חתן פטור מן הסוכה, האומנם???

אליהו חמוי

Active member
הנה מרגלא בפומי דאינשי שחתן בשנתו הראשונה לנשואיו פטור מן הסוכה וטעמא דמילתא משום דהוי מצטער... והנה עיקרא דמילתא דחשיב מצטער אינו מוחוור חדא דלפעמים עיקר הענין הוא משום האישה ומנין שיפטר אדם מסוכה בכדי למנוע צער מאדם אחר זאת ועוד שעיקר הצער איננו מחמת הסוכה ותנאיה אלא רצון האדם ונחותו
זאת ועוד שאין הצער צער גופני אלא הרגשת הלב ומנא לן דחשיב מצטער בכה''ג ויבטל עשה זה של בסוכותו תשבו שבעת ימים אשמח לחוו דעת הציבור
 
הנה מרגלא בפומי דאינשי שחתן בשנתו הראשונה לנשואיו פטור מן הסוכה וטעמא דמילתא משום דהוי מצטער... והנה עיקרא דמילתא דחשיב מצטער אינו מוחוור חדא דלפעמים עיקר הענין הוא משום האישה ומנין שיפטר אדם מסוכה בכדי למנוע צער מאדם אחר זאת ועוד שעיקר הצער איננו מחמת הסוכה ותנאיה אלא רצון האדם ונחותו
זאת ועוד שאין הצער צער גופני אלא הרגשת הלב ומנא לן דחשיב מצטער בכה''ג ויבטל עשה זה של בסוכותו תשבו שבעת ימים אשמח לחוו דעת הציבור
הגמ' בסוכה כה: אומרת שהטעם הוא "משום דבעי למיחדי", והר"ן והמאירי כותבים דמכיון שצריך לשמוח נחשב כעוסק המצווה ופטור מן המצווה.
כמדומה דהתם מיירי בשבת ימי המשתה
ר' שמאי גרוס (בעל שבט הקהתי, הובא בעלים לתרופה באחת השנים האחרונות [אשמח אם מישהו יוכל לעשות קישור לעלון, או תמונה ממנו]) כתב שאף הנוהגים לפטור, בשנת צהריים חייב, כיון שפעמים רבות אינו ישן עמה שינה זו.​
 
חזור
חלק עליון