מבין דבר מתוך דבר
New member
בע"ז מ"ד א', רואים שדוד המלך לקח את הכתר של הפסל שנקרא 'מלכם' של בני עמון, ואיתי הגיתי ביטל את הע"ז הזו, (כידוע שאף משמשי ע"ז אסורים) וכתוב שהמשקל של הכתר היה 'כיכר זהב', ושואלים א"כ כיצד דוד הניח את הכתר על הראש? אז הגמ' נתנה כמה תשובות 1: שרק ראויה לבוא על ראש דוד ובפועל דוד לא שם את הכתר על הראש, 2: שהיה לכתר אבן שואבת (כמין מגנט) שגרם לכתר לרחף ואז הכובד לא הורגש על ראש דוד, ואז דוד אמר שהכתר הזה זו העדות שאני קיימתי את המצוות, מה העדות? שהכתר הונח על ראש דוד והתאים בדיוק למידת ראשו, שואלים א"כ כיצד הניח תפילין? אומרים שנשאר עדיין מקום להניח בו 2 תפילין,
הבן יהוידע שואל: שלפי דברי האריז"ל שהקדמונים - משה רבינו וכו' ובודאי שגם דוד המלך היו נוהגים להניח 2 זוגות תפילין, (רש"י ור"ת) ולהכי עדיין תקשי והא בעי להניח שתי תפלין? לא מובן לי:
1. על מי הבן יהוידע שואל? על דברי הגמרא שלדוד המלך היה מקום לב' זוגות, ואז הוא שואל (כפי הבנתי) שלפי דברי האריז"ל צריכים להניח 2 תפילין ביחד, (וכל היום?) והוא שואל האם זה באמת נכון שצריכים להניח ב' זוגות (כל היום)?
2. ועוד מה שהבן יהוידע עונה שהיו לובשים ב' תפילין זה מדבר רק על שחרית! וכל היום היו לובשים רק ר"ת, וכמו מנהג רבינו האריז"ל בכל יום במנחה.
לא מובן לי: 1. מה הכוונה כפי מנהג רבינו האריז"ל במנחה? שהוא היה נוהג ללבוש תפילין דר"ת כל יום במנחה? דא"כ אזי זו לא ראייה לדבריו! שהבן יהוידע אמר שצריכים ללבוש כל היום תפילין דר"ת, ואם האר"י היה נוהג רק במנחה אז זו לא ראייה! אז מדוע הבן יהוידע הוסיף זאת?
2. ואם נאמר שהכוונה שהאר"י באמת היה מקפיד כל היום על תפילין דר"ת ותפילת מנחה זה הזמן החשוב ביותר ביום ולכן דווקא אותו הבן יהוידע הדגיש אז לא מובנת השאלה מעיקרא! שהרי בשו"ע הרב בחלק חושן משפט בסופו בשער השמועה בתחילתו מובא שאדה"ז אמר שהמקובלים הולכים כפי המקובלים, והפוסקים כפי הפוסקים, והבן יהוידע - הבן איש חי היה מקובל, שהולך כפי דברי אדה"ז אחרי האר"י, אז מה השאלה הזו מלכתחילה??
3. ובעיקר קשה שמהלשון ''ולהכי עדיין תקשי והא בעי להניח שתי תפלין?" מובן שהוא שואל על עצם העובדה שצריכים להניח ב' זוגות, וקשה שהרי הוא בעצמו אמר שמקובל לו מהאר"י שהקדמונים הניחו ב' זוגות, אז מה הלשון הזה?
4. ועוד קשה שהרי בגמ' מפורש, מובא שהכתר היה מונח במקום תפילין "והולמתו" - מתאים לו בדיוק! וריב"ל מוסיף אח"כ שהיה לו מ"מ מקום להניח ב' זוגות תפילין, וא"כ אז מדוע הבן יהוידע הוסיף את הקטע שמקובל לו מהאר"י שהקדמונים הקפידו להניח ב' זוגות, ובוודאי שגם דוד המלך הקפיד זאת, שהרי זה 'מפורש' בגמרא כבר שדוד הניח ב' זוגות?
(עדיף להתסכל במקורות - ע"ז מ"ד א', ובן יהוידע פיסקא ב')
הבן יהוידע שואל: שלפי דברי האריז"ל שהקדמונים - משה רבינו וכו' ובודאי שגם דוד המלך היו נוהגים להניח 2 זוגות תפילין, (רש"י ור"ת) ולהכי עדיין תקשי והא בעי להניח שתי תפלין? לא מובן לי:
1. על מי הבן יהוידע שואל? על דברי הגמרא שלדוד המלך היה מקום לב' זוגות, ואז הוא שואל (כפי הבנתי) שלפי דברי האריז"ל צריכים להניח 2 תפילין ביחד, (וכל היום?) והוא שואל האם זה באמת נכון שצריכים להניח ב' זוגות (כל היום)?
2. ועוד מה שהבן יהוידע עונה שהיו לובשים ב' תפילין זה מדבר רק על שחרית! וכל היום היו לובשים רק ר"ת, וכמו מנהג רבינו האריז"ל בכל יום במנחה.
לא מובן לי: 1. מה הכוונה כפי מנהג רבינו האריז"ל במנחה? שהוא היה נוהג ללבוש תפילין דר"ת כל יום במנחה? דא"כ אזי זו לא ראייה לדבריו! שהבן יהוידע אמר שצריכים ללבוש כל היום תפילין דר"ת, ואם האר"י היה נוהג רק במנחה אז זו לא ראייה! אז מדוע הבן יהוידע הוסיף זאת?
2. ואם נאמר שהכוונה שהאר"י באמת היה מקפיד כל היום על תפילין דר"ת ותפילת מנחה זה הזמן החשוב ביותר ביום ולכן דווקא אותו הבן יהוידע הדגיש אז לא מובנת השאלה מעיקרא! שהרי בשו"ע הרב בחלק חושן משפט בסופו בשער השמועה בתחילתו מובא שאדה"ז אמר שהמקובלים הולכים כפי המקובלים, והפוסקים כפי הפוסקים, והבן יהוידע - הבן איש חי היה מקובל, שהולך כפי דברי אדה"ז אחרי האר"י, אז מה השאלה הזו מלכתחילה??
3. ובעיקר קשה שמהלשון ''ולהכי עדיין תקשי והא בעי להניח שתי תפלין?" מובן שהוא שואל על עצם העובדה שצריכים להניח ב' זוגות, וקשה שהרי הוא בעצמו אמר שמקובל לו מהאר"י שהקדמונים הניחו ב' זוגות, אז מה הלשון הזה?
4. ועוד קשה שהרי בגמ' מפורש, מובא שהכתר היה מונח במקום תפילין "והולמתו" - מתאים לו בדיוק! וריב"ל מוסיף אח"כ שהיה לו מ"מ מקום להניח ב' זוגות תפילין, וא"כ אז מדוע הבן יהוידע הוסיף את הקטע שמקובל לו מהאר"י שהקדמונים הקפידו להניח ב' זוגות, ובוודאי שגם דוד המלך הקפיד זאת, שהרי זה 'מפורש' בגמרא כבר שדוד הניח ב' זוגות?
(עדיף להתסכל במקורות - ע"ז מ"ד א', ובן יהוידע פיסקא ב')
