• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

חולצה מכופתרת קצרה לרב בית כנסת או אברך כולל

עידן

Active member
מה דעתכם על ימים חמים אלו כאשר הולך אברך כולל לא בעיר חרדית , או רב בית כנסת לא בעיר חרדית עם חולצה קצרה מכופתרת כנהוג בישיבת חברון וכדומה
האם דבר זה מתאים או לא, או לא ראוי או לא, או מה יש בזה, ומה מנהג הספרדים ואיך רואים אדם כזה
אשמח לתגובות
 
ומה קורה עם שאר בני תורה שרואים אותם בלי חליפה הולכים ככה
אני מדבר על אלו, ואני מדבר על בחורי ישיבות ואברכים במחמת מזג האוויר החם כולם יודעים שהם הולכים כן
האם הם נחשבים כסוג ב'? או חלשים וכדומה?
 
האם הם נחשבים כסוג ב'? או חלשים וכדומה?
בוודאי. מה השאלה? אפי' בקעמפ אני לא זוכר בחורים שמסתובבים ככה במהלך הטיול.
איפה ראית בחור מישיבה טובה (עכ"פ ספרדית) שהולך ככה אפי' בבין הזמנים?!
אני לא חושב שזה משנה איפה זה נמצא, אם זה לא בתוך הבית שלו אני לא חושב שזה מתאים וראוי ואני לא חושב שבכלל אמור להיות לו חולצה כזו.
זו דעתי...
 
הבנתי , אשמח לשמוע עוד דעות, (למרות שזה מעניין שבגלל קצת קיצור החולצה יורד הערך שלו....)
אבל אשמח לעוד אנשים שיגיבו
 
אנחנו לגיונו של מלך ורבי יוחנן קרי למאני מכבודתי
ככל שנעצים את הכבוד שלנו אנחנו נתעלה
בנתים זה עוד לא מקובל אצל כולם ללבוש חולצה קצרה
וכמה כיף לראות בחורי ישיבות ואברכים שהולכים עם כובע וחליפה גם שהם יחליפו כ"ח
 
למרות שמדובר כאן על חולצה שהיא מעט יותר קצרה כמובן... אם כן אז מי שהולך עם חליפה מרגיש שמי שהולך עם חולצה ארוכה הוא לא בסדר, אבל יש פה קושי מאד עם מזג אוויר זה לא ירושלים כמובן
 
הבנתי , אשמח לשמוע עוד דעות, (למרות שזה מעניין שבגלל קצת קיצור החולצה יורד הערך שלו....)
זה לא "קצת קיצור החולצה".
זה כמו שבחור ישיבה ילבש חליפה עם פסים צבעוניים דקים.
בגלל כמה פסים יורד הערך שלו?...
 
ידי כהן שיח אברכים

חולצה קצרה​

מותר מעיקר הדין לאברכי כולל ללבוש חולצה קצרה בימות הקיץ החמים, אך יש להיזהר כשעוסקים בתורה שלא יגעו בבשר שמעל המרפק[1]. ויש שמקפידים שלא ללבוש חולצה קצרה כלל, ובפרט בעת הלימוד[2].



