• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

יישוב דעת מרן רבנו הגדול זיע"א בתשובתו בשו"ת יחוה דעת חלק ו סימן נב

אושרי רביב

Well-known member
יישוב דעת מרן רבנו הגדול זיע"א

בתשובתו בשו"ת יחוה דעת חלק ו סימן נב

מרן בשלחנו הטהור בחושן משפט (סימן ריב סעיף ח) כתב, קנה קרקע אדעתא שיעשנו הקדש, ולא הוציא מפיו כלום, יש אומרים דכיון שגמר בלבו לתת לצדקה חייב ליתן, ויש מי שאומר דאע"ג דכתיב "כל נדיב לב עולות" (דברי הימים ב כט לא) חולין מקדשים לא ילפינן. והאידנא כל הקדש יש לו דין חולין, שאין הקדש עתה לבדק הבית, ואינו אלא לצדקה, וכיון שלא הוציא בשפתיו אינו כלום. עכ"ל. ולכאורה לפי הכלל המובא באחרונים שיש אומרים ויש אומרים הלכה כיש אומרים בתרא, אף כאן דעת מרן השלחן ערוך לפסוק כיש אומרים בתרא, שלא מועילה מחשבה בלב לעניין צדקה. אך כאן שינה מרן השלחן ערוך בלשונו, והדעה הראשונה הביא בשם "יש אומרים", בלשון רבים, ואילו הדעה השניה כתב בלשון "יש מי שאומר" בלשון יחיד, והיינו משום שסובר שהלכה בזה כיש אומרים קמא. וע"ע בזה בשו"ת דגל מחנה אפרים (חלק חושן משפט סימן ז), ובשו"ת לב חיים ח"א (סי' סב), ובשו"ת יהודה יעלה קובו (חלק חושן משפט סימן ב), ובשו"ת שערי רחמים פרנקו (חלק אבן העזר סימן יט), ובשו"ת יחוה דעת חלק ב (סימן מד אות ב).

וראיתי להרב יוסף אפרים בקובץ אור תורה (כסלו תשנ"ז, מכתבי תורה עמ' רכב), שבא העיר בזה, על אודות מה שכתב בספר אור שרה להגאון הרב יוסף חי (והוא חיבור הערות והארות על סדר ספר בן איש חי, בצירוף דעת מרן רבינו הגדול רבינו עובדיה יוסף זיע"א מספריו, עמ' 262) שכתב, שמי שגמר בלבו לתת צדקה אך לא הוציא הדברים בפיו, לדעת מרן אינו חייב לתת ולדעת הרמ"א צריך לתת. וציין לשלחן ערוך חושן משפט (סימן ריב סעיף ח, ויורה דעה סימן רנח סעיף יג).

והעיר על דבריו, שהבין הרב המחבר שכיון שמרן כתב יש אומרים וכו', ויש מי שאומר, וקיימא לן יש אומרים ויש אומרים הלכה כיש אומרים בתרא, ממילא דעת מרן שפטור מליתן. אולם באמת זה אינו, והביא לדברי מרן זיע"א בשו"ת יחוה דעת חלק ו (עמ' רעג) שכיון שמרן כתב יש אומרים בלשון רבים, ויש מי שאומר בלשון יחיד, ממילא דעתו לפסוק כדעה קמא וחייב ליתן צדקה. והביא לאחר מכן שדנו בכך בירחון אור תורה (אלול תשנ"ב, סימן קעא). והערתו נכונה למבין וישרה למוצא דעת.

אולם הרב המחבר, בעל אור שרה, כתב תגובה לדברים האמורים בתשובה והיא לו נדפסה בירחון אור תורה (שבט תשנ"ז סימן מז), ואף שהסכים לכלל זה, מכל מקום בא לייסד ולחזק דבריו בתור יתד בל ימוט, ממה שהביא מרן זיע"א בהמשך דבריו בשו"ת יחוה דעת (שם). והנני מעתיק דבריו באור תורה (שם): "ברצוני להעיר שביחוה דעת שם (עמוד רעד) מוסיף שבשו"ת אש דת (סי' יד) כתב דהני מילי באופן שאמר בפיו לתת ובלבו חשב סך ידוע דהוי כנשבע על פת סתם וחשב בלבו על פת שעורים, אבל כשלא הוציא מפיו כלום אף שהיה במחשבתו לתת לצדקה, אין שום חיוב עליו וכו'. ע"ש".

