• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

טיבולו במשקה פחות מכזית

abc123

Well-known member
טיבלו במשקה פחות מכזית ועוד תנאי כמבושל וכו'.
איך מודדים את ה'פחות מכזית'? האם החתיכה שכעת אני מחזיק ביד כגון העוגיה הראשונה. וכן כל עוגיה היא פחות.
או עצם זה שאני הולך לאכול יותר מכזית בסך הכל בכל העוגיות מסתכלים על זה כיותר מכזית ואין את התנאי המיקל של פחות מכזית.
 
טיבלו במשקה פחות מכזית ועוד תנאי כמבושל וכו'.
איך מודדים את ה'פחות מכזית'? האם החתיכה שכעת אני מחזיק ביד כגון העוגיה הראשונה. וכן כל עוגיה היא פחות.
או עצם זה שאני הולך לאכול יותר מכזית בסך הכל בכל העוגיות מסתכלים על זה כיותר מכזית ואין את התנאי המיקל של פחות מכזית.
לפי הכתוב בהלכה ובאגדה צריך ליטול


נטילת ידים לדבר שטיבולו במשקה

שבעה משקים​

האוכל מאכל שיש עליו רטיבות מאחד משבעת המשקים הללו, שהם: יין, דבש דבורים, שמן זית, חלב, טל, דם, מים. [ראשי תיבות: י"ד שח"ט ד"ם], חייב ליטול את ידיו, אך בלי ברכה. על כן, האוכל פירות רטובים במים, או המטבל תפוח בדבש דבורים, וכל כיוצא בזה, צריך ליטול את ידיו לפני האכילה.



ויש להתריע על כך ברבים, כי בעוונות ישנם שאינם זהירים ליטול ידיהם בדבר שטיבולו במשקה, מחמר חוסר מודעות. ובדין נטילת ידים של ליל פסח לטיבול הכרפס ["ורחץ"], כתב הט"ז: מכאן תוכחה מגולה לאותם שאינם נזהרים בכל השנה ליטול ידיהם לפני שאוכלים דבר שטיבולו במשקה, כי מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות. (ה"ע א של)



לצערנו, רבים שגו להקל לגמרי בדין טיבולו במשקה, נגד דעת רוב הראשונים ומרן השלחן ערוך (סימן קנח ס"ד) שהאוכל דבר שטיבולו במשקה צריך נטילת ידים. ולדעת רש"י והרמב"ם ורבנו יונה והרא"ש והטור, צריכים גם לברך על נטילה זו. וכן פסקו הרוקח והמנהיג, רבנו ישעיה, אהל מועד והכל בו. ואמנם מאחר ולדעת רב עמרם גאון והתוספות והמאירי, בזמנינו אין צריך לנטילה זו, לכן פסק מרן שלא לברך, משום ספק ברכות להקל. וכן הוא המנהג ליטול ולא לברך. וכתב מרן החיד"א, והמיקל בזה, יש לגעור בו, שלא יפה עשה לפרוץ גדר.



אופנים לפטור מהנטילה​

מן הדין, האוכל פחות משיעור כזית [27 גרם] ומטבל במשקה, פטור מנטילה זו. ומכל מקום ירא שמים יחוש לעצמו ליטול גם בפחות מכזית, אלא אם כן אין ידיו נוגעות במשקה, או שהמשקה מבושל. (ה"ע א שלא)



ישנם שלושה אופנים שבהצטרף שנים מהם, פטורים לגמרי מנטילה זו: א. אם אוכל פחות משיעור כזית [27 גרם]. ב. אם אין הידים נוגעות במשקה אלא במקום שהמאכל יבש, או שנוגע בו בכף או מזלג. ג. אם המשקה מבושל, או שהמאכל מבושל או כבוש, ומחמת זה הוא לח. (ה"ע א שלא. הלכה ברורה ח"ח לז)



