אשמח מאוד למקור!
כוונתו ברורה, שירא שמים אמיתי, לא צריך לירא מהשו"ע, אלא מהקב"ה, מה רצונו, לפעמים אדם חושב שהוא מקיים את השו"ע, אבל האם זה רצון ה'?!
בשביל הדוגמא, לא מזמן שמעתי סיפור מת"ח גדול שחכם שלום כהן זצוק"ל הלך בשבת ברח' יחזקאל בירושלים, למי שיודע זה עלייה חדה. עבר שם אברך, שאשתו סחבה עגלה עם ילד בפנים, ואילו האברך לא נקף אצבע, כיון שהחמיר שלא לטלטל בשבת. כשראה זאת חכם שלום, צעק על האברך: "מה היא שפחה שלך?"
ברור שיש מקום להחמיר בטלטול בשבת, אבל קודם צריך לראות שאחרים לא נפגעים...
וזו כוונת מורנו האורל"צ זצוק"ל.
ממרן עד מרן
Well-known member
כמוני כמוך, גם אני משתדל להחמיר ולשמור שבת
יעקב הבבלי
Active member
על מה ולמה יצא הקצף מלפני כת"ר ירום הודו ונישא מלכותו עדי עד הי"ו
א' - זה לשון הרב אורל"צ חכמה ומוסר בשער העבודה פרק א' עמוד פ"ח: "מי שאינו משתדל להחמיר אפי' במקום שיש פוסקים שמחמירים, אלא סומך על מרן השו"ע בכל מקום שהתיר, זו לא יראת הקב"ה, אלא יראת השו"ע". ע"כ.
ב' - לך נא ראה את שלום הכתוב לחיים בספר "כף החיים" להחכם השלם ר' יעקב חיים סופר באור"ח סי' קנ"ח ס"ק כ"ה: "כל אשר נשמתו זכה ביותר, תאוה נפשו לעשות חומרות וחסידות ביותר, וכל אשר אין נשמתו מתוקנת כ"כ תאוה נפשו לילך אחר הקולות", עיי"ש.
ממרן עד מרן
Well-known member
אם היית קורא את הדוגמא שהביא החכם השלם שהגבת על דבריו היינו @אבי רביבו וכן @ע"ה ס"ט
תראה שהם הבינו את דברי האור לציון בתור הפוך על הפוך
והיינו- שאתה ציטטת מדברי האור לציון שצריך להחמיר מעבר לשו"ע ולהיות יר"ש ולא ירא שו"ע
ואילו הם הפכו את הקערה על פיה שכביכול כוונת הרב בן ציון שאף אם יש הלכה שהשו"ע אומר לך להחמיר יש פעמים שתהיה יר"ש ולכן תקל נגד השו"ע
יעקב הבבלי
Active member
"וגם פה לא עשיתי מהומה כי" אין מוקדם ומאוחר בתורה, ואם צא וחשוב הדבר הוא אשר כתבתי, לפני שהם הבינו בתור הפוך על הפוך, אז הכל על מקומו יבוא בשלום, ויעמוד בקנה אחד כפתור ופרח, בברכה וכט"ס בטוב ילין מור.
ממרן עד מרן
Well-known member
זה עמוק מדי בשבילי, אין לי מושג מה התכוונת ומה מוסתר בדבריך
יעקב הבבלי
Active member
לא כל הודעה שכותבים היא אמורה להיות הבעת דעה נגד או בעד מ"ד מסוים
ואם נתבונן יחד נראה שבס"ה הבאתי מקורו ולשון הטהור של חכם בן ציון
(ותוספת קטנה מהכה"ח אולי להיות עזר מעט לדברי הגרב"ץ ותו לא מידי)
וא"כ אם תביא בדעתך את מה שכתבתי לפני כל הסיפור מחכם שלום כנ"ל כי אין מוקדם ומאוחר
וא"כ אז זה לא מפחית או מעלה להסית דעה לכאן או לכאן דהיינו נגד או בעד
עכשיו מובן?
ממרן עד מרן
Well-known member
מובן בהחלט
מ"מ אין כוונתי הייתה להביע דעה של נגד ח"ו
אלא סה"כ להעמיד דברי הר' בן ציון על דיוקם ועומדם, שלא יחשבו לרגע שכוונתו היתה הפוכה [כפי שחשבו פה כמה]
והאמת אהובה מכל [כ"ש בדבר שיכול לגרום תקלה כשהבינו דבריו הפוך מהאמת]
כוונתו פשוטה שאם הרבה אחרונים מקשים על השו''ע קושיות עצומות א''כ ירא שמיים יחמיר בענין הזה ואם אינו מחמיר הרי זה כירא מהשו''ע
והיא לשיטתו שקבלת מרן ז''ל אינה אלא מספק
אבל כוונתו פשוטה.
