בפרשת זכור שמעתי בכמה מקומות שקוראים בתחילה בניגון הטעמים כפי מנהג המקום ואח"כ שוב פעם קוראים בטעמים שונים (כמו בתחילה בירושלמי ואח"כ במרוקאי) אך הביטוי אותו הדבר. ותמיד תמהתי מה העניין לעשות את זה הרי אין שינוי במבטא, ורק משנים את המנגינה וכי אם שמע במנגינה שונה לא יצא?
אך טענו לי, שלפי מש"כ בחזו"ע סוכות עמ' רמד, שאם יש לו שני אתרוגים, אחד מהודר מאוד אך ספק מורכב והשני כשר אך ודאי לא מורכב. לדעת הגר"ח סולובייציק יש לקח בראשונה את המהודר יותר, כי אם יקח בראשונה את הכשר ודאי ושוב יטול את המהודר הספק מורכב, אין תוספת הידור אחרי שכבר קיים המצוה. אמנם הרב הביא שיש בזה חשש הפסק, ועוד שאף אם יצא יד"ח המצוה יכול לקיימה שוב באיזה תוספת הידור.
וגם כאן, מי שמנהגו לשמוע קריאת התורה במנגינה מסויימת בשבילו נחשב כהידור לשמוע כך פרשת זכור, ולכן על אף שיצא בקריאה במנגינה שונה, מ"מ יכול שוב לקרוא כדי לצאת יותר בהידור.
האם חו"ר הפורום מסכימים לחידוש זה?
אך טענו לי, שלפי מש"כ בחזו"ע סוכות עמ' רמד, שאם יש לו שני אתרוגים, אחד מהודר מאוד אך ספק מורכב והשני כשר אך ודאי לא מורכב. לדעת הגר"ח סולובייציק יש לקח בראשונה את המהודר יותר, כי אם יקח בראשונה את הכשר ודאי ושוב יטול את המהודר הספק מורכב, אין תוספת הידור אחרי שכבר קיים המצוה. אמנם הרב הביא שיש בזה חשש הפסק, ועוד שאף אם יצא יד"ח המצוה יכול לקיימה שוב באיזה תוספת הידור.
וגם כאן, מי שמנהגו לשמוע קריאת התורה במנגינה מסויימת בשבילו נחשב כהידור לשמוע כך פרשת זכור, ולכן על אף שיצא בקריאה במנגינה שונה, מ"מ יכול שוב לקרוא כדי לצאת יותר בהידור.
האם חו"ר הפורום מסכימים לחידוש זה?
