Follow along with the video below to see how to install our site as a web app on your home screen.
הערה: This feature currently requires accessing the site using the built-in Safari browser.
מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש.
מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com
עכשיו הבנתי, יפה.
לא מצאתי את רש"י שציינת.
אמנם רש"י דף ע"ב: ד"ה לפקח עליו את הגל אומר "אם כשהיה חותר נפל עליו הגל מפקחין עליו היכא דלא בא על עסקי נפשות, אבל אם בא על עסקי נפשות - כיון דניתן להרגו בלא התראה גברא קטילא הוא משעת (סתירה)" ,
אבל ה"גדול ממינסק" בסיפרו אור גדול מסביר את רש"י שהבא במחתרת כאילו הפקיר גופו ומאבד עצמו לדעת.
כלומר הדבר תלוי בכוונתו ולא ביכולתו הפיזית.
עכשיו הבנתי, יפה.
לא מצאתי את רש"י שציינת.
אמנם רש"י דף ע"ב: ד"ה לפקח עליו את הגל אומר "אם כשהיה חותר נפל עליו הגל מפקחין עליו היכא דלא בא על עסקי נפשות, אבל אם בא על עסקי נפשות - כיון דניתן להרגו בלא התראה גברא קטילא הוא משעת (סתירה)" ,
אבל ה"גדול ממינסק" בסיפרו אור גדול מסביר את רש"י שהבא במחתרת כאילו הפקיר גופו ומאבד עצמו לדעת.
כלומר הדבר תלוי בכוונתו ולא ביכולתו הפיזית.
א. אכן כוונתי לרש"י שצינת, משום מה עמד בזכרוני שהרש"י בעמוד לפני כן.
ב. הנה זה ברור שכל עוד הוא עומד ברדיפתו ונשאר ביכולתו הפיזית הרי הוא עדיין בא במחתרת ולא הבנתי כוונתך במה שהבאת מדברי הגדול ממינסק.
ובגוף הדברים נתעוררתי לעמוד על עיקר הסוגיא שם לאור דברי כת"ר ושוב יצא לי ברור כדברי דכל שאינו מנוטרל פיזית מרדיפתו הרי הוא בכלל בא במחתרת.
וכעת לא הצלחתי לעלות את הדברים לקובץ
אולי אחד מהחברים יוכל להסביר לי איך עושים את זה
א. אכן כוונתי לרש"י שצינת, משום מה עמד בזכרוני שהרש"י בעמוד לפני כן.
ב. הנה זה ברור שכל עוד הוא עומד ברדיפתו ונשאר ביכולתו הפיזית הרי הוא עדיין בא במחתרת ולא הבנתי כוונתך במה שהבאת מדברי הגדול ממינסק.
ובגוף הדברים נתעוררתי לעמוד על עיקר הסוגיא שם לאור דברי כת"ר ושוב יצא לי ברור כדברי דכל שאינו מנוטרל פיזית מרדיפתו הרי הוא בכלל בא במחתרת.
וכעת לא הצלחתי לעלות את הדברים לקובץ
אולי אחד מהחברים יוכל להסביר לי איך עושים את זה
חשבתי שרש"י סייע לתשובתך על החידה, ועניתי שלפי הגדול ממינסק ברש"י, היכולת הפיזית לא רלוונטית לשאלה האם לפקח עליו את הגל בשבת, אלא רק כוונתו הראשונית האם בא על עסקי נפשות או לא.
חשבתי שרש"י סייע לתשובתך על החידה, ועניתי שלפי הגדול ממינסק ברש"י, היכולת הפיזית לא רלוונטית לשאלה האם לפקח עליו את הגל בשבת, אלא רק כוונתו הראשונית האם בא על עסקי נפשות או לא.
הגדול ממינסק רק ביאר שם מדוע אין חיוב להצילו בשבת ובזה ביאר דכיון דהכניס עצמו למצב פיקו"נ תו לא בעינן להצילו
וכוונתי לומר בכל דברי דמה דרש"י כתב דחשיב גברא קטילא הוא לכא' באופן שהוא עדיין ממשיך ברדיפתו אולם אם הפסיק מחמת יכולתו הפיזית שוב יש חיוב להצילו.
ואכן לפי הגדול ממינסק דברי אינם דהוא ז"ל ביאר דלמרות שהוא אינו רודף שוב אין חיוב להצילו כיון שהוא הכניס עצמו למצב פיקו"נ
אכן דברי הגדול נממינסק אינם מוסכמים כלל בדברי רבותינו ואכמ"ל
ומדברי המאירי שם נראה דכל הפטור להצילו הוא בגוונא דליבו על גנבתו
ובהמשך אעלה בס"ד את מה שכתבתי בארוכה בכל הנ"ל
יפה מאוד !
המקור -
רבי יעקב אטלינגר (הערוך לנר) בשו"ת בניין ציון סימן צ"א עונה על מקרה שהיה בירושלים:
גוי התחיל להתגייר ומל, אבל עוד לא טבל, והגיעה שבת - האם צריך לחלל שבת משום 'גוי ששבת חייב מיתה' או אסור לחלל שבת ?
דעת הבניין ציון שהוא לא צריך לחלל שבת, אבל כדי להרגיע את הסוברים הפוך הוא מציע פתרון נחמד -
המתגייר יעשה בשבת מעשה שליהודי הוא לא חילול שבת אבל לגוי הוא כן חילול שבת, וזה לשונו:
"ואם צדקתי במה שכתבתי במקום אחר, שציווי שביתת ישראל ואזהרת שביתת בן נח אינם מענין אחד, שבזה תלוי בל"ט מלאכות ובזה תלוי במלאכת טורח ויגיעה - מצאנו אפילו למי שלבו נוקפו לומר שגר שמל ולא טבל מותר לקיים שבת פשר דבר על ידי שיעשה מלאכת יגיעה שאינה מל"ט מלאכות כגון שישא משא ברשות היחיד, כנלענ"ד הקטן יעקב."
כלומר - גוי ששובת בשבת וסוחב חפץ כבד בטרחה בביתו - חילל שבת ולא חייב מיתה. אבל אם נכנס לכושר וזה לא טרחה בשבילו - הוא עדיין גוי ששבת וכו'.
תשובות יפות נוספות היו גם של 'אור ישראל' על מלאכת צידה , ושל 'יושב בישיבה' על פיקוח הגל (אם הוא צודק.)
