חידה: כיצד אדם מתפלל אחרי חצות ויוצא י״ח

[לביא]

מציאות שבה אדם מתפלל שחרית אחרי חצות ויוצא ידי חובת תפילה:
א. מי אומר זאת, בצירוף מקור
ב. מי חולק על זאת
ג. לא בהכרח מדובר שהמתיר, מתיר בשחרית דווקא אלא כל שעולה שגם בשחרית יהיה מותר

תשובה שלא מפורטת בהנ״ל לא תתקבל.
אף שזה לא רמז כ״כ, אך מי שיודע את המראה מקום של א׳, יימצא באותו מקום גם את ב׳.

 

[לביא]

צודק, פרשת ויקהל.

פתחתי שם ולא ראיתי איפה מתיר להתפלל בצורה שאם יתחיל יסיים אחרי צאה״כ. התם מדובר שרוב התפילה בביה״ש.

 

[פשוט]

לצערי אין בידי אורל״צ. (עוד רמז נזרק באויר)

אולי ספרו של הגר'א מלכה שליט"א?

 

[nati]

פתחתי שם ולא ראיתי איפה מתיר להתפלל בצורה שאם יתחיל יסיים אחרי צאה״כ. התם מדובר שרוב התפילה בביה״ש.

יפה מאוד.. מתחיל בבין השמשות ומסיים לאחר צאת הכוכבים.

 

[לביא]

יפה מאוד.. מתחיל בבין השמשות ומסיים לאחר צאת הכוכבים.

אבל זה לא כתוב שם. אתה מכניס את זה בדבריו.
בנוסף, כתבתי שבמקום שתראה שזה מותר, תראה גם מי אוסר.

 

[אטיאסס]

יש מחלוקת אחרונים אם אפשר להתפלל שחרית עד החצי שעה שלאחר חצות היום. כך כמדומה מבואר מדברי הט"ז בריש סימן פט', ולעומת זאת דעת מרן ומור"ם שהיא ספק ברכה לבטלה. וע"ע בהגרע"א בשם הצל"ח מש"כ בזה. ודו"ק.

 

[לביא]

יש מחלוקת אחרונים אם אפשר להתפלל שחרית עד החצי שעה שלאחר חצות היום. כך כמדומה מבואר מדברי הט"ז בריש סימן פט', ולעומת זאת דעת מרן ומור"ם שהיא ספק ברכה לבטלה. וע"ע בהגרע"א בשם הצל"ח מש"כ בזה. ודו"ק.

ענית יפה אך זה לא התשובה שאני מחפש
התשובה לחידה היא לפי דעת מרן השו״ע שזה אסור

כבר נתתי רמז שהחידה מדברת על ״מציאות״

 

[לביא]

אולי ספרו של הגר'א מלכה שליט"א?

לצערי לא
(אם אמנה את הספרים שיש לי בבית, זה יהיה כמעט קל מדי)

אני אחזור אולי על מה שכתבתי בפתיחת האשכול שוב, שלא מחויב שיהיה כתוב בהדיא להיתר על שחרית

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

הנוסח של אות ג' בשאלה לא מובן.

 

[nati]

אבל זה לא כתוב שם. אתה מכניס את זה בדבריו.
בנוסף, כתבתי שבמקום שתראה שזה מותר, תראה גם מי אוסר.

עזוב, אתה צודק.

 

[לביא]

הנוסח של אות ג' בשאלה לא מובן.

כוונתי היא שלא מוכרח שיבואר להדיא שמותר דווקא בשחרית. כפי שכתבתי כאן בנושא, ייתכן דנלמד זאת ממנחה או ערבית.
(וזה רמז מספיק עבה לדעתי) (ובכ״ז, באחד הדעות שמתיר/אוסר כותב את ה״הוא הדין״ בהדיא, אף שעוסק בעניין אחר. וזה עוד רמז עבה)

 

[לביא]

אמרתי שאביא רמז בשעה שבה פתחתי את החידה.

הנה הרמז:
ספרי מרן

 

[בנימין לוריא]

הנה הרמז:
ספרי מרן

זה כבר הרמז אחרי שאמרת שאין לך אור לציון...

 

[לביא]

זה כבר הרמז אחרי שאמרת שאין לך אור לציון...

הרמז הזה יותר גדול מהרמז לכך שאין לי האורל״צ, כל מי שיש לו את ספר המפתחות יודע למה
(ואני מוסיף חטא על פשע לעזור בחידה כ״כ פשוטה)

 

[לשמור ולעשות]

שו"ת יביע אומר ח"ז חאו"ח סי' לד: והנה לפי מ"ש בשו"ת מהר"ם שיק (חאו"ח סימן צא) סוף ד"ה מיהו, שאף המתפללים מנחה לאחר זמנה, אין בזה חשש איסור ברכה לבטלה, דתפלה רחמי היא, ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו, והביא ראיות לדבריו. ע"ש. א"כ הכא נמי אין כאן איסור ממש, ולכן רשאי להתחיל בזמן תפלה, אף על פי שסיום התפלה הוא לאחר זמנה. אבל לפי מ"ש מרן הב"י (סימן פט) שהמתפלל שחרית אחר חצות אפשר שברכה לבטלה היא, וכן הסכימו כמה אחרונים. ע' בכף החיים (סימן פט ס"ק יא). וע"ע במה שכתבנו בספר ילקוט יוסף (עמוד קמב - קמג). ע"כ.

