• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

כרטיס מועדון

שלום וברכה,
יש לאשתי כרטיס מועדון שהיא משתמשת בו בכמה חנויות, בעיקר לביגוד, וחוץ משאר ההטבות (כגון צבירת נקודות), לרגל יום הולדת שלה, היא זכאית להנחה משמעותית בכל קניותיה. מה הדין אם רשאית לקנות בגדים עם אחותה, ולשלם עבורה ולזכותה בהנחות, ולאחר מכן אחותה תשלם לה על הבגדים שלה.
ראיתי בבין הזמנים שעבר, שתלו על הקיר בחנות ספרים, פסק דין בענין זה ממרן הראשון לציון שליט"א, וכעת אמ"א [יתכן וזה מופיע בקובץ בית יוסף החדש].
בינתיים כיון שהשאלה הייתה למעשה באותו רגע, פניתי לרב מורה הוראה בדיני ממונות, וענה לי שאם מדובר בקרבה ראשונה כבנידון דידן שהיא אחותה, דעת האחראים להסכים על זה, והוסיף שבמיוחד באופן זה שבעל הכרטיס קונה מכספו, ורק לאחר מכן משלמים לו, יש להתיר. [עוד שמעתי שיש להקל יותר אם בעל הכרטיס יקנה בקנין גמור את הקניות לפני שישלמו לו].
ואכן לבסוף אשתי ואחותה פנו לאחראית במקום, וענתה להם מידיעה ברורה [שאלו אותה אם היא אומרת כך מאומד דעתה או ממקור מוסמך, והשיבה שממקור מוסמך], שכך מקובל לעשות והם מסכימים לזה.
בברכה, תודה רבה
 
ב"ה
שלום וברכה!
במענה לשאלתך בענין קניה בכרטיס הטבות המיועד לאדם אחד, וחפץ לקנות עבור אדם נוסף.
אכן כל כרטיס של הטבה תלוי בתנאים האמורים בו, יש שההטבה רק לבעלי הכרטיס בלבד, ויש כרטיסים שיש זכות למחזיק הכרטיס לזכות בהנחה גם את קרוביו וחבריו, ולזה צריך לבדוק מה כתוב בכרטיס. ואם לא כתוב, יש לשאול את בעלי החנות או בעלי הרשת. ואם אין גישה לבעלי הרשת, ניתן לסמוך על מנהל החנות כאשר מודיעים לו את המציאות האמיתית, ולפי שמה שיאמר יוכלו לנהוג.

בברכה רבה וכל טוב
 
ואם לא כתוב שאסור? הרי זה לכאורה נחשב חוזה שלא כתוב בו הסעיף שאסור להעביר את הכרטיס לאדם אחר, ומה זה משנה מה בעל העסק יגיד, הרי כבר 'חתמנו' על 'חוזה'.
 
ב"ה
שלום וברכה
למעשה כרטיס הטבות אינו חוזה ואינו טופס הסכם, אלא הכרטיס מהוה אמצעי לאמת ולעדכן את זכאות המשתמש בו, ועל הכרטיס כתובים הוראות וכו' ע"מ למנוע טעויות ואי הבנה המובילים לאי נעימות ואי נוחות.
ובכן, מה שכתוב מפורשות על הכרטיס, זה בודאי מגלה דעתם של נותני הכרטיס. אולם מה שלא כתוב מפורשות, צריכים אנו לילך אחר אומדן ברור, או לנסות לברר. וכל שאיננו עושים כן, ונשאר הדבר בספק בכוונתם, שב ואל תעשה עדיף.
וכל שכן כאשר הכרטיס ניתן באופן ברור עבור אדם פלוני, אשר שמו כתוב על הכרטיס, שבזה האומדן בדרך כלל הוא שכוונתם ליתן את ההטבה לבעל הכרטיס ששמו נקוב על הכרטיס, ולא לאחר. אא"כ יש לנו מקור מפורש אחר שאין בכוונתם בדוקא אליו.

בברכה רבה
 
תודה רבה

בינתיים השגנו בס"ד הפסק דין שעליו התכוונתי בשאלתי, והתבאר שאינו נוגע בדיוק לנידון דידן, אבל מענין לענין באותו ענין, אצרפהו לכאן לתועלת המעיינים.

בברכה.
 

קבצים מצורפים

  • פסק דין הראשון לציון שליטא ובית הדין.pdf
    1.5 MB · צפיות: 12
  • פסק הלכה מבית דין שאסור למכור כרטיסי מתנה (1).jpeg
    פסק הלכה מבית דין שאסור למכור כרטיסי מתנה (1).jpeg
    284.5 KB · צפיות: 10
נערך לאחרונה:
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון