הלכות ראש השנה למדינה
א] נהגו עם הארץ להיות תולין דגל על רכביהם, שנאמר "אלה ברכב ואלה בפטישים". ואל יתבייש מפני המלעיגים. ובפרט יזהר שלא תחלש דעתו מפני העוברים ושבים, בין חרדים ובין חילונים.
ב] הקפידו המחמירים שלא לתלות דגל העשוי פלאסטיק, דאינו עומד ברוח מצויה, ובקל יתלש ממקומו ויעוף ח"ו, ובקל יכול הדגל לבא לידי בזיון ח"ו. ותורה חסה על ממונם של ישראל.
ג] נהגו חסידים ואנשי מעשה להעלות על שולחנם רק ממאכלים העומדים תחת כשרות הרבנות מטעם, משום הכרת הטוב.
ד] תפילת ערבית יתפלל כסדר תפילת יו"ט, כמנהג אבות המדינה.
ה] נהגו לומר הלל, והמקילים יש להם על מה שיסמוכו.
ו] בעת אמירת הלל, באמרו "לא לנו השם" יכוון כנגד הפסוק הנאמר בהמנון: "להיות עם חפשי בארצינו".
ז] אחר אמירת הלל, אומרים חצי קדיש יתום וחצי קדיש שלם, ומוציאין מגילת העצמאות וכל הקהל שר 'התקווה'.
ח] הקפידו המהדרין לכבד את ה'פוסט חרדים' בעליה לתורה, לקיים מה שנאמר 'שנה ופירש יותר מכולם', ולקיים מה שנאמר 'שאינו יודע לשאול את פתח לו' - לחבב עליהם מצוות היום.
ט] נהגו לעשות 'מי שברך' לאחינו החפשיים (לע"ע) והקהל קם ועומד על רגליו ומריע בכל כוחו" 'אחינו אתם'! ומריעים ג"פ.
י] לאחר 'מי שברך' עושים 'מי שפרע' להחרדים, המחללים קדושת היום, וכל העם צועקים ג"פ 'פראזיטים'!
יא] הרב נושא המגילה בידיו ומחזירה לארון. ונהגו שהולכין משני צדדיו שניים מנכבדי הקהילה ודגל בידם, וכל העם מאחוריהם ושרים "הדגל שלי הוא כחול ולבן".
יב] סוגרים הארון, והרב עומד ודורש מענייני היום, ומדבר מהלכות החג – בחג, ומושך את העם בדברים המושכים את הלב ומשבח המדינה. ונהגו להדגיש שמדינת ישראל היא המקום היחיד עלי אדמות בו חיים יהודים בהשקט ובטח, איש תחת גפנו ותחת תאנתו, בלא סכנת רדיפות ובלא רדיפת דת, כאשר בגולה.
יג] הרב עושה 'מי שברך' לעולים מרוסיה וכו' וכל העם מכוונים כנגד דעתו של חוזה המדינה ז"ל, שראה בחזיונו שככל הגוים מדינת ישראל (ועלתה בידו), וזכר לרצונו להעביר את העם לדת החסד והרחמים – דת הנוצרים.
יד] ב'עמידה' אין 'אומרים 'ולירושלים עירך ברחמים תשוב', שכן כבר שבנו לעירנו בהאתחלתא דגאולה.
טו] אומרים על הניסים, וכשמגיעים ל'כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך', משימים עצמם כאינם מבינים מה שקוראים. ובמופלא ממך אל תדרוש.
טז] בברכת 'ולמלשינים' מכוונים כנגד אנשי נטו"ק וחסידי סאטמר שר"י וכנגד כל אותם שאינם מאמינים בהתנוצצות הגאולה ואינם נוטלים חלק בבנין הארץ. טעה ולא הוסיפם - מסלקים אותו, ויש אומרים שצריך בדיקה אחריו.
יז] אִכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדוות הרצל היא מעוזכם' ועושים סעודת היום בהרחבת הדעת ובפיזור עשן, לקיים מה שנאמר 'אָכול ושתֹה כי מחר נמות'
ואוכלים בו מאכלים מיוחדים לסימנא מילתא:
חומוס, ואומרים: 'כלי חמס מכרותיהם'.
חסה, ואומרים 'על כל פשעים תכסה אהבה ותאווה'.
ונהגו המדקדקים לאכול בטנים אמריקאיים, ואומרים: "יה"ר שארה"ב תכפול ותשלש הסיוע השנתי".
יח] זמן העמידה בצפירה, כמובא בספרים, הוא לכה"פ דקה אחת. והמחמירים נהגו לעמוד 72 דקות. אבל לא גזרו על כל הציבור, שהיא גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה.
יט] מעשה בהרב ד"ר עופר והפרופסור תא-חזי וד"ר יניב, שהיו מסובים בתל אביב והיו מספרים בתקומת המדינה כל אותו הלילה, עד שבאו סטודנטיהם ואמרו להם: "רבותינו, הגיע זמן מנגל של שחרית"!
פלפל'ת כל שהוא בגדרי מצוות היום
שאלו לחד מגדולי המזרחי בגדר מצוות הזיקוקים והמטס, אי הוו מדאו' או מדרבנן. והשיב ששאל זאת מרבותיו, ולא מצא בזה הכרעה. אך זאת יודע הוא, שדברים אלו עושים רעש גדול בשמים!!!
סדר מצוות המנגל
*כך הייתה מצוות המנגל ביום העצמאות:*
היו ממנים פרענק היודע סוד המינגול מבעוד מועד, והוא היה מכין עצמו לקיים מצוות הניפנוף בגיל וברעדה.
ובהגיע יום העצמאות היה מביא עמו מנגל ומניחו מימין הסועדים.
והיה שואל: "מנגל זה?"
והם עונים לו: "הן."
שואל: "מנגל זה?"
והם עונים לו: "הן."
שואל: "מנגל זה?"
והם עונים לו: "הן."
שואל: "בשרים אלו?"
והם עונים לו: "הן."
שואל: "בשרים אלו?"
והם עונים לו: "הן."
שואל: "בשרים אלו?"
והם עונים לו: "הן."
- "נפנף זה?"
- "הן."
- "נפנף זה?"
- "הן."
- "נפנף זה?"
- "הן."
- "יום העצמאות היום?"
- "הן."
וכך על כל שאלה 3 פעמים והם עונים לו הן.
ואם יום עצמאות מוקדם היה שואל: "יום עצמאות מוקדם היום?"
והם עונים לו: "הן."
שואל: "יום עצמאות מוקדם היום?"
והם עונים לו: "הן."
שואל: "יום עצמאות מוקדם היום?"
והם עונים לו: "יאללה חפרת! אנחנו רעבים!"
חובת היום
מי שלא עשה כל אלה לא יצא חובת היום ואלו הן:
*ע=* עופות.
*צ=* צלעות.
*מ=* מנגל.
*א=* אסאדו.
*ו=* וויסקי.
*ת=* תנפנף.
"נאכל לשובע".
"ועצם לא תשברו בו"?...
מחשבה קטנה
שום דבר במדינה אינו ישראלי
אצלנו במטבח:
הפיתה- עיראקית
הקפה- טורקי
הגבינה- בולגרית
הסנדוויץ'- טוניסאי
הפיסטוק- חלבי
השוקולד- בלגי
הלחם- צרפתי
הוויסקי- סקוטי
הזיתים- סורים
ההמבורגר- ספרדי
הבירה- אירית או גרמנית
הלבנה- דרוזית
המרק- תימני
הסלט- ערבי
המטבח דני
האורז- פרסי
השניצל- וינאי
הקוסקוס- מרוקאי
הפפריקה, הבלינצ'ס והגולש- הונגריים
הגלידה- אמריקאית
אפילו החפצים שלנו:
המפתח- שוודי
השעון- שווייצרי
הסיגר- קובני
התריסים- ונציאניים
הפאה- נוכרית
הפסנתר- רוסי
הקרמיקה- איטלקית
המכונית וסכין החיתוך- יפניים
האנשים מסביבנו:
המטפלת- פיליפינית
האמא- פולנייה
הדוד- מאמריקה
אז מה כבר השאירו לנו??
הדייקנות- יקית
היופי- אקזוטי
המוזיקה- אתנית
החושך- מצרים
הנחמן- מאומן
הלחן- עממי
אהה טוב.. רק החוצפה- ישראלית