לאסוף בקבוקים מהרחוב בשבת

[א.א]

נשאלתי מיהודי חשוב
אם מותר לאסוף מהרחוב בקבוקים בשבת לצורך פיקדון או שהדבר אסור
כמובן שיש עירוב

 

[צאלח מנצור]

מידידי רב ארז אלחרר
שלום לכל הלומדים היקרים ולכותבי התשובות

היות ושאלה זו הינה מציאותית ביותר בימינו שבתים רבים מצטרפים לתחום המיחזור והחברה "הירוקה" נידון זה יש ליתן עליו את הדעת ביותר,
לכאורה יש לדון בכלים העשויים לזריקה מה דינם, האם יהיה דינם כדין "מוסטקי"
היינו כלי שהיו משתמשים בו בעבר ונותנים לתוכו תמרים להבשלה ועשוי מעלי דקל ואחר זמן שהבשילו שוברים אתו ונזרק או חוזר לשימוש שנית ככלי גרוע.
והוא הדין לגבי שברי חבית המודבקים בזפת שמותר לשברם על אף שהוא כלי מהטעם הנ"ל, וכמבואר בשולחן ערוך סימן שיד או לא.
אכן יש לציין שאין גדר מוקצה לכלים אלו שכן הם ראויים לשימוש על שהם כלים פחותים כמבואר בהלכות מוקצה בסימן שח סעיף ו ע"ש.
אלא שיש לומר שמא על ידי שמייחד כלים אלו ושמרם יהיה דינם ככלי המוקצה לסחורה,
אמנם יש לציין שדבר המיועד לסחורה הינו מוקצה היינו דוקא כאשר הינו מיוחד לתשמיש ונזהרים שלא להשתמש בו כלל וכד' ובודאי שאין בנידון דידן דמיון כלל לכלים אלו.
ואף יותר יש לומר שאם האדם היה רוצה לשמור בביתו כלים אלו לשימוש חוזר או אפילו לזיכוי כספי לא נראה שיש לאסור בשום אופן,
שעצם השהייה אינה מהווה שם של סחורה כלל ואינו אסור מדין ממצוא חפצך, או כדבר הנראה כמסחר וכיו"ב,
שכן דוקא אם האדם עושה פעולה הניכרת בפועל יהיה הדבר אסור משום ממצוא חפצך,
אבל כאשר נותן את הכלים הללו בעגלה מבחינה טכנית נראה כזורק לאשפה ואכן מבחינת הנותן אין הבדל בין עגלה זו לבין זריקה לפח האשפה או המיחזורית
וראיה לדבר מדין אדם שמותר ללכת לשדהו בשבת לראות מה מהמצב אך אסור לו לעשות שום פעולה שכן יראה הדבר שמתעסק בדברי חול ואם כן הוא הדין כאן.

ואם כן גם כאן כאשר אני נותן מתנה או צדקה לעגלה לא יהיה אסור שכן היה מותר ליתן מאכל ולא ניכר הדבר כעושה מעשה חול ע"י ששומר את הכלים במקום מסויים,
ואף שעגלה זו של השכן מהווה כעין חצרו, מן הדין מותר לתת לתוכה שאינה נחשבת כחצר המשתמרת שכן הינה נתונה במקום שנמצאים בו רבים.

לפיכך לענ"ד מותר לשמור ביום שבת בקבוקים אלו או אריזות לגוניהם לצורך מיחזור או החזר כספי
ואינו מהווה דבר זה כעיסוק בצרכי חול שכן אינו ניכר שעושה סחורה וכד' אלא כשימור בלבד.

בברכת התורה ארז אלחרר

 

[א.א]

לפי החזון עובדיה מה שאנשים זורקים יהיה אסור?

 

[צאלח מנצור]

זה מסקנתו?

 

[א.א]

אינני בסוגיא אך נראה לי שאחר כך ממשיך לענין אחר
ומצורף מהשערי יושר זצ"ל [שמרן הזכירו]

 

[א.א]

יש למישו משנה סדורה בענין

 

[בן עזאי]

לפיכך לענ"ד מותר לשמור ביום שבת בקבוקים אלו או אריזות לגוניהם לצורך מיחזור או החזר כספי
ואינו מהווה דבר זה כעיסוק בצרכי חול שכן אינו ניכר שעושה סחורה וכד' אלא כשימור בלבד.

מסתבר דאדרבא שניכר שעוסק בצרכי מסחר שבדרך כלל ניכר אם אדם מלקט בקבוקים לצורך פיקדון, [אא"כ יזהר שלא יהיה ניכר], ועוד יל"ע אם הוי הכנה לחול.

ועוד סברא להחמיר לפי"ד החיי"א שבת כלל ס' ס"ב דבעיון בנכסיו אסור אפי' לא מינכרא מילתא, ורק כשמזמין את עצמו לאיזה מקום כדי שיוכל לעסוק בחפציו במוצ"ש אסור רק במינכרא, [אמנם זה דלא כמג"א].

 

[בהיקף ובעמל]

חוץ ממה שעסקו הרבנים החשובים כאן בדין מסחר וכדומה
יש עוד חשש של מוקצה, דמכיון שזרקוהו לאשפה הרי נתבטל ממנו שם כלי
ואין זה דומה לכלי ממש שזרקוהו לאשפה
ואמנם באשפה שבבית שדרך להוציא משם בודאי יש להקל, וכמו שכתב רבינו הגדול בחזו"ע כמדומני בשם הגריש"א
אבל באשפה שברחוב לכאורה אין להקל בזה, כיון שהזורק זורק לגמרי, ודמי לשלש על שלש שזרקו עשיר
(אך עדיין אין זה מוחלט אצלי בנ"ד שהדרך לאסוף בקבוקים, והדבר מסור לגדולי ההוראה)

 

[צאלח מנצור]

מסתבר דאדרבא שניכר שעוסק בצרכי מסחר שבדרך כלל ניכר אם אדם מלקט בקבוקים לצורך פיקדון, [אא"כ יזהר שלא יהיה ניכר], ועוד יל"ע אם הוי הכנה לחול.

ועוד סברא להחמיר לפי"ד החיי"א שבת כלל ס' ס"ב דבעיון בנכסיו אסור אפי' לא מינכרא מילתא, ורק כשמזמין את עצמו לאיזה מקום כדי שיוכל לעסוק בחפציו במוצ"ש אסור רק במינכרא, [אמנם זה דלא כמג"א].

דבריך חזקים.

 

[איש חיל]

יש להוסיף כי לדעת מרן השו"ע סי' שח סעיף ו דכלי שמלאכתו להיתר מותר לטלטלו רק לצורך, ועי' במשנ"ב דלהרמב"ם גם כלי סעודה בכלל.
ונראה דלצורך היינו, לצורך ממש, לצורך שבת. לאפוקי ממאכל וכתבי הקודש שמותר לטלטל אף שלא לצורך כלל.
א"כ בנידו"ד יש עוד צד לאסור.

 

[א.א]

לפי כבודו אם יש בקבוקים על השלחן אסור לשים אותם במקום המיועד לאיסוף בקבוקים

 

[בן עזאי]

ונראה דלצורך היינו, לצורך ממש, לצורך שבת.

לצורך היינו כל צורך, כפי שכתבו הפוסקים, [ורק שלא יהיה סתם או באיסור הכנה].