 

[לביא]

שו"ת יביע אומר ח"ז חאו"ח סי' לד: והנה לפי מ"ש בשו"ת מהר"ם שיק (חאו"ח סימן צא) סוף ד"ה מיהו, שאף המתפללים מנחה לאחר זמנה, אין בזה חשש איסור ברכה לבטלה, דתפלה רחמי היא, ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו, והביא ראיות לדבריו. ע"ש. א"כ הכא נמי אין כאן איסור ממש, ולכן רשאי להתחיל בזמן תפלה, אף על פי שסיום התפלה הוא לאחר זמנה. אבל לפי מ"ש מרן הב"י (סימן פט) שהמתפלל שחרית אחר חצות אפשר שברכה לבטלה היא, וכן הסכימו כמה אחרונים. ע' בכף החיים (סימן פט ס"ק יא). וע"ע במה שכתבנו בספר ילקוט יוסף (עמוד קמב - קמג). ע"כ.

יפה.אבל כתבתי שבמקום שבו מבואר להיתר מבואר גם מי החולק. כך שזה לא המראה מקום שאני מחפש.
במילים אחרות, ענית על ב׳ ולא על א׳. ו-ג׳ כלל לא נמצא כאן.

אבל זה בהחלט הכיוון.

 

[לשמור ולעשות]

כמדומה שבקטע הנ"ל יש תשובה לא-ג.
ואם צריך תוספת מ"מ, בילקו"י תפילה א הערות סי' פט - מהל' תפלה וזמנה אות ח הביא, דהב"י (סי' פט) כתב שמחצות אינו רשאי להתפלל שחרית בשום ענין, וכ"פ הרמ"א בהגה. וכ"כ הלבוש, דעבר זמנו בטל קרבנו. ואף שהב"ח כתב לחלוק על מרן, והסכים שאם התפלל שחרית עד שש שעות ומחצה יצא. וכ"כ הט"ז. אבל המג"א (סק"ה) כתב שאין דברי הב"ח מכוונים, והעיקר כדברי מרן והרמ"א. וכן הסכים המאמ"ר וש"ע הגר"ז והנהר שלום, והח"א והקש"ע והמ"ב, ועוד. ועע"ש שהאריך בדברי המהר"ם שיק הנ"ל.

 

[לביא]

@לשמור ולעשות
הכיוון הנכון הוא יבי״א
אבל לא החלק והתשובה שהבאת

 

[לביא]

לפתוח מפתחות יבי״א עד כדי משעמם אנשים? או שפשוט לאנשים כבר לא אכפת מהתשובה לחידה?

 

[לביא]

רב פעלים ח״א סי׳ ה
נשאל אם מותר להתחיל להתפלל מנחה באופן בו התחיל התפילה בזמן תפילה אך רובו יהיה אחרי צאה״כ, העלה בסוף דבריו לאסור.
בתוך דבריו הוא כתב שה״ה לתפילת שחרית.

יבי״א ח״י סי׳ נה
על הרב פעלים הנ״ל (סי׳ ה) הביא את הרב האי גאון להתיר בנידון הנ״ל. כיוון שהתחיל בהיתר.

 

[בנימין לוריא]

רב פעלים ח״א סי׳ ה
נשאל אם מותר להתחיל להתפלל מנחה באופן בו התחיל התפילה בזמן תפילה אך רובו יהיה אחרי צאה״כ, העלה בסוף דבריו לאסור.
בתוך דבריו הוא כתב שה״ה לתפילת שחרית.

יבי״א ח״י סי׳ נה
על הרב פעלים הנ״ל (סי׳ ה) הביא את הרב האי גאון להתיר בנידון הנ״ל. כיוון שהתחיל בהיתר.

אז הוא לא מתפלל שחרית אחרי חצות. הוא מתפלל חצי שחרית אחרי חצות.

לפי"ז אני יכול לשאול עוד חידות:
ש. איך יכול להיות שיהיה מותר לאדם לכתחילה לאכול לפני הבדלה?
ת. אם התחיל סעודה שלישית ביום והמשיך ללילה.
ש. איך יתכן שאדם יאמר "רצה והחליצנו" ביום חול?
ת. שהתחיל סעודה שלישית בשבת והמשיך עד מוצ"ש וממילא הוא יום חול, ואעפ"כ אומר "רצה והחליצנו"
וכן ע"ז הדרך...