ישוב דעת מרן בהל' מוקצה

[יוסף דהן]

מתוך ידי כהן אוצר השבת כתב יד (או מחשב יותר נכון)​

מעטפה, ומעטפה מבוילת​

מעטפה שעומדת לשימוש היתר, כגון שרוצה להעביר ליד חברו מכתב או כל דבר אחר של היתר מוצנע בתוך מעטפה, דינה ככלי שמלאכתו להיתר. אבל 'מעטפה מבוילת' אסור לטלטלה משום מוקצה[1].

​

---

[1] כן הורה מרן הגר"ע יוסף בתשובה כת"י הודפס בקיצור חזו"ע שבת (עמ' רפ) ע"ש. ולכאורה יש להעיר לפי מ"ש בחזו"ע שבת ג (עמ' צז) שאף דף יקר אינו מוקצה, כיון שראוי להניחו לסימניה לספר, לכאורה הוא הדין מעטפה מבוילת יכולה לשמש לסמניה לספר. וכן מצאתי שבמשנ"ב תפארת (הערה 8) ג"כ העירו בזה. וצ"ע.

 

[יוסף דהן]

כלים של חמץ​

כלים שבלוע בהם חמץ, ביום טוב של פסח ובשבת חול המועד, הרי הם מוקצה, שהרי מצניעים אותם בחדר סגור כמבואר בשולחן ערוך (סי' תנא סעי' א)[1].

---

[1] שו"ת רבבות אפרים (ח"ד סי' קיג). הגרי"ש אלישיב הו"ד בשלמי יהודה (פ"ו הערה סב). חוט שני (ח"ג עמ' פח) כיון דיש חיוב להצניעו, ואין להשתמש בו אף בצונן הוי מוקצה מחמת גופו ואסור לטלטלו אף לצורך גופו ומקומו, וגם בכלי חמץ העשויים לנוי שכתב המשנ"ב שאין למחות כשמניחם במקום שאין יד אדם מגעת שם, מ"מ אינו מותר אלא בכה"ג שמונחים במקום גבוה באופן שאי אפשר לגעת בו, א"כ הרי הוא מוקצה. שו"ת נשמת שבת (ח"ג סי' שח אות קצז).
אולם לפי המבואר בחזו"ע שבת ג (עמ' מח) בדין טלטול כלי שנאסר מחמת איסור בשר וחלב, הואיל ועדיין רשאי להשתמש בו דרך עראי בצונן מותר לטלטלו, ה"ה לנ"ד. וצ"ע. וצ"ל שבשו"ע (סי' תנא) ובמשנ"ב (ס"ק קלב) מבואר שבפסח אף בצונן נהגו שלא להשתמש בכלי חמץ. אך עדיין יש להעיר שהרי יש בידו להגעיל את הכלים, והגעלה אפשר לעשות במקום צורך אף ביו"ט.

 

[נוריאל]

מתוך ידי כהן אוצר השבת כתב יד (או מחשב יותר נכון)​

מעטפה, ומעטפה מבוילת​

מעטפה שעומדת לשימוש היתר, כגון שרוצה להעביר ליד חברו מכתב או כל דבר אחר של היתר מוצנע בתוך מעטפה, דינה ככלי שמלאכתו להיתר. אבל 'מעטפה מבוילת' אסור לטלטלה משום מוקצה[1].

​

---

[1] כן הורה מרן הגר"ע יוסף בתשובה כת"י הודפס בקיצור חזו"ע שבת (עמ' רפ) ע"ש. ולכאורה יש להעיר לפי מ"ש בחזו"ע שבת ג (עמ' צז) שאף דף יקר אינו מוקצה, כיון שראוי להניחו לסימניה לספר, לכאורה הוא הדין מעטפה מבוילת יכולה לשמש לסמניה לספר. וכן מצאתי שבמשנ"ב תפארת (הערה 8) ג"כ העירו בזה. וצ"ע.

