אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
New member
בדר"כ אחרי פטירת גדול בישראל אנשים אומרים הלוואי והכרנו אותו בעודו בחיים
על כן אמרתי לבקש מחו"ר הפורום שמי שיודע איזה עובדות וכדו' על גדו"י שיעלם לפה
אמרתי להתחיל עם זקן חברי מועצת החכמים שליט"א - בפרט כי אינו כ"כ מפורסם
ביוגרפיה קצרה:
הגאון הגדול רבי משה מאיה שליט"א רבה של שכונת יד אליהו, וראש כולל וישיבה "זכרון משה" (תל אביב). נולד בפתח תקוה בי"ח אב בשנת תרח"צ לאביו ר' יצחק, למד בישיבות "פורת יוסף", "קול תורה", ו"פוניבז'".[2] בשנת תשי"ג הוקם ישיבת פורת יוסף בקטמון, ורבינו שליט"א מסר שם שיעור א' בעודו בבחרותו. כשמרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל נבחר כרבה הראשי של תל אביב [בשנת תשכ"ח], הקים כולל אברכים ["תורה והוראה"] תחת הנהגתו בראשות רבינו שליט"א,[3] וכן היה יד ימינו בכל מפעליו הרוחניים של מרן זצ"ל בתל אביב דאז.[4] בט"ז אדר שנת תשל"ג נבחר לחבר הועה"פ של אגודת הרבנים בא"י.[5] [כמה שנים שימש כחבר כנסת מטעם ש"ס]. נתמנה למועצת חכמי התורה בערך בשנת תשנ"ג.[6] בשנת תשנ"ה בערך, הקים מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל ב"ד לענייני ממונות וכשרות [בשם בד"צ בית יוסף], ומינה כאב בית דין את רבינו שליט"א.[7] נדפס ממנו: א) האם לקבל תוספת שבת ולהתפלל ערבית מפלג המנחה (בית הלל
[2] "במחיצתו" עמ' 196.
[3] כ"כ הגאון הגדול רבי דוד יוסף שליט"א (ארחות מרן ח"ב פרק כ"א עמ' תתע"ג). אבל הג"ר אברהם יוסף שליט"א כ' (נד' בס' וקנה לך חבר עמ' שפ"ה) שראש הכולל היה הגאון הגדול רבי שלמה בן שמעון שליט"א, ורבינו היה מחברי הכולל. [ובס' "במחיצתו" (עמ' 196) כ' שלמד בה, ושוב כ' שעמד בראשה]. וצ"ע. [אגב, בס' שר וגדול (עמ' ...) כתבו שרבינו למד אז בחברותא עם הג"ר אברהם יוסף שליט"א. וכ"כ בס' במחיצתו (שם)].
[4] "במחיצתו" (עמ' 196). ולדוגמא, מרן זצ"ל מינוהו כמשגיח על אפיית מצה עשירה (עי' שיעורי מרן הראש"ל ח"א עמ' ש"י, שו"ת שמע שלמה ...).
[5] שאר חברי הועד הפועל היו הגאונים: ר' אליעזר גולדשמידט [חבר ביה"ד הגדול ומח"ס עזר משפט], ר' יעקב בצלאל זולטי [חבר ביה"ד הגדול ולימים הרה"ר של ירושלים, מח"ס משנת יעבץ], ר' יצחק יחיאל יעקובוביץ [רבה של הרצליה], ר' אברהם מאיר יעקובוביץ [רבה של נחלת יהודה בראשון לציון], ר' שאול ישראלי [ר"י מרכז הרב וחבר ביה"ד הגדול], ר' קלמן כהנא [רבו של קיבוץ חפץ חיים ולימים ראש ביהמ"ד הגבוה להלכה בהתיישבות], ר' יעקב לנדא [אב"ד בני ברק], ר' צבי מרקוביץ [רבה של רמת גן ולימים ר"י קרלין סטולין], ר' רפאל אליהו אליעזר מישקובסקי [רבה של כפר חסידים ור"י כנסת חזקיהו], ר' יוסף עזראן [רבה של קרית מלאכי ולימים רבה של ראשון לציון], ר' אברהם שמחה קפלן [רבה של צפת], ר' אליהו קושלבסקי [רבה של באר שבע], ר' שלמה שמשון קרליץ [אב"ד פתח תקוה], ר' שלמה נח קרול [רבה של מושב חמד], זצ"ל, ויבל"ח ר' יצחק פרץ שליט"א [רבה של רעננה]. (הפרדס שנה מ"ז חוברת ח' עמ' 32).