ע"ה ס"ט
Well-known member
על זה בדיוק תמהתי את תמיהתי. וכי מרן לא ידע שיש מחמירים והיקל נגדם?! וכי לא היה לו ירא"ש?
ע"ה ס"ט
Well-known member
נא לפרש דברי נגדי. לא לזאת כוונתי כלל.
כוונתי פשוטה, שאדם שמקיים את כל ד' השו"ע כפשוטם הן לחומרא הן לקולא, הוא יר"ש גדול, וזה שאינו מחמיר אינו מפני שאינו ירא מהקב"ה וירא מהשו"ע ח"ו. אלא שהוא ירא מהקב"ה ולכן עושה לו רב ונוהג כמותו בכל.
ע"ה ס"ט
Well-known member
ומי שנפשו אינה זכה לא יכול להיות יר"ש?!
הכה"ח כותב על יסוד הנשמה, שנשמה שהגיעה לעולם זכה נמשכת וכו', אבל עבודת ה' היא לכולם, ולא רק למי שנפשו זכה.
ולידע הכללי, בליקוטי הלכות חו"מ (הלכות מתנה הלכה ה אות לז) כ' שגם החומרות הם פגם, וז"ל "וזה ששאל עשו אבא איך מעשרין את התבן ואת המלח, שרימה את אביו בזה. כי הראה עצמו שמדקדק הרבה בכל מצוה לעשותה בחומרות יתרות, כי משם היה אחיזתו מפגם ריבוי החומרות היתרות, וכמובא בדברינו במקום אחר מזה, שחומרות יתרות הם ג"כ פגם גדול. ע"ש".
וע"ש אות לח שהרחיב בזה, ושמקרא מלא הוא מפי שלמה המלך ע"ה (קהלת טז-יז) "אל תצדק הרבה ואל תרשע הרבה". ע"ש דבריו הנפלאים.
עוד לא קראתי עמ׳ 2, כך שייתכן שכבר ענו כפי שאני עומד לענות -
לא הגבלתי יראת שמיים כלפי השו״ע חלילה. הנושא עוסק ב״ירא שמיים לפי השו״ע״ (לשון הכותרת)
אם תקרא את השרשור תראה שעיקר כוונתי במי שלא מתעניין בחידה מתוך חוסר ירא״ש, לא מחמת דעת השו״ע עצמה אמרתי זאת אלא מחמת שלא מתעניין בדעת השו״ע.
עריכה: לא. מסתבר שאף אחד לא טורח לקרוא את השרשור, אלא רק ממשיך לפלפל בטעות שיצאה לאבי רביבו בתגובה הנ״ל. חבל.
הוא כותב שמי שלא משתדל להחמיר היכא שהפוסקים חולקים על השו''ע ולא מחממיר
וכידוע שאין האחרונים חולקים סתם אלא או מקושיא או מסברא ופשוט.
הוא מביא משל לחומרות יתירות לעשר מן המלח וכיו''ב שאין בזה שום ענין להחמיר ואולי לזה כוונתו חומרות יתירות להחמיר דברים שאין בהם ממש כעשיו אבל אם יש מחלוקת הפוסקים אפשר שמודה שראוי להחמיר
ולו יהא שס''ל שאין להחמיר אף פעם הכה''ח פליג עליה.
לא התכוונתי אליך חלילה! פשוט רק הכנסתי רעיון....
לא כל דבר צריך לפרש בתור מתקפה/קושיה/תמיהה(/תוסיף מה שצריך...)
לא ראיתי את האורל"צ בפנים, פשוט זכרתי מימרא כזאת והסברתי אותה לפי דרכי.
דברי אינם נסתרים מדברי האורל"צ, אני כתבתי רעיון מוסרי, והוא כתב משהו אחר, שניהם נכונים.
אבל ברור, לא כיוונתי לדברי האורל"צ עצמו.
עם נקודה או בלי? זה משנה את כוונתך...
נערך לאחרונה:
ע"ה ס"ט
Well-known member
אחר המחילה אלף והקידה אלפיים...
לא ראיתי את דברי הגרב"צ כשכתבתי דברים אלו.
התכוונתי לרעיון, וברור שדברי האורל"צ זו משמעות אחרת.
נושאים דומים בפורום
- שְׁאֵלָה
- שְׁאֵלָה