לא אכחד ואומר כי ראיתי גם שמעתי על המכתב שהתפרסם (כביכול) מאת בד"ץ העדה החרדית (מצ"ב), וראה מה שדנו באריכות בעניין זה
כאן ומשם בארה. וחושב להדגיש שיש הבדל בין להמליץ על ספריו לבין לאסור אותם והמרחק גדול עד מאוד. ומה שהם הורו לאסור (בהנחה שאכן המכתב יצא מתחת ידם), הדבר פשוט, משום שהם עדיין מצליחים לעמוד כחומה בצורה ותרגום הספרים לשפת האידיש מהווה פירצה בחומה, אולם אין כל קשר אלינו האנשים הרגילים שהדברים כן נמצאים בעולמם. מה גם שהשקפתם (הקיצונית) שונה משלנו, וא"כ גם יהיה אסור עלינו לבחור בבחירות ולהתנגד למדינה וכו', ובוודאי שאין אנו הולכים לפי דעתם ולפי פשקווילים שמוציא אי מי (ועוד בלי חתימות הרבנים).