ייש"כ.
אך בתשובה כתב יד הנ"ל הוא לא פסק שאסור אלא כתב שלכאורה יש מקום לדון מדין מוקצה וכמו שכתבו האחרונים לאסור עם מקפיד שלא להשתמש בעניין אחר וכתב לייעץ לטלטל אגב דבר היתר עי"ש.
ובחזון עובדיה התיר רק אם אין בעליו מקפיד להשתמש בו כסימנייה ולא כתב להתיר כי ראוי לסימנייה וההבדל ברור ובזה מיושבת התמיהה לענ"ד. שבתשובה כתב יד כתב על צד שמקפיד.[וגם לא פסק בסכינא חריפא ובחזון עובדיה כתב על צד שלא מקפיד.

 

[נוריאל]

כלים של חמץ​

כלים שבלוע בהם חמץ, ביום טוב של פסח ובשבת חול המועד, הרי הם מוקצה, שהרי מצניעים אותם בחדר סגור כמבואר בשולחן ערוך (סי' תנא סעי' א)[1].

---

[1] שו"ת רבבות אפרים (ח"ד סי' קיג). הגרי"ש אלישיב הו"ד בשלמי יהודה (פ"ו הערה סב). חוט שני (ח"ג עמ' פח) כיון דיש חיוב להצניעו, ואין להשתמש בו אף בצונן הוי מוקצה מחמת גופו ואסור לטלטלו אף לצורך גופו ומקומו, וגם בכלי חמץ העשויים לנוי שכתב המשנ"ב שאין למחות כשמניחם במקום שאין יד אדם מגעת שם, מ"מ אינו מותר אלא בכה"ג שמונחים במקום גבוה באופן שאי אפשר לגעת בו, א"כ הרי הוא מוקצה. שו"ת נשמת שבת (ח"ג סי' שח אות קצז).
אולם לפי המבואר בחזו"ע שבת ג (עמ' מח) בדין טלטול כלי שנאסר מחמת איסור בשר וחלב, הואיל ועדיין רשאי להשתמש בו דרך עראי בצונן מותר לטלטלו, ה"ה לנ"ד. וצ"ע. וצ"ל שבשו"ע (סי' תנא) ובמשנ"ב (ס"ק קלב) מבואר שבפסח אף בצונן נהגו שלא להשתמש בכלי חמץ. אך עדיין יש להעיר שהרי יש בידו להגעיל את הכלים, והגעלה אפשר לעשות במקום צורך אף ביו"ט.

אבל גם אם עדיין רשאי להשתמש בהם הרי מאחר שסגר עליהם הדלת בארון חמץ עם שאר כלי חמץ הרי שהקצה אותם מדעתו הלא כן?

 

[דביר אסולין]

לפי דעתי אפשר לתרץ גם שמה שכתב בתשובה בכ"י שהובא בקיצור שו"ע ח"ע, זה תשובה ישנה, ובאמת שמקורה הוא בילק"י (סי' שח' עמ' שמו') בשם מרן זצ"ל, ומרן חזר בו בח"ע. ומשנה אחרונה עיקר.
חג שמח אם זה לא נראה לכם נכון אשמח לתשובה.

 

[נוריאל]

לפי דעתי אפשר לתרץ גם שמה שכתב בתשובה בכ"י שהובא בקיצור שו"ע ח"ע, זה תשובה ישנה, ובאמת שמקורה הוא בילק"י (סי' שח' עמ' שמו') בשם מרן זצ"ל, ומרן חזר בו בח"ע. ומשנה אחרונה עיקר.
חג שמח אם זה לא נראה לכם נכון אשמח לתשובה.

גם אני חשבתי לומר שחזר בו (אם כי אין תאריך על התשובה וקשה לדעת) אלא שאחר שבתשובה דן על צד שמקפיד ובחזון עובדיה התיר רק אם לא מקפיד לכאורה אין כל חזרה. שבתשובה כתב יד יודה שאם בעליו לא מקפיד מותר וכן בחזון עובדיה אם הבעלים יקפיד שוב יהיה אסור לטלטל.

רק יש לדון על חזרה מצד שבתשובה כתב יד כתב לדון לכאורה אולי אסור אם מקפיד כדעת האוסרים ובחזון עובדיה לכאורה פשוט לו שבמקפיד אסור.( ואינו לפני כעת).

