• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

כפרות במעות

מרפסן איגרי

Well-known member
בחיי אדם כלל קמד סעיף ד כתב -
ואי לדידי צייתי ואינם רוצים לבטל מנהג זה, טוב יותר היה להם לסבב על ראשיהם במעות, כמו שכבר נשרש בלב עמי הארץ שאם אי אפשר להם להשיג תרנגול, אזי מסבבין במעות, שבאמת כן מצינו במנהג קדמונים שהיו מסבבים בזרעים (כמש"כ המ"א בשם רש"י בשבת פ"א), ותחשב להם לצדקה, ושלא יהיו נכשלים באיסור נבלה חס וחלילה. עכ"ל. ובמשנ"ב ס' תרה סק"ב וכה"ח ס"ק י"א העתיקו דבריו.

באלף המגן על המטה אפרים (ס' תרה ס"ק י"א) העתיק בשם החיי אדם לעשות על כסף והוסיף- והמעות יהי' כפי ערך הכפרות. (ומקורו בספר ארחות חיים כהנא ס' תרה סק"א בשם היפה ללב).

אמנם מצאתי בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל בספר השי"ר והשב"ח (עמ' 100) שרק אם עושים כפרות בעוף ופודים אותו נותנים כסף לצדקה יתנו כשווי העוף. אך אם עושים כפרות רק בכסף מספיק פרוטה.
וסברא ישרה היא.
ואפשר להוסיף, שהחי"א כתב בסתמא רק לתת מעות לצדקה. ז"א מדין צדקה ולא מדין כפרות על עוף.

אמנם בחזו"ע וילקו"י לא מצאתי כלום בזה. רק כתבו על שחיטת העופות.
ידוע מה דעתם כמה צדקה לתת בכפרות כשעושים בכסף?
 
בחיי אדם כלל קמד סעיף ד כתב -
ואי לדידי צייתי ואינם רוצים לבטל מנהג זה, טוב יותר היה להם לסבב על ראשיהם במעות, כמו שכבר נשרש בלב עמי הארץ שאם אי אפשר להם להשיג תרנגול, אזי מסבבין במעות, שבאמת כן מצינו במנהג קדמונים שהיו מסבבים בזרעים (כמש"כ המ"א בשם רש"י בשבת פ"א), ותחשב להם לצדקה, ושלא יהיו נכשלים באיסור נבלה חס וחלילה. עכ"ל. ובמשנ"ב ס' תרה סק"ב וכה"ח ס"ק י"א העתיקו דבריו.

באלף המגן על המטה אפרים (ס' תרה ס"ק י"א) העתיק בשם החיי אדם לעשות על כסף והוסיף- והמעות יהי' כפי ערך הכפרות. (ומקורו בספר ארחות חיים כהנא ס' תרה סק"א בשם היפה ללב).

אמנם מצאתי בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל בספר השי"ר והשב"ח (עמ' 100) שרק אם עושים כפרות בעוף ופודים אותו נותנים כסף לצדקה יתנו כשווי העוף. אך אם עושים כפרות רק בכסף מספיק פרוטה.
וסברא ישרה היא.
ואפשר להוסיף, שהחי"א כתב בסתמא רק לתת מעות לצדקה. ז"א מדין צדקה ולא מדין כפרות על עוף.

אמנם בחזו"ע וילקו"י לא מצאתי כלום בזה. רק כתבו על שחיטת העופות.
ידוע מה דעתם כמה צדקה לתת בכפרות כשעושים בכסף?
הרב ירון אשכנזי בעלון הידברות האחרון כ' שטוב לתת מחיר של תרנגול - 36 ש''ח
 
אמנם בחזו"ע וילקו"י לא מצאתי כלום בזה. רק כתבו על שחיטת העופות.
ידוע מה דעתם כמה צדקה לתת בכפרות כשעושים בכסף?
אמנם יש התייחסות בשיעור השבועי וילך תשעח
כפרות על עוף או על מעות