[1] כתב המשנ"ב (סי' ב סעי' א) האדם צריך להתנהג בצניעות לפני הקב"ה, וצריך להיזהר תמיד שלא במקום הכרח מלגלות מבשרו ואפילו מעט כל מה שדרכו להיות מכוסה בבגדים לעולם אבל רשאי לגלות ידו עד הקוב"דו.
וכתב בשו"ת אג"מ (יו"ד ח"ג סי' מז אות ג וסי' סח אות ד) שמדוקדק בדברי חז"ל בשבת (קיח:) ובראשונים (שם) כי גילוי מקומות המכוסים באיש אינו איסור אלא מעלה וזהירות. ומידת הצניעות בכיסוי הגוף אינו נמדד על פי ההנהגה כשעומד לפני מלך בשר ודם, ואף לא כפי שרגיל ללכת ברחובות העיר, אלא כיושב בחדרו לפני אנשים שאין עליו לכבדם, אך אינו רוצה להתבזות בעיניהם. ולכן במקומות שנהגו ללכת עם חולצה קצרה, אף ממידת חסידות ליכא למחמירים.
וכ"כ בשו"ת שלמת חיים (או"ח סי' ו) והביא ראיה מגמ' גיטין (לא:) שרב נחמן בר יצחק מפני החום גלי לדרעיה. וכ"כ בילקוט יוסף (סי' ב סעי' א). וספר תורת חכם גיאת (עמ' תשנח).
ומ"מ צריכים להיזהר שלא יגע במרפק, שזה ודאי חשיב מקומות המכוסים, כמבואר בב"י (סי' צב). וע"ע בשו"ת משנה הלכות (ח"ו סי' ב). ובשו"ת אז נדברו (ח"ו סי' מ).
[2] שו"ת ישועות משה (ח"ג סי' יג) כדברי הרמב"ם (פ"ה מהל' דעות ה"א) שהחכם ניכר ומובדל משאר העם במעשיו וכו' בדיבורו בהילוכו ובמלבושיו.
וכ"כ באור לציון חכמה ומוסר (עמ' סד) ולא נאה ללבוש חולצה עם שרוולים קצרים שהרי בגדיו זה כבוד התורה, והראיה שכתוב 'וכבדתו מעשות דרכיך, ודרשו חז"ל (שבת קיג) שלא יהא מלבושך בשבת כמלבושך של חול, וידוע שת"ח הוא בבחינת שבת, ע"כ צריך ללבוש בגדים הראויים לשמן.
ובתורת משה חת"ס (רביעאה לפסח) כתב הבגדים הנצרכים לגוף המה בחינת אור פנימי והלבושים למעלה כבוד ותפארת היא בחינת אור המקיף. וזה הטעם שראיתי גדולי ישראל שנהגו לצאת תמיד גם בקיץ בבגד עליון הסובב הכל, כי ת"ח צריכים שמירה יתירה כידוע.
ובפלא יועץ (ערך אכילה) מביא העובדא הידועה מרבי ישראל נג'ארה זי"ע שנתגלו זרועותיו מפני החום בשעה שהיה משורר על שולחנו, והזהירו האר"י זצ"ל אשר המלאכים מסתלקים ממנו.
וע"ע בשו"ת תורה לשמה (סי' שסט). ובפסקי תשובות (סי' ב הערה 5).
 
ידי כהן שיח אברכים

חולצה קצרה​

מותר מעיקר הדין לאברכי כולל ללבוש חולצה קצרה בימות הקיץ החמים, אך יש להיזהר כשעוסקים בתורה שלא יגעו בבשר שמעל המרפק[1]. ויש שמקפידים שלא ללבוש חולצה קצרה כלל, ובפרט בעת הלימוד[2].



[1] כתב המשנ"ב (סי' ב סעי' א) האדם צריך להתנהג בצניעות לפני הקב"ה, וצריך להיזהר תמיד שלא במקום הכרח מלגלות מבשרו ואפילו מעט כל מה שדרכו להיות מכוסה בבגדים לעולם אבל רשאי לגלות ידו עד הקוב"דו.
וכתב בשו"ת אג"מ (יו"ד ח"ג סי' מז אות ג וסי' סח אות ד) שמדוקדק בדברי חז"ל בשבת (קיח:) ובראשונים (שם) כי גילוי מקומות המכוסים באיש אינו איסור אלא מעלה וזהירות. ומידת הצניעות בכיסוי הגוף אינו נמדד על פי ההנהגה כשעומד לפני מלך בשר ודם, ואף לא כפי שרגיל ללכת ברחובות העיר, אלא כיושב בחדרו לפני אנשים שאין עליו לכבדם, אך אינו רוצה להתבזות בעיניהם. ולכן במקומות שנהגו ללכת עם חולצה קצרה, אף ממידת חסידות ליכא למחמירים.
וכ"כ בשו"ת שלמת חיים (או"ח סי' ו) והביא ראיה מגמ' גיטין (לא:) שרב נחמן בר יצחק מפני החום גלי לדרעיה. וכ"כ בילקוט יוסף (סי' ב סעי' א). וספר תורת חכם גיאת (עמ' תשנח).
ומ"מ צריכים להיזהר שלא יגע במרפק, שזה ודאי חשיב מקומות המכוסים, כמבואר בב"י (סי' צב). וע"ע בשו"ת משנה הלכות (ח"ו סי' ב). ובשו"ת אז נדברו (ח"ו סי' מ).
[2] שו"ת ישועות משה (ח"ג סי' יג) כדברי הרמב"ם (פ"ה מהל' דעות ה"א) שהחכם ניכר ומובדל משאר העם במעשיו וכו' בדיבורו בהילוכו ובמלבושיו.
וכ"כ באור לציון חכמה ומוסר (עמ' סד) ולא נאה ללבוש חולצה עם שרוולים קצרים שהרי בגדיו זה כבוד התורה, והראיה שכתוב 'וכבדתו מעשות דרכיך, ודרשו חז"ל (שבת קיג) שלא יהא מלבושך בשבת כמלבושך של חול, וידוע שת"ח הוא בבחינת שבת, ע"כ צריך ללבוש בגדים הראויים לשמן.
ובתורת משה חת"ס (רביעאה לפסח) כתב הבגדים הנצרכים לגוף המה בחינת אור פנימי והלבושים למעלה כבוד ותפארת היא בחינת אור המקיף. וזה הטעם שראיתי גדולי ישראל שנהגו לצאת תמיד גם בקיץ בבגד עליון הסובב הכל, כי ת"ח צריכים שמירה יתירה כידוע.
ובפלא יועץ (ערך אכילה) מביא העובדא הידועה מרבי ישראל נג'ארה זי"ע שנתגלו זרועותיו מפני החום בשעה שהיה משורר על שולחנו, והזהירו האר"י זצ"ל אשר המלאכים מסתלקים ממנו.
וע"ע בשו"ת תורה לשמה (סי' שסט). ובפסקי תשובות (סי' ב הערה 5).
זה יותר מצד ההלכה, השאלה היא יותר מצד הנהגה כיום.
כלומר, בעיקרון יש בזה גם בעיה הלכתית, אבל גם אם מצד ההלכה אפשר להקל מ"מ יש בדבר בעיה מצד ההנהגה.
 