 

[דביר אסולין]

שוב המקור הוא בילק"י משנת תשנב', וטען שם שנייר דינו כמוקצה מחמת חסרון כיס כיון שמקפיד. ובח"ע שיצא אחרי הילק"י כתב שכיום כבר לא כל כך מקפידים על הנייר ואם כן אין זה מוקצה מחמת חסרון כיס.

 

[נוריאל]

שוב המקור הוא בילק"י משנת תשנב', וטען שם שנייר דינו כמוקצה מחמת חסרון כיס כיון שמקפיד. ובח"ע שיצא אחרי הילק"י כתב שכיום כבר לא כל כך מקפידים על הנייר ואם כן אין זה מוקצה מחמת חסרון כיס.

ייש"כ אבל גם לפי התיאור שלך אין זו חזרה כי אם שינוי המציאות אבל הדין אותו דין.

 

[יוסף דהן]

ג.

טלטול בעלי חיים במקום צער​

מותר לטלטל בעלי חיים משום צער בעלי חיים ובפרט כשיש חשש שמא ימות הבעל חי[1]. ויש אומרים שלא התירו לטלטל בעלי חיים במקום צער[2].

---

[1] פסקי רבינו ישעיה הראשון (שבת קכח:) לענין בהמה שנפלה למים שאם המים עמוקים הרבה ואי אפשר לה בכרים וכסתות, טורח ומעלה אותה דאתי צער בעלי חיים דאורייתא, ודחי איסור מוקצה דרבנן. וכ"כ הריא"ז פרק מפנין (ה"ב אות ד). וכן דעת הרמב"ן (ביצה לז. ד"ה אותו). וכ"כ הב"ח (ס"ס שח) בשם השלטי הגיבורים. וכ"פ האליה רבה (ס"ק יח) והעיר על המג"א שנעלם ממנו כל דברי הגדולים הנ"ל. וכ"כ השפת אמת (שבת קכח:).
וכן העלה בשו"ת יבי"א (חי"א או"ח סי' לז הערה 5 ד"ה ודע). ובחזו"ע שבת ג (עמ' קכא). אולם להלן בעמוד קכג פסק דלא כהחזו"א (סי' נב אות טז) שהתיר לטלטל מוקצה מפני צער בעלי חיים. וצ"ע.
ודע שאפילו לדעת הסוברים שצער בעלי חיים הוא מדרבנן, בשבת חששו יותר לצערם, משום שנאמר 'למען ינוח שורך וחמורך וכל בהמתך'. פמ"ג (א"א ס"ק סח). והוסיף שלפ"ז בשבת צער בעלי חיים אסור מן התורה לכו"ע. וכתב בספר טל תורה (קנד:) שכוונת הפמ"ג בבהמה שלו, אבל בבהמת חבירו אין חילוק בין שבת לשאר ימי החול.
[2] מג"א (סי' שה ס"ק יא) בהמה שנפלה לאמת המים בשבת, לדעת הרמב"ם אסור להעלותה בידיים משום מוקצה, שאין לנו לדמות גזרות חכמים זו לזו, ולהתיר לטלטל מוקצה בידיים לא התירו. וכ"פ הט"ז (שם ס"ק יא), והתוספת שבת (שם ס"ק לג). ובשו"ע הרב (סעי' כו) וכתב שהטעם הוא לפי שיש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה, הילכך אפילו אם תמות שם אסור להעלותה בידיים, אע"פ שיש בזה משום צער בעלי חיים.

 

[דביר אסולין]

אין לפני ח"ע ולא יבי"א אבל מה שכתוב לי המחברת שלי, זה שבאמת דעת מרן זצ"ל שיש מוקצה גם בצער בעלי חיים, ומה שהתיר זה בדגי נוי שנמצאים בשמש, זה כיון שיש מתירים (מהר"ח א"ז) לטלטל אותם ואם כן יש כאן ספק ספיקא שמא מותר לטלטל אותם ואת"ל שאין הלכה כמהר"ח א"ז שמא הלכה שמותר לטלטל מוקצה במקום צער בעלי חיים. חג שמח אשמח להערות.