והנני קורא על דבריו, את אשר קרא מרן הראש"ל בעין יצחק ח"ג (עמ' רמא) על סידור תהילת יצחק, שבהקדמתו חותר המוציא לאור להוכיח כביכול, דדאף שקיבלנו הוראות מרן השלחן ערוך בין להקל ובין להחמיר, מכל מקום על המורה הוראה להורות לרבים תמיד לכתחילה להחמיר נגד דעת מרן, ולא רק בהלכות פסח החמורות, או בדיני איסור והיתר והלכות נדה, אלא בכל ההלכות כולן, והביא לזה ראיות מכמה מקומות לדעתו. ובהמשך (עמ' רמב) כתב, כמה צער נצטער מרן אאמו"ר כשראה את דברי ההקדמה בסידור הנזכר, ואמר לי, שלא יכל לישון כל אותו ליל שבת כשקרא את דברי ההקדמה הנז'. ונצטער על כך שצעירים מעיזים פניהם נגד גדולי הדורות, ומורים לרבים נגד מרן כאן באר"י. ועיקר הדברים שברצוני לקחת מדבריו, מה שכתב בהמשך (עמ' רמד) שהשמיט את דברי ארץ חיים, ומחבר ההקדמה הנ"ל השמיט במכוון שורות אלה מדברי ארץ חיים, ואין זו דרכה של תורה למבקש על האמת.

וכמו כן, גם דברים אלו אינם דרכה של תורה למבקש על האמת. שהרי מרן זיע"א המשיך עוד כמה מילים, ומדוע להשמיט לשון קודשו, כדי לעמוד על עמדתו. והלא זו לשונו המלאה של מרן זיע"א בשו"ת יחוה דעת הנז"ל: "אכן בשו"ת אש דת (סימן יד) כתב, דהני מילי באופן שאמר בפה לתת, ובלבו חשב סך ידוע, דהוי כנשבע על פת סתם וחשב בלבו על פת שעורים, אבל כשלא הוציא מפיו כלום, אף שהיה במחשבתו לתת לצדקה אין שום חיוב עליו וכו'. והובא בפתחי תשובה ובגליון מהרש"א (ביורה דעה שם). אבל מדברי מרן לא משמע כן. ועיין בשערי דעה יורה דעה (שם סק"ד) מה שהאריך בזה. ובאורח משפט חשן משפט (סימן ריב, הגהות הטור אות לא). ואכמ"ל".

והרה"ג יוסף חי, השמיט את המשך הדברים כנראה כי הינם ציוני מקורות, ולכן כתב וכו', אך הוספה יקרה היא, שלאחר דברי הרב פתחי תשובה וגיליון מהרש"א, כתב מרן כי מדברי מרן לא משמע כן.

אם כן, הרי שהערת הרב יוסף אפרים קמה וגם ניצבה. ודברי מרן רבינו עובדיה יוסף זיע"א ברורים וקיימים לעד ולעולמי עולמים.
לעיונו של הרב @פרי חדש והרב @הרב שמעון ללוש והרב @מורשת מרן
 
נערך לאחרונה:
מה שלא הבנתי מדוע ביחו''ד כתב שמדברי מרן לא משמע כן
הלא מפורש דלא כדבריו שהשו''ע קנה קרקע וכו' ולא הוציא מפיו כלום מבואר שלא הוציא כלום בשפתיו
יש אומרים ויש מי שאומר, הלכה כיש אומרים.
 
יש אומרים ויש מי שאומר, הלכה כיש אומרים.
לא הבנתי
הלא לפי השו''ע [שזה הדעה הראשונה כאן כמו שבארת] גמר בליבו לצדקה הרי זה שייך לצדקה ומפורש בשו''ע אפילו שרק חשב בליבו ולא הוציא בשפתיו
א''כ הדברים מפורשים דלא כהאש דת שהוציא בפיו ההקדש ולא אמר את הסכום.
 
