אחורה, הרביע מנוגן מעט בסלסול, האזלה גריש מנוגנים מלמעלה, ושני גרשין וזקף גדול וגריש מנוגנים מלמעלה ומסתיימים למטה. ולכן אין שום הבדל מהותי ביניהם. דמה לי שהחזן עושה שני גרשין במקאם חיג'אז ומסיים בשיגא ומה לי אם עושה שני גרשין בניגון מרוקאי. ושמעתי פעם מהחזן הדגול רפאל ברזאני הי''ו שסיפר שקרא פעם את הפרשה בנוכחות מרן זיע''א ועשה שם הרבה מעברים וסלסולים במקאמים שונים [ופעמים שהוא גם נוגע בניגונים מהפיוטים ומשלב אותם בטעמים] ואחר התפלה שאל את מרן זיע''א אם אריך למעבד הכי, ומרן ענה לו כנתינתה מסיני.
 
כיהודה ועוד לקרא כעת מצאתי כן גם בשו"ת דורש ציון


שאלה - 246260
שלום לכבוד הרב,
יש בתי כנסת שעושים קריאת פרשת זכור גם ספרדי, גם אשכנזי גם תימני. האם יש בכך צורך? האם יש לזה מקור?
ומה לגבי מקום שעושים קריאה בניגון מרוקאי ואחריו ירושלמי?
תשובה
לא ידעתי מהו.
שאלה - 74012
שלום לכבוד הרב
בבית הכנסת ספרדי בקריאת פרשת זכור שקוראים בנוסח בבלי ירושלמי האים מרוקאי לו יוצה לידי חובה וצריך לעלות וליקרו בנןסח שלו
תשובה
כולם יוצאים כי כולם ספרדים , ואסור לחלק את הציבור לרסיסים.
 
בדר"כ כשקוראים בהברות שונות כי יש בציבור מהנוהגים כן (תמנים, אשכנזים)
אבל בביטוי תמני יש שרוצים בכל זאת לקרוא כי אולי הביטוי שלהם הוא הנכון
 
חזור
חלק עליון