הלכה צרופה
Well-known member
צריכות להקפיד
כך שאל הרב יעקב ששון שליט"א [נכדו של מרן] את מרן זצ"ל והשיבו שלא יכולות להתפלל לאחר שעבר זמן תפילה, כגון להתפלל שחרית לאחר חצות
כך שאל הרב יעקב ששון שליט"א [נכדו של מרן] את מרן זצ"ל והשיבו שלא יכולות להתפלל לאחר שעבר זמן תפילה, כגון להתפלל שחרית לאחר חצות
אז לא צריכות להקפיד על סו"ז תפילה, אלא רק לכתחילה טוב יותר, אבל יכולות להתפלל גם אחרי סו"ז תפילה, עד חצות. (ופחמע"ד)
הלכה צרופה
Well-known member
הרב ששון נשאל על זמן שבין ארבע שעות לחצות היום, והשיב על בין חצות לזמן מנחה
כך שאין לנו דעה ברורה בדעת מרן זצ"ל לגבי זמן זה שבין ארבע שעות עד חצות, אם צריכה להקפיד בזה או שיכולה לכתחילה להתפלל עד חצות היום.
כך שאין לנו דעה ברורה בדעת מרן זצ"ל לגבי זמן זה שבין ארבע שעות עד חצות, אם צריכה להקפיד בזה או שיכולה לכתחילה להתפלל עד חצות היום.
יש הסרטה?
או בכתב?
הלכה צרופה
Well-known member
בכתב
למעשה אין ידיעה בדעת מרן האם לכתחילה צריכה להקפיד להתפלל קודם חצות.
הלכה צרופה
Well-known member
הלכה צרופה
Well-known member
אכן
אבל עי' בשו"ת משנה הלכות (חי"א סי' עה) שמיקל בזה משום שעיקר חיוב תפילה לנשים משום רחמי
ולכן יש להסתפק אם דעת מרן זצ"ל כמו הגרש"ז שמחמיר או כמו הגר"מ קליין שמיקל
אבל עי' בשו"ת משנה הלכות (חי"א סי' עה) שמיקל בזה משום שעיקר חיוב תפילה לנשים משום רחמי
ולכן יש להסתפק אם דעת מרן זצ"ל כמו הגרש"ז שמחמיר או כמו הגר"מ קליין שמיקל
הלכה צרופה
Well-known member
מצו"ב תשובת הרב ללוש, וזה דלא כמ"ש מרן הגרש"ז בהליכות שלמה וכ"ד מרן החזו"א במעשה איש.
וכמדומה שבחזו"ע וילקו"י לא דברו בזה כלל!
תשובת הג"ר שמעון ללוש שליט"א
וכמדומה שבחזו"ע וילקו"י לא דברו בזה כלל!
תשובת הג"ר שמעון ללוש שליט"א
האם אישה יכולה להתפלל אחר זמן תפילת שחרית, אחר ארבע שעות?
שאלה : האם אישה יכולה להתפלל אחר זמן תפילת שחרית, אחר ארבע שעות, לפני חצות, שהרי מרן השו"ע (סימן פט) כתב, שאם אדם איחר, בדיעבד יכול להתפלל עמידה עד חצות. ויש אחרונים שכתבו, שצריך להתפלל בתנאי של נדבה?
תשובה : נראה לומר בס"ד, שלאישה אין דין של זמן תפילה, שהרי כל מה שהיא פטורה משלוש תפילות ביום, זה בגלל שלכל תפילה יש את הזמן שלה, ולכן היא חייבת בתפילה אחת ביום. וממילא, היא לא תהיה תלויה בזמני התפילה של שחרית. כלומר, האיש שהוא מחויב בשחרית ובמנחה ובערבית, אז אחרי שש שעות, שזה חצות היום, כבר אין זמן תפילת שחרית, ועדיין לא הגיע זמן תפילת מנחה, כי זה רק אחרי שש שעות זמניות מתחילת היום, הוא לא יכול להתפלל.
ואילו אישה לכאורה יכולה להתפלל, מפני שאם נגביל לה את הזמן שהיא יכולה להתפלל עד שש שעות מהיום ואח"כ רק לאחר חצי שעה, אז הפכנו לה את מצוות התפילה לזמן גרמא, והיא תהיה פטורה. וצריך לומר, שהיא יכולה להתפלל בזמן שהיא תרצה, בגלל שתפילה רחמי נינהו, ואישה צריכה רחמים, והיא מתפללת מדין תפילה אחת ביום. וזה על דרך מה שאמר רבי יוחנן בגמרא: "ולוואי ויתפלל אדם כל היום כולו". ושמא תאמר, שזה לא נאמר לעניין הזמנים? והתשובה היא, שלעניין תפילת מנחה וערבית שנוהגים להתפלל מבעוד יום, כתבו התוספות, שלכאורה זה סתירה, אבל מתירים בגלל שזה המנהג שלהם. ותירץ הרא"ש, שלעניין תפילה הקילו. ומסבירים הראשונים, בגלל שתפילה רחמי נינהו, ז"א גם לענין זמני תפילה, שלכאורה זה סותר, שא"א להתפלל מנחה וערבית באותו זמן של מנחה או של ערבית, אבל כיוון שזה עניין של תפילה ובקשת רחמים, אז אין חשש של ברכה לבטלה. וממילא אנחנו אומרים, שאפשר להתפלל מנחה וערבית מבעוד יום.
ואותו הדבר נאמר גם לגבי זמני תפילות של האישה, שלכאורה כיוון שהיא לא חייבת במצוות עשה שהזמן גרמא, אז התפילה אחת שלה ביום לא תלויה בזמן. וממילא, אם על הזמן שבין שעה שישית לשעה שישית ומחצה, אנו נאמר שנראה שתוכל להתפלל, אז כל שכן שתוכל להתפלל אחר ארבע שעות, שזה דיעבד לאיש. ונקשה ע"ז, איך אישה שרגילה להתפלל שחרית, ולא התפללה, היא צריכה להתפלל מנחה פעמיים בשביל תשלומין, הרי סוף סוף גם תפילת שחרית שמתפללת זה מדין תפילה אחת ביום, לא מדין זמן שחרית? והתשובה, זה לא כ"כ דומה, כי אישה שהתרגלה להתפלל שחרית, ומכח המנהג שלה כבר יש לה מחויבות להתפלל שחרית, אז היא בעצם קבלה עליה לקיים מצווה שהיא לא מחויבת בה, והיא חייבת לבצע אותה, ולכן היא צריכה להתפלל תפילת תשלומין.
ואישה שרגילה להתפלל שחרית וכבר עברו ארבע שעות ולא התפללה, אם נאמר לה שתתפלל מנחה מפני שבלאו הכי היא פטורה מתפילה, אז אנחנו לא מתחשבים בזה שהיא קבלה על עצמה להתפלל שחרית. ולכן, היא צריכה להתפלל גם אחרי ארבע שעות, כדין האיש, ולא לבטל ולהתפלל מנחה פעמיים. ואם לא קבלה עליה תפילת שחרית, ועכשיו נדבה ליבה להתפלל שחרית, אין בזה חשש, כי היא לא עושה כדין האיש.
נושאים דומים בפורום
- מִשׁאָל