[6] "במחיצתו" (עמ' 196). בשנת תשמ"ט היה מזכיר מועצת חכמי התורה (שם, מכתב שנדפס בקובץ טל אורות אדר א' תשמ"ט עמ' 32).
[7] חברי הבד"ץ היו הג"ר משה יוסף [בן מרן הגרע"י זצוק"ל], הג"ר בנימין לוי, והג"ר ינון יונה, שליט"א. לאחר זמן נפרד חלק הדיני ממונות וחלק הכשרות, ובראש חלק הדיני ממונות עמד רבינו שליט"א, ונצטרפו לה גם הג"ר שלמה בן שמעון, הג"ר עזרא בר שלום, הג"ר שלמה עמאר, הג"ר ציון בוארון, והג"ר יצחק אלמליח, שליט"א. ובראש חלק הכשרות עמד הג"ר אברהם יוסף שליט"א [בן מרן הגרע"י זצוק"ל], ונצטרפו לה הג"ר שלמה שלוש, והג"ר עמרם אלחדד, שליט"א. [יתכן שיש בכל זה קצת טעויות ובלבולים (אני כתבתי ע"פ ההקדמה למדריך הכשרות של בד"צ בית יוסף לשנת תש"ס, אבל אין הדברים ברורים שם, וצריך בירור)]. ועי' ספר "הליכות מלכי בקודש"....
על כן אמרתי לבקש מחו"ר הפורום שמי שיודע איזה עובדות וכדו' על גדו"י שיעלם לפה
אמרתי להתחיל עם זקן חברי מועצת החכמים שליט"א - בפרט כי אינו כ"כ מפורסם
ביוגרפיה קצרה:
הגאון הגדול רבי משה מאיה שליט"א רבה של שכונת יד אליהו, וראש כולל וישיבה "זכרון משה" (תל אביב). נולד בפתח תקוה בי"ח אב בשנת תרח"צ לאביו ר' יצחק, למד בישיבות "פורת יוסף", "קול תורה", ו"פוניבז'".[2] בשנת תשי"ג הוקם ישיבת פורת יוסף בקטמון, ורבינו שליט"א מסר שם שיעור א' בעודו בבחרותו. כשמרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל נבחר כרבה הראשי של תל אביב [בשנת תשכ"ח], הקים כולל אברכים ["תורה והוראה"] תחת הנהגתו בראשות רבינו שליט"א,[3] וכן היה יד ימינו בכל מפעליו הרוחניים של מרן זצ"ל בתל אביב דאז.[4] בט"ז אדר שנת תשל"ג נבחר לחבר הועה"פ של אגודת הרבנים בא"י.[5] [כמה שנים שימש כחבר כנסת מטעם ש"ס]. נתמנה למועצת חכמי התורה בערך בשנת תשנ"ג.[6] בשנת תשנ"ה בערך, הקים מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל ב"ד לענייני ממונות וכשרות [בשם בד"צ בית יוסף], ומינה כאב בית דין את רבינו שליט"א.[7] נדפס ממנו: א) האם לקבל תוספת שבת ולהתפלל ערבית מפלג המנחה (בית הלל
[2] "במחיצתו" עמ' 196.
