חידה: למי מותר היה לשבת בעזרה, הגם שלא היה ממלכי בית דוד?
אני מתכווין באופן קבע.
בתוספות ביומא כ"ה ע"א מבואר שיש אופנים שמותר לכהן לשבת כשהוא צורך עבודה.
חלילה.
אדרבא מזה שכתוב שסנהדרין היו יושבין בלשכת הגזית הוכיחה הגמרא ביומא שם שחציה היתה בחול שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד.
חלילה.
אפילו מלכי ישראל בלי פגם יוחסין אסורים בישיבה בעזרה.
אכן, לתוס' זה כיוונתי! יישר כח, תשובה נכונה. [כך גם מה שכתב @אחד]
נצטט:
אין ישיבה בעזרה. תימה דאמר בפ"ב דזבחים (דף טז.) ומה יושב שאוכל אם עבד חילל וכו' והיכי אכיל והא אין ישיבה בעזרה?
וי"ל שאוכל בקדשים קלים הנאכלין בכל העיר
אי נמי אור"י בר אברהם דאף על גב דאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד הנ"מ לדברים דלאו צורך עבודה אבל אכילה צורך עבודה היא דכתיב ואכלו אותם אשר כופר בהם שהכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים מישרא שרי.
ואתי שפיר נמי הא דפריך בפרק שני דזבחים (דף יט:) גבי קידוש ידים ורגלים מן הכיור דפריך וליתיב מיתב אע"ג דבעזרה הוה צורך עבודה שרי.
אבל פייס דהכא לא חשיב צורך עבודה דאפשר בלא פייס
אי נמי י"ל היינו טעמא דמותר לישב ולאכול קדשים דבאכילת קדשים כתיב בהו למשחה לגדולה כדרך שהמלכים אוכלין והיינו מיושב
אבל אין לתרץ דמותר לאכול מיושב בלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקודש שהן כעזרה לאכילת קדשי קדשים דהתורה ריבתה חצרות הרבה ולישב שם מותר כמו שאינן חשובין כעזרה להתחייב עליהם משום טומאה כדאיתא באיזהו מקומן (זבחים דף נו.) דהא בשמעתין משמע דלישב נמי הוי כעזרה עצמה ואסור לישב בה:
פִּתָרוֹן
נושאים דומים בפורום
