שים לב לסוגריים שבסוף השאלה - לא סוגיית שניים שעשאוה.שניים שעשאוה פטורים
אבל אם זה יכול וזה אינו יכול זה שיכול חייב וזה שאינו יכול פטור
בא במחתרת ונפל עליו הגלכיצד העושה מעשה מסוים בשבת, אם אין לו כושר גופני הוא ניצול ממיתה , ואם יש לו כושר גופני הוא לא יצא מחיוב מיתה ? (לא סוגיית שניים שעשאוה)
נחמד מאוד ! אמנם התכוונתי למשהו אחר. רמז - המעשה לא מל"ט מלאכות.במלאכת צד
נניח תפס בעל חי קצת גדול- צבי
אם יש לו כושר גופני והצבי לא יכול לברוח חייב
ואם אין לו והבצבי יכול לברוח- פטור
תשובה יפה, אבל שאלתי על שבתבא במחתרת ונפל עליו הגל
אם יש לו כוח לרדוף קיים בו דין הבא להרגך
אך אם הרפה וכשל כוחו פטור
עיין היטב ברש"י בסנהדרין עא: ויל"ד
זה קשור לשבת האם מפקחין עליו את הגל בשבת מדין פיקוח נפשתשובה יפה, אבל שאלתי על שבת
עכשיו הבנתי, יפה.זה קשור לשבת האם מפקחין עליו את הגל בשבת מדין פיקוח נפש
א. אכן כוונתי לרש"י שצינת, משום מה עמד בזכרוני שהרש"י בעמוד לפני כן.עכשיו הבנתי, יפה.
לא מצאתי את רש"י שציינת.
אמנם רש"י דף ע"ב: ד"ה לפקח עליו את הגל אומר "אם כשהיה חותר נפל עליו הגל מפקחין עליו היכא דלא בא על עסקי נפשות, אבל אם בא על עסקי נפשות - כיון דניתן להרגו בלא התראה גברא קטילא הוא משעת (סתירה)" ,
אבל ה"גדול ממינסק" בסיפרו אור גדול מסביר את רש"י שהבא במחתרת כאילו הפקיר גופו ומאבד עצמו לדעת.
כלומר הדבר תלוי בכוונתו ולא ביכולתו הפיזית.
חשבתי שרש"י סייע לתשובתך על החידה, ועניתי שלפי הגדול ממינסק ברש"י, היכולת הפיזית לא רלוונטית לשאלה האם לפקח עליו את הגל בשבת, אלא רק כוונתו הראשונית האם בא על עסקי נפשות או לא.א. אכן כוונתי לרש"י שצינת, משום מה עמד בזכרוני שהרש"י בעמוד לפני כן.
ב. הנה זה ברור שכל עוד הוא עומד ברדיפתו ונשאר ביכולתו הפיזית הרי הוא עדיין בא במחתרת ולא הבנתי כוונתך במה שהבאת מדברי הגדול ממינסק.
ובגוף הדברים נתעוררתי לעמוד על עיקר הסוגיא שם לאור דברי כת"ר ושוב יצא לי ברור כדברי דכל שאינו מנוטרל פיזית מרדיפתו הרי הוא בכלל בא במחתרת.
וכעת לא הצלחתי לעלות את הדברים לקובץ
אולי אחד מהחברים יוכל להסביר לי איך עושים את זה
הגדול ממינסק רק ביאר שם מדוע אין חיוב להצילו בשבת ובזה ביאר דכיון דהכניס עצמו למצב פיקו"נ תו לא בעינן להצילוחשבתי שרש"י סייע לתשובתך על החידה, ועניתי שלפי הגדול ממינסק ברש"י, היכולת הפיזית לא רלוונטית לשאלה האם לפקח עליו את הגל בשבת, אלא רק כוונתו הראשונית האם בא על עסקי נפשות או לא.
יפה מאוד !גוי ששבת אבל עשה כושר, אם הוא נהנה אז לא חילל שבת וחייב מיתה אם אין לו כושר וזה היה קשה לו אינו חייב מיתה