חידה: איזו חיה קיימה מצוה בכוונה? קשור לפרשת נח

[צאלח מנצור]

יודעים?

 

[גרינפלד]

רושינא או חול שלא הטריחה את נח.

 

[צאלח מנצור]

לא.

 

[ד' תמיד אוהב אותי]

אולי העורב, עי' סנהדרין ק"ח ב'.

 

[צאלח מנצור]

לא.

 

[מתגעגע]

בני הלביאה (בספר הישר)?

 

[פרי חדש]

אדני השדה

 

[צאלח מנצור]

לא.

 

[מתגעגע]

לא.

לא אחד לשתים?

 

[צאלח מנצור]

לא אחד לשתים?

אמת

 

[מתגעגע]

קשור למצות כיסוי הדם?

 

[צאלח מנצור]

לא.

 

[dvidcohen]

חמור דרפב"י? [למהרש"א שיכל לתת ראשו כאן ולאכול משם כדי להיפטר ממעשר, או לירושלמי שהחמור החמיר על עצמו].

 

[ד' תמיד אוהב אותי]

חמור דרפב"י? [למהרש"א שיכל לתת ראשו כאן ולאכול משם כדי להיפטר ממעשר, או לירושלמי שהחמור החמיר על עצמו].

צאלח מנצור אמר: חידה: איזו חיה קיימה מצוה בכוונה? קשור לפרשת נח​

 

[בן יוסף]

היונה שהביאה עלי זית וכו'

 

[פשוט]

מישהו אמר לי האתונות, וסתם ולא פירש.

 

[צאלח מנצור]

מישהו אמר לי האתונות, וסתם ולא פירש.

אנחנו צריכין פירושי'ן התירו פרושי'ן..

 

[ספרדי גאה]

לכאורה כל החיות קיימו את מצות ה' שלא שימשו בתיבה
ואולי כוונת החידה למצווה בקום ועשה..

 

[צאלח מנצור]

וכל איש חכם לב אשר נתן ה' חכמה ותבונה בהמה. עי' בשמו"ר פמ"ח סי' ג' כל מי שנתעסק במלאכת המשכן נתן לו הקב"ה חכמה ובינה ודעת שנא' ויעשו כל חכם לב ולא בבנ"א אלא אפי' בבהמה וחי' שנא' חכמה ותבונה בהמה בהמה כתיב שניתנה חכמה באדם ובבהמה, יל"ע לאיזה צורך עשה הקב"ה הנס הזה שניתנה חכמה בבע"ח, והנה בירו' יומא פ"ד ה"ד אמרי' זהב מזוקק שהיו מחתכין אותו כזיתים וטחין אותו בצק ומאכילין אותו לנעמיות והן מסננות אותן (ר"ל במעיהן ויוצא אח"כ זהב מזוקק) והנה כלי ביהמ"ק צריך לעשותן לשמן ואם לאו פסולין כמש"כ הרמב"ם פ"א מביה"ב ה"כ והטעם כמש"כ בקרית ספר שם משום דכתיב ועשו לי מקדש לי לשמי וכלי המקדש הוקשו למקדש, והנה כשהיו צריכין לסנן הזהב לעשותן זהב טהור כדכתיב גבי כלי המקדש היו צריכין להאכילן לנעמיות שהם היו מסננין במעיהן והם אין מכוונין למצוה נמצא נעשית שלא לשמן לכן נתן הקב"ה דעת ותבונה בבע"ח אז כדי שידעו לכוין לשם מקדש. (טעמא דקרא ויקהל)

 

[ישראל]

וכל איש חכם לב אשר נתן ה' חכמה ותבונה בהמה. עי' בשמו"ר פמ"ח סי' ג' כל מי שנתעסק במלאכת המשכן נתן לו הקב"ה חכמה ובינה ודעת שנא' ויעשו כל חכם לב ולא בבנ"א אלא אפי' בבהמה וחי' שנא' חכמה ותבונה בהמה בהמה כתיב שניתנה חכמה באדם ובבהמה, יל"ע לאיזה צורך עשה הקב"ה הנס הזה שניתנה חכמה בבע"ח, והנה בירו' יומא פ"ד ה"ד אמרי' זהב מזוקק שהיו מחתכין אותו כזיתים וטחין אותו בצק ומאכילין אותו לנעמיות והן מסננות אותן (ר"ל במעיהן ויוצא אח"כ זהב מזוקק) והנה כלי ביהמ"ק צריך לעשותן לשמן ואם לאו פסולין כמש"כ הרמב"ם פ"א מביה"ב ה"כ והטעם כמש"כ בקרית ספר שם משום דכתיב ועשו לי מקדש לי לשמי וכלי המקדש הוקשו למקדש, והנה כשהיו צריכין לסנן הזהב לעשותן זהב טהור כדכתיב גבי כלי המקדש היו צריכין להאכילן לנעמיות שהם היו מסננין במעיהן והם אין מכוונין למצוה נמצא נעשית שלא לשמן לכן נתן הקב"ה דעת ותבונה בבע"ח אז כדי שידעו לכוין לשם מקדש. (טעמא דקרא ויקהל)

חו"ב.