ישנה מחלוקת גדולה בפוסקים, האם צריך ליטול ידים במאכל פחות מכזית שטיבולו במשקה. ויש שהביאו ראיה להצריך נטילה, מדין טיבול ראשון של הכרפס בליל הסדר, שהרי כתב מרן השלחן ערוך (סימן תעג ס"ו): נוטל ידיו לצורך טיבול ראשון ולא יברך על הנטילה, ויקח מהכרפס פחות מכזית ומטבלו בחומץ ומברך בורא פרי האדמה ואוכל. ומבואר שאף בפחות מכזית צריך נטילה. וכן כתבו הבן איש חי, כף החיים פלאג'י, וכף החיים סופר, וציינו לדברי החיד"א בברכי יוסף שכתב ראיה זו. אך אחר המחילה זה פלא, כי החיד"א עצמו בשו"ת חיים שאל ובשיורי ברכה כתב, שהיותר נכון לומר, שלעולם דעת מרן שעל פחות מכזית אין צריך נטילה, אלא מאחר שבתלמוד הצריכו נטילת ידים לטיבול ראשון, הגם שכיום מחמת מחלוקת הפוסקים אם לברך ברכה אחרונה "בורא נפשות" על הכרפס או לא, תקנו להקפיד לאכול פחות מכזית, וכמו שכתבו הגהות סמ"ק ומהרי"ל ומרן, ממילא מן הדין לא היה צריך נטילה, אלא שלא רצה מרן לעקור מצות הנטילה בטיבול ראשון, כיון שכבר הוקבעה בכל ישראל, כדי שיראו שינוי וישאלו שמטבלים שתי פעמים. ע"כ. נמצא שאי אפשר להביא את הראיה הנ"ל מהחיד"א בברכי יוסף, כי בתשובתו דחה זאת. וכן דעת הרשב"ץ ומטה יהודה לפטור מנטילה באוכל פחות מכזית. גם המהרש"ם היקל בזה משום ספק ספיקא, שמא הלכה שבזמנינו אין צריך נטילה לטיבולו במשקה, ושמא בפחות מכזית אין צריך נטילה. וכיוצא בזה כתב המשנה ברורה, שבודאי יש לסמוך שלא ליטול בפחות מכזית. ומכל מקום, ירא שמים יחוש לעצמו ליטול גם בפחות מכזית, אם אין עוד ספק אחר. וכן החמיר בזכרונות אליהו מני.



למשל: המטבל עוגיה קטנה בכוס קפה, פטור מהנטילה לגמרי אף שנוגע במשקה, כיון שאוכל פחות מכזית וגם המשקה מבושל. (התקיימו התנאים א' וג')



המטבל כזית עוגה בתה או קפה ואינו נוגע במקום הרטיבות, אינו חייב בנטילה. (התקיימו התנאים ב' וג')



האוכל חתיכת תפוח, ומטבלה בדבש על ידי מזלג, אינו חייב בנטילה, שהרי אוכל פחות מכזית וידיו אינן נוגעות במשקה. (התקיימו התנאים א' וב')



האוכל מלפפונים או זיתים כבושים על ידי מזלג, אין צריך ליטול את ידיו, אף שאוכל כשיעור כזית. (התקיימו התנאים ב' וג')



האוכל מלפפון או זית כבוש בידו, אם אין בו שיעור כזית, אין צריך ליטול ידיו. (התקיימו התנאים א' וג')



המטבל כזית עוגיה בכוס תה, ונוגעת ידו במשקה, חייב ליטול ידיו, כיון שהתקיים רק תנאי ג' שהמשקה מבושל.



אכל תפוח שלם כשהוא רטוב, אף על פי שמקפיד שלא לנגוע ברטיבות, בכל זאת חייב ליטול ידים, כיון שהתקיים רק תנאי ב'.



כזית בצירוף כמה חתיכות

האוכל כמה חתיכות שבכולן יחד יש שיעור כזית, אף שבכל חתיכה לבדה אין כזית, הרי הן מצטרפות לשיעור, להצריך נטילה מן הדין. (לט)



בלי ידים


מאכל שדרכו להיאכל על ידי כף או מזלג, כמו קורנפלקס בחלב, או סלט ירקות המתובל בשמן זית וכדומה, אינו חייב ליטול ידיו, אף שאוכל כזית. (לט)
 
לפי הכתוב בהלכה ובאגדה צריך ליטול


נטילת ידים לדבר שטיבולו במשקה

שבעה משקים​

האוכל מאכל שיש עליו רטיבות מאחד משבעת המשקים הללו, שהם: יין, דבש דבורים, שמן זית, חלב, טל, דם, מים. [ראשי תיבות: י"ד שח"ט ד"ם], חייב ליטול את ידיו, אך בלי ברכה. על כן, האוכל פירות רטובים במים, או המטבל תפוח בדבש דבורים, וכל כיוצא בזה, צריך ליטול את ידיו לפני האכילה.