[3] כ"כ הגאון הגדול רבי דוד יוסף שליט"א (ארחות מרן ח"ב פרק כ"א עמ' תתע"ג). אבל הג"ר אברהם יוסף שליט"א כ' (נד' בס' וקנה לך חבר עמ' שפ"ה) שראש הכולל היה הגאון הגדול רבי שלמה בן שמעון שליט"א, ורבינו היה מחברי הכולל. [ובס' "במחיצתו" (עמ' 196) כ' שלמד בה, ושוב כ' שעמד בראשה]. וצ"ע. [אגב, בס' שר וגדול (עמ' ...) כתבו שרבינו למד אז בחברותא עם הג"ר אברהם יוסף שליט"א. וכ"כ בס' במחיצתו (שם)].
[4] "במחיצתו" (עמ' 196). ולדוגמא, מרן זצ"ל מינוהו כמשגיח על אפיית מצה עשירה (עי' שיעורי מרן הראש"ל ח"א עמ' ש"י, שו"ת שמע שלמה ...).
[5] שאר חברי הועד הפועל היו הגאונים: ר' אליעזר גולדשמידט [חבר ביה"ד הגדול ומח"ס עזר משפט], ר' יעקב בצלאל זולטי [חבר ביה"ד הגדול ולימים הרה"ר של ירושלים, מח"ס משנת יעבץ], ר' יצחק יחיאל יעקובוביץ [רבה של הרצליה], ר' אברהם מאיר יעקובוביץ [רבה של נחלת יהודה בראשון לציון], ר' שאול ישראלי [ר"י מרכז הרב וחבר ביה"ד הגדול], ר' קלמן כהנא [רבו של קיבוץ חפץ חיים ולימים ראש ביהמ"ד הגבוה להלכה בהתיישבות], ר' יעקב לנדא [אב"ד בני ברק], ר' צבי מרקוביץ [רבה של רמת גן ולימים ר"י קרלין סטולין], ר' רפאל אליהו אליעזר מישקובסקי [רבה של כפר חסידים ור"י כנסת חזקיהו], ר' יוסף עזראן [רבה של קרית מלאכי ולימים רבה של ראשון לציון], ר' אברהם שמחה קפלן [רבה של צפת], ר' אליהו קושלבסקי [רבה של באר שבע], ר' שלמה שמשון קרליץ [אב"ד פתח תקוה], ר' שלמה נח קרול [רבה של מושב חמד], זצ"ל, ויבל"ח ר' יצחק פרץ שליט"א [רבה של רעננה]. (הפרדס שנה מ"ז חוברת ח' עמ' 32).
[6] "במחיצתו" (עמ' 196). בשנת תשמ"ט היה מזכיר מועצת חכמי התורה (שם, מכתב שנדפס בקובץ טל אורות אדר א' תשמ"ט עמ' 32).
[7] חברי הבד"ץ היו הג"ר משה יוסף [בן מרן הגרע"י זצוק"ל], הג"ר בנימין לוי, והג"ר ינון יונה, שליט"א. לאחר זמן נפרד חלק הדיני ממונות וחלק הכשרות, ובראש חלק הדיני ממונות עמד רבינו שליט"א, ונצטרפו לה גם הג"ר שלמה בן שמעון, הג"ר עזרא בר שלום, הג"ר שלמה עמאר, הג"ר ציון בוארון, והג"ר יצחק אלמליח, שליט"א. ובראש חלק הכשרות עמד הג"ר אברהם יוסף שליט"א [בן מרן הגרע"י זצוק"ל], ונצטרפו לה הג"ר שלמה שלוש, והג"ר עמרם אלחדד, שליט"א. [יתכן שיש בכל זה קצת טעויות ובלבולים (אני כתבתי ע"פ ההקדמה למדריך הכשרות של בד"צ בית יוסף לשנת תש"ס, אבל אין הדברים ברורים שם, וצריך בירור)]. ועי' ספר "הליכות מלכי בקודש"....
