אנסה לברר מול אותו חוקר. אם אצליח להשיגו.
לא ראיתי שמביא שם דעתם מרן ,
מישהו יודע מהי דעת מרן בעניין?
צאלח מנצור
Well-known member
איפה ניתן להשיג הספרין שלו בזול או בחנם?
יעקב הבבלי
Active member
מה שהו"ל ע"י מרכז למורשת יהדות בבל בראשות ר' יעקב זמיר יצ"ו ישנה אפשרות לאנ"ש ב"חינם אין כסף"
ומה שהו"ל ע"י מכון ניר דויד בראשות ח"ר יוסף ניסן ע"י "בכסף מלא יתננה לו"
"או קנו" ברחוב ר' נחמן מברסלב את ההגדה של פסח של ח"ר שלמה הנ"ל שהו"ל ע"י "חברת אהבת שלום"
בברכת כתיבה וחתימה טובה!
נערך לאחרונה:
פלוני אלמוני
Member
לדעתך מי שלא הניח עירוב תבשילין אסור ללמוד הפרשה דבר חדש
איזה פוסקים?
מה שייך קריאת שמו"ת לעירוב תבשילין
וכי קריאת שמו"ת היא חובה בשבת דיחשב כמכין לשבת?
הרי קריאת שמו"ת חובתה כל השבוע דלעולם ישלים אדם עם הציבור
ועד מנחה של שבת יכול לקרוא דחשיב עם הציבור דאז קוראים כבר הפרשה הבאה.
ומה שייך כלל לעירוב תבשילין?
האם מותר לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום ביום טוב שחל בערב שבת?
תשובה: על פי רבותינו המקובלים אין לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום ביום טוב, אולם על פי הפשט אין בזה מניעה, ולכן הטוב ביותר לקרוא הפרשה ביום שבת קודם הסעודה, ואם זמנו דחוק רשאי לקוראה אף ביום טוב.
הרמ"ע מפאנו בספר מעין גנים דף א' עמ' ד' כתב שאין קורין תרגום בלילה ולא בשבת ויום טוב, ועיין שם בטעמו על פי הסוד.
וכן כתב מרן החיד"א ז"ל במחזיק ברכה (קונטרס אחרון סי' קנו) שאף בחו"ל יקרא שנים מקרא ואחד תרגום ביום הושענא רבה שלא לקרות תרגום ביום טוב. וכן כתב בספרו ככר לאדן (סימן ה בליקוטים אות ז) וז"ל: ועתה אמרתי אגלה כי תקון קריאת הפסוקים שמו"ת בכל יום הוא מרבינו האר"י זצ"ל ושמעתי ממקובלים מופלגים אשר היו בעה"ק ירושלים תו' ז"ל כי קריאה זו לא תכון ביום טוב. ומה גם שהרמ"ע ז"ל כתב שאין קורין תרגום ביו"ט ומטעמים אלו נהגנו שלא לקרות הסדר הנז' ביום טוב.
וכ"כ הבא"ח (ש"ב לך לך אות יא). וכ"כ האור לציון ח"ג (פי"ח סע' יב). וכ"כ בשו"ת מבשרת ציון ח"ב (סימן סג). ובהלכה ברורה סי' רפ"ה ס"ס כ"ג.
אולם כל זה על פי דברי רבותינו המקובלים, ועל פי ההלכה רשאי לקרוא קריאת שנים מקרא ואחד תרגום אף ביום טוב. וכמ"ש מרן זיע"א בשו"ת יבי"א ח"ו (חאו"ח סי' ל אות ה). וכן בחזון עובדיה סוכות (עמ' תנ). וכן בילקו"י סי' רפ"ה סע' ו.
תשובה: על פי רבותינו המקובלים אין לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום ביום טוב, אולם על פי הפשט אין בזה מניעה, ולכן הטוב ביותר לקרוא הפרשה ביום שבת קודם הסעודה, ואם זמנו דחוק רשאי לקוראה אף ביום טוב.
הרמ"ע מפאנו בספר מעין גנים דף א' עמ' ד' כתב שאין קורין תרגום בלילה ולא בשבת ויום טוב, ועיין שם בטעמו על פי הסוד.
וכן כתב מרן החיד"א ז"ל במחזיק ברכה (קונטרס אחרון סי' קנו) שאף בחו"ל יקרא שנים מקרא ואחד תרגום ביום הושענא רבה שלא לקרות תרגום ביום טוב. וכן כתב בספרו ככר לאדן (סימן ה בליקוטים אות ז) וז"ל: ועתה אמרתי אגלה כי תקון קריאת הפסוקים שמו"ת בכל יום הוא מרבינו האר"י זצ"ל ושמעתי ממקובלים מופלגים אשר היו בעה"ק ירושלים תו' ז"ל כי קריאה זו לא תכון ביום טוב. ומה גם שהרמ"ע ז"ל כתב שאין קורין תרגום ביו"ט ומטעמים אלו נהגנו שלא לקרות הסדר הנז' ביום טוב.
וכ"כ הבא"ח (ש"ב לך לך אות יא). וכ"כ האור לציון ח"ג (פי"ח סע' יב). וכ"כ בשו"ת מבשרת ציון ח"ב (סימן סג). ובהלכה ברורה סי' רפ"ה ס"ס כ"ג.
אולם כל זה על פי דברי רבותינו המקובלים, ועל פי ההלכה רשאי לקרוא קריאת שנים מקרא ואחד תרגום אף ביום טוב. וכמ"ש מרן זיע"א בשו"ת יבי"א ח"ו (חאו"ח סי' ל אות ה). וכן בחזון עובדיה סוכות (עמ' תנ). וכן בילקו"י סי' רפ"ה סע' ו.
נושאים דומים בפורום