יב.
בערב כפור נוהגים לעשות כפרות גם כן כדי להכניע את הלב, לוקח תרנגול ואומר עליו "זה חליפתי תמורתי כפרתי התרנגול ילך לשחיטה ואני אכנס לחיים טובים ולשלום", ויחשוב בלבו שמה שעושים לתרנגול – שחיטה ושריפה וסקילה – היה ראוי לעשות לו. פעם כל אחד היה מזמין שוחט לביתו לכפרות, אני זוכר את מרן זצ"ל לפני יותר מחמשים שנה שהיה מזמין את רבי יוסף בר שלום לשחוט לנו את התרנגולים, הוא היה שכן שלנו ברחוב אלקנה, היינו מביאים את התרנגולים יום אחד קודם ומניחים אותם באמבטיה, ובערב כפור היינו שוחטים אותם בחצר, ונותנים חלק לעניים, וחלק אוכלים בסעודה מפסקת. אבל היום זה נעשה המוני, מביאים משאיות של תרנגולים, ויש בזה צער בעלי חיים. יש אחד שמביא רכב עם תרנגול, ולאחר שעושה עליו כפרות מכניס אותו מצד אחד ומוציא אותו מצד שני, ושוב עושה עליו כפרות, מסכן התרנגול הזה כמה עבירות יש עליו... לכן היום יותר טוב לעשות כפרות על כסף, יקח מחיר של תרנגול ויעשה עליו כפרות. מרן זצ"ל במשך עשרות שנים האחרונות – מאז שהיה רבה של תל אביב – עשה כפרות על כסף, ויאמר "הכסף הזה ילך לצדקה ואני אכנס לחיים טובים ולשלום".

למי נותנים כפרות

יג.
את כספי הכפרות יתן לעניים, אבל הטוב ביותר לתת לעניים תלמידי חכמים, יבדוק בעצמו מי באמת זקוק ויתן לו. יש אחד שהוא אברך כולל ואין לו עוד שום הכנסה מהצד, ויש אחד שיש לו הרבה עניים וזקוק יותר, יעשה לו רשימה של העניים הללו, ולכל אחד יתן כפי הצורך, זו צדקה מעולה, ויתן בעין יפה.
 
למה 25? כדי שיקנה עוף בחנות?
הרי גם היפה ללב ודעימה כתבו לתת סכום של כפרות
עוף שקונה השוחט ודאי לא עולה לו 25 וכ"ש 36 (50 ש"ח לוקחים על הוצאות ההובלה ועל העבודה)
ואין בזה דין לתת סעודה כמו בפורים שיש פוסקים כן, אלא לתת צדקה בשוויי של כפרות
 
בעניותי לא זכיתי להבין מהיכן נולד עניין זה שמי שעושה כפרות בכסף - צריך לעשות כן בסכום של "מחיר עוף"?
בשלמא אם עושה את הכפרות עצמם על עוף ורק אחר כך רוצה "לפדות" את העוף לכסף - בזה אכן בודאי צריך מעות בסכום של תרנגול - שהרי כל התרנגול נתפס כמעות צדקה, ואת זה צריך לפדות למעות לפי שווי התרנגול שעשה עליו את הכפרות.
אבל הרי כאן מדובר שמעיקרא עושה כפרות על כסף, וא"כ אטו הכפרה יכולה להיתפס רק על סכום של עוף? לכאורה אפילו על פרוטה זה יכול לחול, ויתננה לצדקה, וזהו. מה הקשר מחיר של עוף? ואדרבה ממקור הדברים משמע שאין לזה שיעור מסויים, עי' בחיי אדם (כלל קמד ס"ד), וז"ל: ואי לדידי צייתי ואינם רוצים לבטל מנהג זה [של הכפרות בכלל הצעב"ח וכו' כמ"ש קודם לכן], טוב יותר היה להם לסבב על ראשיהם במעות, שבאמת כן מצינו במנהג קדמונים שהיו מסבבים "בזרעים", ותחשב להם לצדקה. עכ"ל. ואין שום משמעות שיקח דוקא זרעים בשווי של תרנגול... אלא סגי לכל אחד לפי מסת ידו. ורק כדי שיהיה צדקה בעין טובה יתכן שראוי לעשות הכפרות על שיעור של סעודה, אבל שיעור של עוף לכאורה אין בו טעם. וצ"ע.
אשמח אם יחכימוני בזה.
 
