לכן שאלתי. כי כך שמעתי. (אולי אחד מחברי הפורום, שהוא זה שאמר לי את זה, יוכל להגיד מה המקור...)
ילקוט טהרה החדש
- Thread starter יהודה צדוק
- תאריך התחלה
- צופים 39
לא ירד שום ספר לדפוס. [אם כי כל העת יש בדפוס ספרים קודמים שנדפסים מחדש ללא שום הוספות].
ילקוט יוסף ברכות עדיין לא בשלבי סיום.
בשבוע הקרוב בע"ה הילקוט יוסף על טהרה ישלח לעימוד.
כשזה יודפס, הכל יודפס ביחד או קודם חלק 1 ואח"כ חלק 2.
ומתי זה ירד לדפוס?
אם זה כבר יישלח לעימוד, יש אפשרות להעלות את זה לכאן? (כמו שהעלו כאן). פשוט זה די דחוף לי...
כן, אבל אני ממש צריך את זה לשבועות הקרובים...
י.א. ישראל
Active member
ראשית כל שיהיה בשעה טובה בעז"ה, בניין עדי עד לגאון ולתפארת!
ושנית, אולי תלמד בינתיים מספר 'טהרת הבית'... [ובאמת ברצינות אני שואל מה כ"כ 'דחוף', וכי לא מספיק להיכנס לחופה עם לימוד מטה"ב?!]
כן, אבל במהלך הלימוד אני רואה שינויים בין הרב דוד יוסף לטהרת הבית, וכן דברים שלא דיבר עליהם או לא הכריע ברור בטהרת הבית, ואני רוצה לדעת מה דעת הרב יצחק בעניין.
אדרבה, תעלה כאן את הנידונים שאתה רואה שינויים.
בטה"ב מרן זיע"א עבר על הכל יחד עם יבלח"ט הגר"ד, לא?
ראובן יוסף מיארה
Well-known member
לא עברתי לבנתיים על הכל, אבל ממה שלמדנו בכולל בחבורה ראינו שאין דברים מפורשים נגד טה"ב, אלא דברים שאפשר לפרש בב' פנים, והרב דוד פירש כך. ולנו בחלק מהמקומות יצא כמעט מוכרח ביאור אחר או בפשט הדברים או בראיות, אבל עכ"פ לא ראיתי דברים מפורשים נגד.
נערך לאחרונה:
מי באמת מעמד למרן את הספרים כיום ? זכור לי שמרן בעצמו היה עושה זאת
בעיקרון לכך בעיקר התכוונתי. ולכן אני מחכה לדעת מה הרב יצחק מכריע בדברים אלו.
ראובן יוסף מיארה
Well-known member
אבל זה עניין של כמה דברים, אז לכן אפשר ללמוד בטה"ב שרוב ככל הדברים מבוארים בו, ולדברים שפחות מבוארים או ספק, או לקיים תשועה ברוב יועץ עם ת"ח (כמו הגר"ש ללוש וכדו' מתלמידי מרן), או לחכות לילקוט טהרה [שחלק מהדברים מבוארים שם].
עובדי ה'
Active member
רוצה לומר ????
ממה שעברתי, אין כ"כ חלוקי דעות ביניהם, כי אם בד' מקומות. [אולי יש עוד].
א. לגבי הפס"ט בביה"ש, לדעת הרב דוד אפשר רק בד' דק' ראשונות, ולדעת מרן שליט"א היינו כל הי"ג דק' וחצי, ושכן דעת מרן זיע"א.
ב. לגבי מזיגת יין בפני בעלה, לדעת הגר"ד היינו דוקא במוזגת מים לתוך יין חזק, ולדעת מרן שליט"א אף למזוג מהיין לכוס אסור.
ג. אי מהני שומר כשהם אוכלים יחדיו, במקום להניח היכר.
ד. בדקה בבוקר ונזכרה קודם השקיעה, לדעת הגר"ד חשיב דיעבד ומהני, ולדעת מרן שליט"א לא חשיב דיעבד כי עדיין יכולה לבדוק.
אושרי רביב
Well-known member
הרב אבא שאול
שלמה טולידאנו
Member
האמת שזה אצלי בצ"ע זה מכבר, איך אפשר לדון בזה ולהסתפק בדעת מרן רבנו זצוק"ל, שהרי הדברים מפורשים ממש בדבריו בלא כל ספק, וזה לשונו אחר האריכות (טה"ב החדש ח"ב עמ' רפז) "ונראה לי שכן עיקר להלכה ולמעשה, שכל ששכחה לבדוק קודם שקיעה, ובדקה לאחר שקיעה תוך שלש עשרה דקות וחצי, והפסיקה בטהרה, יש להקל שתספור שבעה נקיים החל מיום המחרת, מפני שיש בזה כמה ספיקות וספקי ספיקות להקל" וכו' עכ"ל. והדברים ברורים, ודוק.
ואולי כוונת הגר"ד שליט"א הייתה למיגדר מילתא [ובפרט שטעות נפוצה לפעמים שלא מחשבים לפי דקות זמניות, ונפק"מ לחומרא בחורף...]
וכיו"ב ידוע שמו"ר הגר"מ פנירי שליט"א מורה לנו כבר כמה שנים בבית ההוראה שאין להקל בזה כלל, והוא משום שרואה בזה פירצה עצומה בדורנו שרבים וטובים טועים לחשוב משום כך שבכל זמן אחרי השקיעה מותר, ואומרות הנשים לחברותיהן שהרב התיר אחרי השקיעה ומזה יצא מכשול שנשים בדקו גם שעה ושעתיים אחר השקיעה... ויש כאלו עשרות ומאות מקרים , ועל כן גדר בזה שאין להקל כלל אחרי השקיעה, וזה כהוראת שעה בדורנו. [ומעוד כמה טעמים שאכמ"ל]
(ובאמת שגם אני הקטן יכול להעיד מכמויות השאלות בנושא זה שבאות אלינו בקו ההלכה הספרדי- אלא שוודאי אנו מורים שם כדעת מרן זצוק"ל להקל, אך עם אזהרה לעתיד שאין לעשות כן לכתחילה וכמ"ש גם מרן בטה"ב שם)
ועכ"פ וודאי שדעת מרן זצוק"ל מבוארת להקל בזה כנ"ל עד 13 וחצי דקות, וכמו שמו"ר מרן הראשל"צ שליט"א מורה ובא תמיד. וצ"ע ליישב דברי תורת הטהרה.
