• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

כיבוי בי"ט

קורסיה

Moderator
הרב עובדיה ביבי"א ח"ג ס' ל ויחו"ד (א ס' לד) התיר לכבות את הגז ביו"ט ע"י שימלא קומקום מים ויגלשו המים ואח"כ יכין מזה תה או קפה.
הנה יש לשאול הרי מבואר בש"ע ס' תקג שאסור לעשות הערמה כדי לבשל ביו"ט. שאם מבשל אחר סעודה אפילו שאוכל מהתבשיל, אסור. ועוד שנחלקו האחרונים כשמבשל בבוקר לצורך הלילה ואוכל ממנו מעט, והמשנ"ב סק"ז כתב שנוהגים להתיר ואין למחות בידם. הא אם מבשל אחר הסעודה לכ"ע אסור.
ואף אם נאמר ששתיה שאני וכל היום ראוי לשתיה, מ"מ כאן יש מים שנשפכים והם התבשלו שלא לצורך שתיה כלל.
ובפרט מש"כ בילקו"י יו"ט (עמ' תלח) שאם לא נכבה הגז יכול להוסיף סודה לשתיה. קצת תמוה, הרי זה ודאי הערמה ועוד מי ישתה תה או קפה עם סודה?
 
ב"ה
שלום וברכה,
בעיקר השאלה מאיסור הערמה המבואר בש"ע סי' תקג, החילוק מבואר שמדובר שם בבישול שהוא בודאי לצורך אוכל נפש, אלא שאינו לצורך יו"ט אלא לצורך מוצאי יו"ט, שיש בזה דין הכנה, ועבור דין הכנה רוצה לעשות הערמה "כאילו" ההכנה היא עבור יו"ט, ולמעשה עיקר השימוש אינו אלא לאחר יו"ט, ונמצא שבאמת הכין לצורך אחר יו"ט ולא לצורך יו"ט, ולכן לא מהני הערמה.
אולם כאשר מבשל בפועל לצורך אוכל נפש של יו"ט ולא של אחר יו"ט, אף שמעיקרא לא חשב להרתיח מים לקפה וכל מה שעושה כן הוא בשביל שיותר לו להתיח מים לכיבוי הגז, אולם סו"ס כרגע מרתיח בפועל על דעת שיעשה בזה קפה, ובזה לא מצינו שאין לעשות כן לצורך הערמה, שהרי סוף סוף מבשל לצורך אוכל נפש ביו"ט עצמו בלי להותיר לצורך מוצאי יו"ט כלל, והדבר מעולם לא נאסר. ואף אינו נחשב הערמה, אלא לעולם מרתיח ע"מ שיגלוש ויכבה, שזהו צורך יו"ט באמת, ומכיון שיש כאן מניעה צדדית שהוא בישול שלא לצורך אוכל נפש, מתכוין לעשות ממנו באמת שתיה לצורך יו"ט, ובזה מסלק האיסור של בישול המים. משא"כ בהערמה לצורך מוצאי יו"ט, אף שטועם מעט ביו"ט, אבל למעשה נשאר עיקרו לצורך מוצאי יו"ט שהוא עדיין איסור.
(ולדוגמא אם בנידון דידן של הכיבוי היה משתמש רק במעט מים לכוס אחת של קפה וכל השאר שופך שהוא כמות של סיר שלם, יש להחשיב זאת כהערמה, שהרי בפועל רובו אינו למטרת בישול כלל, רק מעט ממנו, דומיא דמכין לצורך יו"ט וטועם ביו"ט. אולם גם בזה י"ל שאין לנו אלא מה שאסרו חכמים הערמה בדין הכנה, אבל בדין בישול לצורך כיבוי לא אסרו ושמא אין לדמות גזירותיהם זול"ז, וצ"ע. אולם אם משתמש ברוב המים לקפה אינו דומה כלל לגדר הערמה של דין הכנה וכאמור).
ולענין המי סודה שכתב בילקו"י הוא באמת קשה, וי"ל בדוחק, שהרי סיים בלשונו שאח"כ ישתמש במים לקפה וכיו"ב ע"מ שיהיה הבישול לצורך אוכל נפש, ומעתה גם כשנותן שם מי סודה יראה לעשות באופן שמשתמש אח"כ במים החמים לצורך אוכל נפש השייך אף עם מי סודה, ושמא אף לרחוץ בהם פניו ידיו ורגליו וכיו"ב.

בברכה רבה
 
ב"ה
אוסיף כאן ב' נקודות
א. לפי מה שביארנו בס"ד, נמצא דאף שיש לו כבר מים חמים לשתיה חמה, אינו נחשב בנידון דידן הערמה, דסוף סוף משתמש במים אלו כעת לשתיה חמה.
ב. לגבי הסודה לשתיה, שוב נוכחתי שמרן שליט"א בעצמו עמד על חשש זה שאינו ראוי עוד לשתיה חמה, בילקו"י שם עמ' תמט ד"ה ולפיכך, ע"ש. ונמצא שעל כרחנו לומר מה שכתבנו לבאר בכונתו לעיל.

בברכה רבה
 
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון