למעלה מן הזמן
כל אחד יאמר 'כן, אני אהיה תלמיד חכם' | משא חיזוק מהראש"ל רבי יצחק יוסף
ההתרחקות מבחורים לא טובים בבין הזמנים | השאיפה לידיעת התורה | ההספק של מרן הרב עובדיה זצ"ל בגיל 15 | הנחיצות בלימוד מוסר בכל יום | ויגבה לבו בדרכי ה' ככה תהיו ת"ח גדולים | משא חיזוק מהראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף לבני הישיבות (יהדות)
כיכר השבת | י"ז באב | 21.08.24
הראשון לציון, הרב יצחק יוסף (צילום: דוד כהן, פלאש 90)
אני רוצה לברך אתכם, יהי רצון שתעלו מעלה מעלה בתורה, ביראת שמים, ותהיו תלמידי חכמים. אבל תדעו, לא באים לרב, הרב יברך אותי ופתאום נהיים ת"ח, כדי להיות תלמיד חכם צריך הרבה הרבה להשקיע, צריך הרבה הרבה לעמול שנים על גבי שנים.
כמו כן צריכים אתם לדעת שיש הרבה ניסיונות, צריך זהירות רבה שלא להתחבר לחברים לא טובים. עכשיו בין הזמנים, אם יקראו לכם איזה חברים, יבקשו להראות לכם פלאפון לא כשר, אל תראו כלום, אל תלכו עימהם, כאן מתחילה הנפילה, כאן מתחילה הירידה, צריך להתרחק מחברים לא טובים. אם רואים חבר עם פלאפון לא כשר, מיד להתרחק ממנו, וגם מותר לספר לרבנים שלו, זה דבר שהוא אסון גדול, אני יודע אישית על בחורים שנפלו רק בגלל הדבר הזה.
גבוה מעל גבוה
תשאפו ללמוד, תשאפו לדעת את כל התורה. מרן בגיל שלכם גמר את הש"ס, בגיל 15 גמר את הש"ס עם תוספות. פעם שאלתי אותו אם בגיל הזה גמר את הש"ס עם תוספות או בלי תוספות, מרן הסתכל עלי בפליאה, לא שייך בכלל בלי תוספות. בחורים יקרים, שימו לב, בגיל 15 מרן סיים את הש"ס עם תוספות, כמה דפים יש בש"ס? כאלפיים ושבע מאות דפי גמרא! וכל אלו סיים מרן בגיל 15, עובדה שמחייבת אותנו להתחזק בהתמדת התורה ובשאיפות לגדולות כבר מגיל הנעורים.
אל תאמין בעצמך עד יום מותך, יש בחורים לומדים טוב, אבל אחר כך פתאום יורדים. תשמרו על עצמכם, אל תאמין בעצמך עד יום מותך, שהרי יוחנן כהן גדול שימש בכהונה גדולה שמונים שנה ולבסוף נעשה צדוקי (ברכות כט.), לכך תלמדו מוסר, וזו תהיה לכם הערובה להיות איתנים וחזקים בעלייתכם הרוחנית.
לימוד מוסר לאברכים
כשפתחנו את הכולל שלנו "חזון עובדיה" באייר תשל"ג, מלפני 41 שנים, היה לי וויכוח עם אחי הגדול רבי יעקב ע"ה. אני רציתי לארגן בכולל סדר מוסר רבע שעה לפני מנחה, וכן רבע שעה לפני ערבית, אחי התנגד, הוא טען שאברכים לא צריכים סדר מוסר, רק בחורים צריכים. אמנם אני רציתי לעשות, אבל הוא אחי הגדול, צריך אני לשמוע לו, אבל צריך לשמוע לו מכוח מצות כיבוד הורים, שנא' "כבד את אביך ואת אמך" "ואת" לרבות אחיך הגדול (כתובות קג.), אז מאיפה מגיע הכבוד של אחיך הגדול? מהאבא! אז בוא נלך לאבא נשמע מה הוא אומר, הרב שמע את הטענות של שנינו, אחר כך הצביע עלי, להורות שגם אברכים ילמדו מוסר וצריך לקבוע לכך סדר מוסר גם בכוללים, אך מרן רק הצביע אלי ולא אמר כלום, כדי לא לפגוע באחי הגדול, וחכם יעקב הבין זאת. ואכן הנהגנו בכולל סדר מוסר.
מרן הבין שבדור שלנו אפילו אברכים צריכים לקבוע להם סדר מוסר, כל שכן בחורים צעירים בגילכם. התבלין ליצר הרע זה תורה תבלין (קדושין ל"ו), התורה היא שמחזיקה את האדם להינצל מיצר הרע, וכותב מרן החיד"א "תורה תבלין" זה עין יעקב, אגדות הש"ס, זה מוסר לאדם, וזה תורה תבלין.
מיטה מנורה וספרים
כשהייתי צעיר בגיל שלכם, קצת יותר גדול בישיבה גדולה, שלחו אותי ללמוד מחוץ לבית, אז לא היו הרבה ישיבות ספרדיות ובאותה תקופה היה משבר בישיבת "פורת יוסף", אז שלחו אותי ללמוד מחוץ לעיר, והייתי מתכתב עם אבא, לא הייתי מגיע לבית הרבה, הייתי מגיע פעם בחודשיים, אבל היינו מתכתבים, היה אז גלויות, ומרן היה עונה לי, לא היה מכתב אחד שלא ענה לי. באחד המכתבים, שמור אצלי בכתב יד קודשו, מרן כותב לי: "אבקשך ללמוד כל יום לפני השינה, רבע שעה תנ"ך ורבע שעה עין יעקב, שים ספרים אלו ליד מיטתך עם מנורת לילה ותלמד", וקיימתי את זה, במשך שנים היה ליד המיטה שלי דברים אלו ולמדתי בהן, זה נתן לי הרבה בחיים, גם אתם תעשו כך, ותשאפו להיות תלמידי חכמים.
ההצלחה תלויה בשאיפות, ברצון. תראו, האשכנזים כל אחד אפילו אינו חשוב, אומר אני יהיה משהו, אני יהיה ת"ח, אני יהיה ראש ישיבה, אפילו אינו כלום ובקושי מבין את הגמרא אומר אני יהיה ת"ח, יש להם שאיפות, והם מצליחים בשאיפות שלהם, הם מצליחים, אנחנו הספרדים יש לנו ענווה פסולה. עכשיו לפני שבאתם, ישב כאן תלמיד חכם אחד, עם איזה כובע פשוט ומעיל קצר, אמרתי לו אם אתה היית אשכנזי היית לובש מעיל ארוך פראק והמבורג, אבל אנחנו הספרדים יש לנו ענווה פסולה, תקיימו בעצמכם "ויגבה ליבו בדרכי ה'".
אין דבר העומד בפני הרצון
כל אחד יאמר כן, אני יהיה ת"ח, זה לא עבירה, מותר להגיד כך. כל אחד יאמר אני שואף לסיים את הש"ס, אני שואף ללמוד טוב עם פוסקים, כשאגדל אלמד בית יוסף ופוסקים, ככה תהיו ת"ח גדולים והוריכם ירוו מכם רוב נחת, ואני מברך אתכם שתעלו מעלה מעלה בתורה ביראת שמים, לגאון ולתפארת.
