איזה קטע בתפילה תיקנו לומר זכר למה שה' נשבע לנח?
לא נראה לי שקשור לצדיקים.זה סיעתא דשמיא שיש לצדיקים
בדיוק אותה שאלה עלתה לי כשראיתי את התשובה.אז פסוק אחרון של פרשה שניה זה מתקנת חכמים?
מה זה סותר:הרי כל ג׳ הפרשיות נתקנו על ידי חכמים, וכי היה ה״א להשמיט פסוק אחד מהפרשה השנייה?
מי תיקן? חכמים. למה תיקנו? וכו'איזה קטע בתפילה תיקנו לומר זכר למה שה' נשבע לנח?
בסימן ב' הסיק שפרשה שניה דרבנן.. וא''ש.כמדומה שהשאגת אריה סי' א דן אי פרשה שניה דאורייתא או לא, איני זוכר מה מסקנתו.
בכוונה הדגשתי שחכמים תיקנו ג׳ פרשיותמה זה סותר:
מי תיקן? חכמים. למה תיקנו? וכו'
אם כבר תקשה מהגמ' בברכות יד:
נו, אז מה הבעיה?בכוונה הדגשתי שחכמים תיקנו ג׳ פרשיות
ופרשה ג׳ באה עבור מצוות ציצית בבוקר וזכירת מצרים בלילה, ולכן נתקנה כולה
לפי המדרש הנ״ל, יוצא שאומרים פרשה שנייה רק בשביל הפסוק האחרון
ולהקשות מהגמ׳ בברכות לא מתחיל, כי פרקי דרבי אליעזר מיוחסים לתנא
לא מקשים מאמורא שכנראה לא ראה את המדרש
לא כתבתי שיש בעיה, כתבתי שצריך לימודנו, אז מה הבעיה?
פרשה ראשונה נתקנה מדאורייתא.
פרשה שנייה בשביל פסוק זה.
ופרשה שלישית בשביל ציצית ויציאת מצרים.
מה שאנחנו אומרים זה כבר לימוד.הרי כל ג׳ הפרשיות נתקנו על ידי חכמים, וכי היה ה״א להשמיט פסוק אחד מהפרשה השנייה?
צריך לימוד למדרש הזה.
השאלה מה גדרו של מדרש זה, האם מדרש הלכה או מדרש אגדה, ונפק"מ לדברי הרמב"ן במאמר ויכוח.עכ"פ, אל תשכח לעדכן את ב' התלמידי חכמים במדרש זה...
השאגת אריה גם מביא דעות כאלו כמדומניהמשנ''ב כותב שפרשה שניה דאוריתא כמדומני
גידרו של מדרש זה הינו כמדרש. הוא אינו מחייב הלכתי (כמו שהביאו שאג״א ומשנ״ב). אך היא אכן דעת תנא במדרש.השאלה מה גדרו של מדרש זה, האם מדרש הלכה או מדרש אגדה, ונפק"מ לדברי הרמב"ן במאמר ויכוח.