• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

חידה: היכן מצינו דרשת חז"ל מהמקרא המבוססת על ניקוד המילה?

dvidcohen

Well-known member
בדרך כלל דרשות חז"ל מבוססות על יתור / חיסור של מילה או אות.
היכן מצאנו שחז"ל דרשו מהפסוק על פי הניקוד של המילה בלבד?
[אין הכוונה לדרשה כמו "שבעים" "שבועים" ביולדת וכד', אלא לדוגמא מילה כמו "ועשה" מזה שכתוב הש' בצירה ולא בקמץ, ללמוד שמדובר בציווי, ולא בפעולה שנעשית בעבר]

אני מצאתי דוגמא אחת, אבל יתכן והת"ח בפורום יביאו עוד דוגמאות נוספות.
 
גמ' בברכות דף ה. 'אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו' מסגול לצירי
אמת!
לא לזה כיוונתי, אבל אתה צודק, זו דרשה מהניקוד נטו, ציטוט מ'חברותא':
חברותא ברכות דף ה עמוד א
אל תקרי "תלמדֶנו" בלשון יחיד, שנסוב רק על המתייסר, אלא "תלמדֵנו" [בד' צרויה].
 
בגמרא ביומא ע''ב ב' יש עוד דרשא מסגול וצירי
רמי כתיב זר וקרינן זיר זכה נעשית לו זיר לא זכה זרה הימנו
ואגב, לכאורה שם נראה שצירי זה בתוספת יו"ד, כמנהג האשכנזים, או לכל הפחות בדומה לזה
אמת!
רק שגם לא לזה כיוונתי.
מענין שגם מה שהבאתם, וגם מה שהביא הרב @תלמיד מר"ן - אלה הן דרשות באגדתא!
אני מכווין לדרשת חז"ל גמורה להלכה!
 
חזור
חלק עליון