אשמח אם יחכימוני בזה.
ראשית, איה"נ. וכמצורף בתשובת מרן שליט"א שיעשו באיזה סכום שירצו.
אלא מ"ש שיש להדר לתת שווי עוף. לענ"ד זה יושב על מ"ש מרן הבית יוסף (סי' תרה) בשם התשב"ץ: ונוהגין ליקח תרנגול זכר לזכר, ולנקבה לוקחין תרנגולת.
ובאים כביכול לתת לזה משקל השווה ערך לתרנגול.
 
ייש"כ.
אך במחילה לא הבנתי מה ראית בתשב"ץ הזה.
מי שעושה את הכפרות על התרנגול/תרנגולת - איה"נ (דאל"כ על מה יעשו? על ציפור?).
אבל מי שעושה על מעות, מה העניין של "שווי תרנגול"? אין מצוה בעצם התרנגול.
 
אבל מי שעושה על מעות, מה העניין של "שווי תרנגול"? אין מצוה בעצם התרנגול.
ובאים כביכול לתת לזה משקל השווה ערך לתרנגול.
כעין לקיים מה שנהגו העולם בתרנגול. כנלענ"ד
בפרט שזה ענין של צדקה, וכל המרבה הרי"ז משובח.
ובפרט שרבים מהעם שבשדות, שואלים מה הסכום שצריך ליתן, וכדי ליתן להם סכום קבוע שלא יתבלבלו (בשאלות וספיקות למיניהם), נתנו להם שיעור אחיד, השווה לערך מה שנהגו. ודו"ק.

ויש להוסיף מ"ש בטור, מפני מה נהגו בתרנגול דוקא, והביא משם הראשונים, כיון שתרנגול נקרא גבר, כדאי' ביומא כ:, לכן תמורת גבר בגבר טפי מהני ומעלי. ע"ש. ואם אינו בגבר לפחות נעשה בדמי גבר.
 
נערך לאחרונה:
השאלה אם יש לזה מקור.
זה שאפשר להגיד כל מיני רמזים - הכל טוב ויפה, אבל לא נראה לי שיש טעם לאומרם אם אין לזה מקור.
כי מן הסתם גם אתה מודה שבפשטות אפילו פרוטה סגי, ומה שכתבת לתת טעמים ורעיונות - זה מחודש, וא"כ מנין לאומרם אם אין בכלל מקור לכך.
ואה"נ שכל המרבה הרי זה משובח, אבל זה לא קשור לשווי של תרנגול.
ואם בשביל שלא יתבלבלו, אדרבה, אם ניתן שיעור של שווי תרנגול, אז כל שנה אנשים יתבלבלו מחדש וישאלו כמה השנה השיעור של תרנגול וכו'.
 
השאלה אם יש לזה מקור.
זה שאפשר להגיד כל מיני רמזים - הכל טוב ויפה, אבל לא נראה לי שיש טעם לאומרם אם אין לזה מקור.
כי מן הסתם גם אתה מודה שבפשטות אפילו פרוטה סגי, ומה שכתבת לתת טעמים ורעיונות - זה מחודש, וא"כ מנין לאומרם אם אין בכלל מקור לכך.
ואה"נ שכל המרבה הרי זה משובח, אבל זה לא קשור לשווי של תרנגול.
ואם בשביל שלא יתבלבלו, אדרבה, אם ניתן שיעור של שווי תרנגול, אז כל שנה אנשים יתבלבלו מחדש וישאלו כמה השנה השיעור של תרנגול וכו'.
ברור שגם בפרוטה סגי. לא כתבתי אלא ליישב למה יש הוראות שיש להדר לתת דמי תרנגול.
וחושבני שמה שהבאתי מדברי הטור הוא מקור נאה לזה.
 
אני חושב שהדברים פשוטים מאוד, עיקר המנהג לקיים בעוף ועניינו שכל מה שנגזר על האדם יגזר עליו וילך לשחיטה וכו' ומשה"כ יש לכוין ולהרהר תשובה בזמן שמסובבים מעל ראשו, ולכן מחמת התקלות של השוחטים ועוד פודים כעין זה בממון אז מנסים להיצמד כמה שיותר למקור המנהג ולכן פודים בשיעור שווי העוף אבל זה לרווחא מילתא ובכדי להיצמד למקור כאמור, ולכן הפוסקים כתבו בהדיא דמעיקר הדין יוצא אפילו בפרוטה.
 
חזור
חלק עליון