מה דעתכם על ימים חמים אלו כאשר הולך אברך כולל לא בעיר חרדית , או רב בית כנסת לא בעיר חרדית עם חולצה קצרה מכופתרת כנהוג בישיבת חברון וכדומה
האם דבר זה מתאים או לא, או לא ראוי או לא, או מה יש בזה, ומה מנהג הספרדים ואיך רואים אדם כזה
אשמח לתגובות
אולי יש פה משהו שקשור אגרות השקפה ומוסר
#


@בגדיו של בן תורה​

בס"ד, ‏ג' טבת תש"פ,

לכבוד הבחור היקר והנעלה, ה"ה ....... נ"י

שלום רב,

לשאלתו בדבר שלומד בישיבת "תפארת שרגא" בבית וגן י-ם, והתחזק בתורה ביר"ש והחליט להמשיך ללמוד בישיבה חרדית, ושואל מה החשיבות הגדולה שנותנים ללבוש החרדי, כגון בגדי שחור לבן, חליפה, ומגבעת, איזה חסרון יש בלבוש צבעוני מכובד לא רחובי, ואע"פ שבדעתו לשנות לבושו כמו שדורשים הרבנים, אך שואל מה הטעם לזה.

הנה כל בן תורה חייב להרגיש בעצמו "ויגבה לבו בדרכי ה'" (דברי הימים ב' יז, ו). והינו מחוייב להוות דוגמא הן בביתו ובחומותיו, והן בישיבה, לנהוג כיאה וכיאות, בכדי שממנו יראו וכן יעשו. ובפרט כיום שרוח רעה מנשבת בחוצות, ורבים וטובים הם הנפלטים מעולמה של תורה, מוטלת החובה על כל בן תורה, להוות לסמל ולדוגמא בפני הציבור. וכאשר ילדים ובחורים צעירים רואים בחורי ישיבות ואברכים שמסתובבים ללא כובע וחליפה, הם לומדים להקל ראש בכך, והולכים מדחי אל דחי. וכל בן תורה צריך לדעת, שאף שישנם דברים שלא כתובים בש"ע הרגיל, ישנו ש"ע נוסף שהוא החלק החמישי האוצר בתוכו כללי הנהגה ישרה והשקפה טהורה. כיון שכך בני התורה מובדלים, וזה לבושם המכובד, ובזה עושים סייג וגדר שלא להתנהג כאנשי הרחוב. אשר על כן, אין לבן תורה לנהוג קלות בעצמו ולומר מה אני ומה חיי, ולעשות עצמו כאדם פשוט, אלא ירגיל עצמו ללכת עם כובע וחליפה, ובוודאי בשעת התפילה. כי לא היה הולך בלי חליפה לפני מלך. ויש בזה משום זיכוי הרבים, כי בכך מכניס לבני ביתו ולכל הסובבים, אהבת תורה ויראת שמים, בראותם דמות אמיתית של בן תורה.

