• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ו. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

פרשת פרה לנשים כמו פרשת זכור אם לא יותר!!!

תוספות הרא"ש מסכת סוטה דף לב עמוד ב
לימא קסבר רבי כל התורה בכל לשון נאמרה. פרש"י לקרות בבית הכנסת, וקשה דלא אשכחן לקריאת התורה בבית הכנסת שיהא מצוה עליה מן התורה אלא תקנת עזרא היא, ומיהו אשכחן קצת קריאות שהן מן התורה כגון פרשת זכור ופרשת פרה וכיוצא בהן. ונראה לפרש דקאי אקריאות שהצריכה תורה לקרות כגון מקרא בכורים ווידוי מעשר וקריאת חליצה.
תוספות הרא"ש מסכת ברכות דף יג עמוד א
כל התורה כולה בכל לשון נאמרה. פרש"י בפ"ב דמגילה לקרות בס"ת, וקשה דלא אשכחן שתהא קריאת התורה מן התורה, מיהו אפשר שיש קריאה שהיא מן התורה כגון פרשת זכור ופרשת פרה אדומה וכיוצא בהם, ונראה לפרש בכל לשון נאמרה כל קריאות שצוה הכתוב צריך לומר בלשון הקודש כגון מקרא בכורים וידוי מעשר (ומקרא מגילה) וחליצה כולם בלשון הקדש למ"ד בלשון הקדש נאמרה.

משמע שסובר הרא"ש שגם פרשת שקלים ופרשת החודש הם מהתורה -השו"ע לא ראה דבריו ולכאורה אם היה רואה דבריו היה פוסק כמותו שהוא עמוד הוראה ולמה הנשים לא באות לשמוע?
גם אם נאמר שמרן השו"ע לא ראה דבריו, אפשר שסתם כפשט הראשונים שכתבו להדיא רק על זכור ופרה, ולא מצינו כמעט לשום אחד מהראשונים שכתב להדיא על שקלים, אלא זה רק דיוק מדברי כמה ראשונים שכתבו "וכיוצא בהן"
 
ובכלל עיין במג"א (ריש סי' תרפה) שכתב להגיה בדברי הרשב"א וכן שאר ראשונים שכתבו כנ"ל שבאמת לא סבירא להו הכי
 
ובכלל עיין במג"א (ריש סי' תרפה) שכתב להגיה בדברי הרשב"א וכן שאר ראשונים שכתבו כנ"ל שבאמת לא סבירא להו הכי
גם הרשב"א כתב כך אלא שהוא כתב אא"כ יאמר רש"י שתהא קריאת הפרשיות כגון פרשת פרה ופרשת זכור וכיוצא בהן מן התורה דמשמע שלא סבירא ליה הכי וכ"כ מחצית השקל שם וז"ל ולי נראה שהגירסא הנכונה כמו שכתב בחידושי רשב"א כו' אלא אם כן יאמר רש"י כו'. ר"ל, שלפי הגרסא שלפנינו בתוספות ריש פרק ב' שכתבו על קושייתם לפירוש רש"י דהא עזרא תיקן קריאת התורה, על זה כתבו בלשון תירוץ וי"ל דמיירי בפרשיות המחוייבים לקרות דאורייתא, כמו פרשת זכור ופרשת פרה. משמע שגם התוספות סבירא להו כן למסקנא דפרשת זכור ופרשת פרה הם דאורייתא, וחדשו בתירוצם דמיירי הכא באותן פרשיות. מה שאין כן לפי הלשון שבחדושי רשב"א, שכתב אלא אם כן יאמר רש"י כו', משמע שהתוספות גופייהו לא סבירא להו כן, אלא דגם פרשיות זכור ופרה לאו דאורייתא, אלא להליץ בעד רש"י יש לומר דרש"י סבירא ליה כן, ואפשר דגם רש"י גופיה לא סבירא ליה כן דהוי דאורייתא, ויש לרש"י תירוץ אחר לקושית תוספות. עכ"פ לפי זה יש להעולם אילן גדול לתלות בו, דהיינו התוספות:
ולא הגיה המג"א כלום בדברי הרשב"א אלא הוא בא לומר שהרשב"א סובר שאין קריאת פרשת פרה מהתורה אבל מהרא"ש מובן שגם פרשת החודש מהתורה
 
חזור
חלק עליון