חידה: היכן מצינו דרשת חז"ל מהמקרא המבוססת על ניקוד המילה?

dvidcohen

Well-known member
בדרך כלל דרשות חז"ל מבוססות על יתור / חיסור של מילה או אות.
היכן מצאנו שחז"ל דרשו מהפסוק על פי הניקוד של המילה בלבד?
[אין הכוונה לדרשה כמו "שבעים" "שבועים" ביולדת וכד', אלא לדוגמא מילה כמו "ועשה" מזה שכתוב הש' בצירה ולא בקמץ, ללמוד שמדובר בציווי, ולא בפעולה שנעשית בעבר]

אני מצאתי דוגמא אחת, אבל יתכן והת"ח בפורום יביאו עוד דוגמאות נוספות.
 
פִּתָרוֹן
התשובה אליה התכוונתי [הגם שנתנו כאן תשובות נוספות נכונות!]:
רש"י מסכת זבחים דף מ עמוד ב
בדם שיהא בדם שיעור טבילה מעיקרא גרסינן - משעת קבלה ראשונה למעוטי קבל פחות מכדי טבילה בכלי זה ופחות מכדי טבילה בכלי זה ועירבן והכי מפרש לה במנחות (דף ז:) ולקמן בפרק דם חטאת (דף צג:) ויליף מבדם מדקרינן וטבל בַּדָּם ולא קרינן בְּדַם משמע בדם שהיה כבר משעה ראשונה.
[הניקוד ע"פ השטמ"ק שם ס"ק י"ג]
גמ' בברכות דף ה. 'אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו' מסגול לצירי
אמת!
לא לזה כיוונתי, אבל אתה צודק, זו דרשה מהניקוד נטו, ציטוט מ'חברותא':
חברותא ברכות דף ה עמוד א
אל תקרי "תלמדֶנו" בלשון יחיד, שנסוב רק על המתייסר, אלא "תלמדֵנו" [בד' צרויה].
 
בגמרא ביומא ע''ב ב' יש עוד דרשא מסגול וצירי
רמי כתיב זר וקרינן זיר זכה נעשית לו זיר לא זכה זרה הימנו
ואגב, לכאורה שם נראה שצירי זה בתוספת יו"ד, כמנהג האשכנזים, או לכל הפחות בדומה לזה
אמת!
רק שגם לא לזה כיוונתי.
מענין שגם מה שהבאתם, וגם מה שהביא הרב @תלמיד מר"ן - אלה הן דרשות באגדתא!
אני מכווין לדרשת חז"ל גמורה להלכה!
 
הגאון רבי ראובן מרגליות בספרו מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו הביא כמה דוגמאות מתוכם מתברר שדרשת חז"ל היא משינוי בצורת הניקוד.
מצורף.
 

קבצים מצורפים

זו אכן תשובה יפה, אבל איני מתכוין לדרשה המבוססת על תוספת ו' כדוגמא שנתתם, או בסכת בסוכות, או מזזת מזזות, קרנת קרנות ודומיהן.
זה לא תוספת ו' (כמו אם למקרא או למסורת) אלא זה שינוי ניקוד "כִּי יִתֵּן" או "כִּי יֻתַּן".
עכ"פ, אני מבין שזו לא התשובה אליה התכוונת...
 
הגאון רבי ראובן מרגליות בספרו מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו הביא כמה דוגמאות מתוכם מתברר שדרשת חז"ל היא משינוי בצורת הניקוד.
מצורף.
יישר כח!
יש כאן אכן דוגמאות יפות לדרשות גם בעניינים הלכתיים על פי הניקוד, ותמיד מענג לראות את מחקריו של הגאוניים של הרב מרגליות!
אך לא הובא כאן הדוגמא אליה התכוונתי.
 
זה לא תוספת ו' (כמו אם למקרא או למסורת) אלא זה שינוי ניקוד "כִּי יִתֵּן" או "כִּי יֻתַּן".
עכ"פ, אני מבין שזו לא התשובה אליה התכוונת...
אכן, אתם צודקים, כי אין 'יותן' בכתיב מלא בתנ"ך.
 
התשובה אליה התכוונתי [הגם שנתנו כאן תשובות נוספות נכונות!]:
רש"י מסכת זבחים דף מ עמוד ב
בדם שיהא בדם שיעור טבילה מעיקרא גרסינן - משעת קבלה ראשונה למעוטי קבל פחות מכדי טבילה בכלי זה ופחות מכדי טבילה בכלי זה ועירבן והכי מפרש לה במנחות (דף ז:) ולקמן בפרק דם חטאת (דף צג:) ויליף מבדם מדקרינן וטבל בַּדָּם ולא קרינן בְּדַם משמע בדם שהיה כבר משעה ראשונה.
[הניקוד ע"פ השטמ"ק שם ס"ק י"ג]
 
פִּתָרוֹן
חזור
חלק עליון