ויש להתריע על כך ברבים, כי בעוונות ישנם שאינם זהירים ליטול ידיהם בדבר שטיבולו במשקה, מחמר חוסר מודעות. ובדין נטילת ידים של ליל פסח לטיבול הכרפס ["ורחץ"], כתב הט"ז: מכאן תוכחה מגולה לאותם שאינם נזהרים בכל השנה ליטול ידיהם לפני שאוכלים דבר שטיבולו במשקה, כי מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות. (ה"ע א של)



לצערנו, רבים שגו להקל לגמרי בדין טיבולו במשקה, נגד דעת רוב הראשונים ומרן השלחן ערוך (סימן קנח ס"ד) שהאוכל דבר שטיבולו במשקה צריך נטילת ידים. ולדעת רש"י והרמב"ם ורבנו יונה והרא"ש והטור, צריכים גם לברך על נטילה זו. וכן פסקו הרוקח והמנהיג, רבנו ישעיה, אהל מועד והכל בו. ואמנם מאחר ולדעת רב עמרם גאון והתוספות והמאירי, בזמנינו אין צריך לנטילה זו, לכן פסק מרן שלא לברך, משום ספק ברכות להקל. וכן הוא המנהג ליטול ולא לברך. וכתב מרן החיד"א, והמיקל בזה, יש לגעור בו, שלא יפה עשה לפרוץ גדר.



אופנים לפטור מהנטילה​

מן הדין, האוכל פחות משיעור כזית [27 גרם] ומטבל במשקה, פטור מנטילה זו. ומכל מקום ירא שמים יחוש לעצמו ליטול גם בפחות מכזית, אלא אם כן אין ידיו נוגעות במשקה, או שהמשקה מבושל. (ה"ע א שלא)



ישנם שלושה אופנים שבהצטרף שנים מהם, פטורים לגמרי מנטילה זו: א. אם אוכל פחות משיעור כזית [27 גרם]. ב. אם אין הידים נוגעות במשקה אלא במקום שהמאכל יבש, או שנוגע בו בכף או מזלג. ג. אם המשקה מבושל, או שהמאכל מבושל או כבוש, ומחמת זה הוא לח. (ה"ע א שלא. הלכה ברורה ח"ח לז)



ישנה מחלוקת גדולה בפוסקים, האם צריך ליטול ידים במאכל פחות מכזית שטיבולו במשקה. ויש שהביאו ראיה להצריך נטילה, מדין טיבול ראשון של הכרפס בליל הסדר, שהרי כתב מרן השלחן ערוך (סימן תעג ס"ו): נוטל ידיו לצורך טיבול ראשון ולא יברך על הנטילה, ויקח מהכרפס פחות מכזית ומטבלו בחומץ ומברך בורא פרי האדמה ואוכל. ומבואר שאף בפחות מכזית צריך נטילה. וכן כתבו הבן איש חי, כף החיים פלאג'י, וכף החיים סופר, וציינו לדברי החיד"א בברכי יוסף שכתב ראיה זו. אך אחר המחילה זה פלא, כי החיד"א עצמו בשו"ת חיים שאל ובשיורי ברכה כתב, שהיותר נכון לומר, שלעולם דעת מרן שעל פחות מכזית אין צריך נטילה, אלא מאחר שבתלמוד הצריכו נטילת ידים לטיבול ראשון, הגם שכיום מחמת מחלוקת הפוסקים אם לברך ברכה אחרונה "בורא נפשות" על הכרפס או לא, תקנו להקפיד לאכול פחות מכזית, וכמו שכתבו הגהות סמ"ק ומהרי"ל ומרן, ממילא מן הדין לא היה צריך נטילה, אלא שלא רצה מרן לעקור מצות הנטילה בטיבול ראשון, כיון שכבר הוקבעה בכל ישראל, כדי שיראו שינוי וישאלו שמטבלים שתי פעמים. ע"כ. נמצא שאי אפשר להביא את הראיה הנ"ל מהחיד"א בברכי יוסף, כי בתשובתו דחה זאת. וכן דעת הרשב"ץ ומטה יהודה לפטור מנטילה באוכל פחות מכזית. גם המהרש"ם היקל בזה משום ספק ספיקא, שמא הלכה שבזמנינו אין צריך נטילה לטיבולו במשקה, ושמא בפחות מכזית אין צריך נטילה. וכיוצא בזה כתב המשנה ברורה, שבודאי יש לסמוך שלא ליטול בפחות מכזית. ומכל מקום, ירא שמים יחוש לעצמו ליטול גם בפחות מכזית, אם אין עוד ספק אחר. וכן החמיר בזכרונות אליהו מני.