וכן בעל בית שבניו לומדים בתלמודי תורה, וגרים בסביבה דתית, ומנהלים אורח חיים חרדי, והאב אדם עובד הקובע עיתים לתורה בשבתות, אבל לא בימי החול, גם הוא ראוי לחבוש מגבעת וחליפה בפרט בשבת. אבל אין זה למתחיל, ולפעמים אף יהיה נראה כמוזר, וכך היה מורה מרן מלכא לתלמידיו בעלי הבתים אשר היו שומעים את שיעוריו לפני עשרות בשנים, שלפי דרגתם היה מורה להם כיצד להתלבש.

ולגבי תפלת שמונה עשרה, ע' בבית ברוך על הח"א (כלל כ"ט סקל"ו), ובשו"ת יחו"ד ח"ד (סי' ח') דאותם בעלי בתים הרגילים ללכת בלי חליפה וכובע, ואף בשרוולים קצרים, ולא ימנעו גם לעמוד כן לפני אנשים מכובדים מאד, יהיו רשאים להתפלל כך כש"ץ. אמנם בקרב ציבור המקפידים שלא להתפלל כן ודאי אסור לש"ץ להתפלל כן. ובשו"ת ישכיל עבדי ח"ז (סי' א' בהשמטות, וח"ח סי' כ"ד) אוסר בכל ענין להתפלל בשרוולים קצרים, דהוא בכלל פוחח, ואין דרך לעמוד כן בפני גדולים, אלא יתעטף בטלית שלא יהיו זרועותיו מגולות. וכן מצדד בשו"ת ישועת משה ח"ג (סי' י"ג).

והלבוש במכנסיים קצרים או ללא גרביים, לדברי הכל ובכל ענין אין לו להתפלל כש"ץ, דאין מי שיעמוד כן לפני אנשים מכובדים ואנשי שורה ושלטון. ועיין בשו"ת שלמת חיים (סי' נ"ז).

ואסיים בברכה, שתזכה ללכת מחיל אל חיל ועוד תעלה ותתעלה מעלה מעלה לתהלה לשם ולתפארת. והיה שמך כשם הגדולים אשר בארץ. אכי"ר.

בברכת התורה

יצחק יוסף

ראשון לציון הרב הראשי לישראל

#


@בגדיו של בן תורה​

בס"ד, י"ט אלול תש"פ

לכבוד הבחור היקר והנעלה, יראת ה' היא אוצרו הטוב

ה"ה .... הי"ו

בעניין השאלה על כובע וחליפה לבחור ישיבה, ומה הגדרים בזה.

בחור שיש לו הערכה עצמית של ויגבה ליבו בדרכי ה', הולך תמיד מתוך תחושה עילאית של בן מלך, וכשם שהחייל אינו בוש מלהסתובב עם המדים שלו, ומתגאה ללכת עמהם אף בימות הקיץ החמים, להראות לכולם את כבודו ומעמדו, כך כל בחור צריך להרגיש. וכמ"ש (שבת קיג ע"א): דרבי יוחנן קרי למאניה מכבדותי. היינו שבגדיו של האדם מכבדים אותו. ובהיות וכיום הכובע והחליפה מהווים סמל ודוגמא לבן תורה, לכן צריך להשתדל בכל עוז להיזהר בכך. ולב יודע מרת נפשו, כמה פעמים הבגדים מצילים את האדם מללכת למקום שאינו הולם את דרכו ומעמדו. ומלבד זאת כל בן תורה מחוייב להוות דוגמא אישית הן לבני ביתו, והן לסובביו ומכריו, שממנו יראו וכן יעשו. ובפרט לעת כזאת אשר רוח רעה מנשבת בחוצות קריה, ורבים וטובים נופלים ברשתו של יצר הרע, מוטלת החובה על כל בן תורה, להיות לסמל ולדוגמא וכנ"ל. ובעניין הגדרים בזה, בן תורה צריך לדעת, שישנם דברים שלא כתובים בארבעת חלקי השלחן ערוך, אלא בחלק החמישי של השלחן ערוך, בו מובאים כללי ההנהגה הישרה וההשקפה הטהורה. ואין להקל ראש בכך, אלא ירגיל עצמו ללכת עם כובע וחליפה, ובפרט בשעת התפילה. ויש בזה משום קידוש השם וזיכוי הרבים, כי בכך מחדיר לכל סובביו, אהבת תורה ויראת שמים, כאשר הם רואים דמות אמיתית של בן תורה ועליה.

ואסיים בברכה, שתזכה לעלות מעלה מעלה בסולם התורה והיראה, תלך בדרך טובים ואורחות צדיקים תשמור. והיה שמך כשם הגדולים אשר בארץ לשם ולתפארת. אמן.

בברכת התורה

יצחק יוסף

ראשון לציון הרב הראשי לישראל

#

 
חזור
חלק עליון