בגמ' איתא "סימן אמר וכו'", עיי"ש.
ובהגו"צ "י"ל שהוא שם אמורא (גליון). נראה שצ"ל אימם סימן, והוא ר"ת הארבע תיבות המקראות שדייקו הנך אמוראי דבסמוך והיינו "איש" "ידבקו" "מטות" "ממטה", ולפי שהוא דומה לתיבמ "סימן" ולא ידעו מה הוא לפיכך השמיטוהו המדפיסים (יעב"ץ). ובכת"י ליתא תיבת "סימן" ונראה שהי' כאן סימן להני אמוראי ונשמט בשגגה (דק"ס אות ט')".