לא הבנתי
הלא לפי השו''ע [שזה הדעה הראשונה כאן כמו שבארת] גמר בליבו לצדקה הרי זה שייך לצדקה ומפורש בשו''ע אפילו שרק חשב בליבו ולא הוציא בשפתיו
א''כ הדברים מפורשים דלא כהאש דת שהוציא בפיו ההקדש ולא אמר את הסכום.
אז מה השאלה? כך באמת נכון. לא כדבריו.
 
לזה לא שמתי לב. כמה גדולים דבריו של מרן שליט"א על מרן זיע"א "ותשועה ברוב יועץ"...
כנראה כתב בלשון ענווה, לא בלשון חריפה. ויש כיוצא בזה בספר רבנו שכתב דלא כ... ואחר כך תיקן.
 
אגב דאירינן בהכי בדין יש מי שאומר
אקלע לידי הוראה ברורה על נדה בתחילת סי' קץ מביא דברי השו''ע יש מי שאומר[ תרוה''ד] שאם הרגישה ובדקה ולא מצאה דם טמא ןחולק על דבריו שם להקל
ושם בסוף הספר הוכיח הרב המחבר הוכיח שיש ראשונים שחולקים על תרוה''ד וגם פלפל בענין לשון יש מי שאומר שמובא בשו''ע עיי''ש
ותמוה הלא השו''ע פוסק להדיא לאסור ומיישב שם שאילו השו''ע היה רואה הראשונים היה חוזר בו
ובתרתי קשה מי אמר שהיה חוזר בו וגם אם היה חוזר בו הלא הוה מחלוקת ראשונים בדאורייתא וספיקא דאורייתא לחומרא אא''כ הולכים אחרי השו''ע לקולא גם בנדה
סליחה על הסטייה מהאשכול.
 
נערך לאחרונה:
אגב דאירינן בהכי בדין יש מי שאומר
אקלע לידי הוראה ברורה על נדה בתחילת סי' קץ מביא דברי השו''ע יש מי שאומר[ תרוה''ד] שאם הרגישה ובדקה ולא מצאה דם טמא ןחולק על דבריו שם להקל
ושם בסוף הספר הוכיח הרב המחבר הוכיח שיש ראשונים שחולקים על תרוה''ד וגם פלפל בענין לשון יש מי שאומר שמובא בשו''ע עיי''ש
ותמוה הלא השו''ע פוסק להדיא לאסור ומיישב שם שאילו השו''ע היה רואה הראשונים היה חוזר בו
ובתרתי קשה מי אמר שהיה חוזר בו וגם אם היה חוזר בו הלא הוה מחלוקת ראשונים בדאורייתא וספיקא דאורייתא לחומרא אא''כ הולכים אחרי השו''ע לקולא גם בנדה
סליחה על הסטייה מהאשכול.
פתח אשכול חדש ותעלה את זה שם. יותר טוב. שלא ייגרר אחר כך ולא יסתכלו על מה שהעלתי בכלל...
הרב @בנימין לוריא מוזמן לעזור ....
 
אגב דאירינן בהכי בדין יש מי שאומר
אקלע לידי הוראה ברורה על נדה בתחילת סי' קץ מביא דברי השו''ע יש מי שאומר[ תרוה''ד] שאם הרגישה ובדקה ולא מצאה דם טמא ןחולק על דבריו שם להקל
ושם בסוף הספר הוכיח הרב המחבר הוכיח שיש ראשונים שחולקים על תרוה''ד וגם פלפל בענין לשון יש מי שאומר שמובא בשו''ע עיי''ש
ותמוה הלא השו''ע פוסק להדיא לאסור ומיישב שם שאילו השו''ע היה רואה הראשונים היה חוזר בו
ובתרתי קשה מי אמר שהיה חוזר בו וגם אם היה חוזר בו הלא הוה מחלוקת ראשונים בדאורייתא וספיקא דאורייתא לחומרא אא''כ הולכים אחרי השו''ע לקולא גם בנדה
סליחה על הסטייה מהאשכול.
לא אומרים ספק דאורייתא לחומרא אלא הולכים אחר רוב הראשונים
 
חזור
חלק עליון