למשל: המטבל עוגיה קטנה בכוס קפה, פטור מהנטילה לגמרי אף שנוגע במשקה, כיון שאוכל פחות מכזית וגם המשקה מבושל. (התקיימו התנאים א' וג')



המטבל כזית עוגה בתה או קפה ואינו נוגע במקום הרטיבות, אינו חייב בנטילה. (התקיימו התנאים ב' וג')



האוכל חתיכת תפוח, ומטבלה בדבש על ידי מזלג, אינו חייב בנטילה, שהרי אוכל פחות מכזית וידיו אינן נוגעות במשקה. (התקיימו התנאים א' וב')



האוכל מלפפונים או זיתים כבושים על ידי מזלג, אין צריך ליטול את ידיו, אף שאוכל כשיעור כזית. (התקיימו התנאים ב' וג')



האוכל מלפפון או זית כבוש בידו, אם אין בו שיעור כזית, אין צריך ליטול ידיו. (התקיימו התנאים א' וג')



המטבל כזית עוגיה בכוס תה, ונוגעת ידו במשקה, חייב ליטול ידיו, כיון שהתקיים רק תנאי ג' שהמשקה מבושל.



אכל תפוח שלם כשהוא רטוב, אף על פי שמקפיד שלא לנגוע ברטיבות, בכל זאת חייב ליטול ידים, כיון שהתקיים רק תנאי ב'.



כזית בצירוף כמה חתיכות

האוכל כמה חתיכות שבכולן יחד יש שיעור כזית, אף שבכל חתיכה לבדה אין כזית, הרי הן מצטרפות לשיעור, להצריך נטילה מן הדין. (לט)



בלי ידים


מאכל שדרכו להיאכל על ידי כף או מזלג, כמו קורנפלקס בחלב, או סלט ירקות המתובל בשמן זית וכדומה, אינו חייב ליטול ידיו, אף שאוכל כזית. (לט)
איזו מהדורה זו. ישר כח. לא ראיתי במהדורה שיש לי.
 
ישר כח גדול. שימחת אותי.
מעניין הוראתו של הראשון לציון בע"פ שסותרת ששאל @אילון כהן.
האם הרב הבין בדיוק מה שאלת? האם השאלה והתשובה היו בחטף פתח?
מה כתוב בתחילת הסעודה בהלכה ובאגדה
ההלכות מאיפה לקוחות? שהרי בסוגרים כתוב עמ' לט האם מהליכות עולם או ילקו'י?
 
טיבלו במשקה פחות מכזית ועוד תנאי כמבושל וכו'.
איך מודדים את ה'פחות מכזית'? האם החתיכה שכעת אני מחזיק ביד כגון העוגיה הראשונה. וכן כל עוגיה היא פחות.
או עצם זה שאני הולך לאכול יותר מכזית בסך הכל בכל העוגיות מסתכלים על זה כיותר מכזית ואין את התנאי המיקל של פחות מכזית.
מפורש באור השבת של ואתחנן כצד השני

והוכיח מהליכוות עולם
 
טיבלו במשקה פחות מכזית ועוד תנאי כמבושל וכו'.
איך מודדים את ה'פחות מכזית'? האם החתיכה שכעת אני מחזיק ביד כגון העוגיה הראשונה. וכן כל עוגיה היא פחות.
או עצם זה שאני הולך לאכול יותר מכזית בסך הכל בכל העוגיות מסתכלים על זה כיותר מכזית ואין את התנאי המיקל של פחות מכזית.
ראה הודעה מס' 12
אך בס' הנהגות שאלה יפה הבין בדעת מרן
שלא הולכים אחר סה"כ
 
חזור
חלק עליון