מתוך ה'מגדלות מרקחים':
והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך (כה מו)
כתב הרמב"ם הלכות עבדים פ"ט ה"ח, שמותר לעבוד בעבד כנעני בפרך, וכתב הכס"מ שלמד כן ממשמעות הפסוק דלגבי עבד כנעני כתיב לעולם בהם תעבודו, ורק באחיכם בני ישראל דהיינו עבד עברי, לא תרדה בו בפרך. ויש בזה חידוש שהרי עבד כנעני חייב במצוות כאשה ואע"פ כן לא נצטווינו שלא לרדות בו בפרך.
ויש לעיין האם מה שלא נצטווינו כן על עבד כנעני זהו מחמת הקנין של העבדות, דכיון דגופו קנוי כשורו וחמורו, ממילא הוא קנוי גם לעבודת פרך. או משום החסרון בקדושת ישראל שיש בו, וכמ"ש הרמב"ם איסו"ב פי"ב הי"א שהעבדים יצאו מכלל העכו"ם ולכלל ישראל לא באו. ונפק"מ בזה בעבד כנעני שהשתחרר אבל עדיין לא טבל, והנה אין בו כבר קנין עבדות, אבל לא נתוספה בו קדושת ישראל גמורה ועדיין חייב במצוות רק כאשה ולכלל ישראל לא בא, האם יש איסור לרדות בו בפרך.
והנה רבינו יונה בשערי תשובה שער ג' והריטב"א בב"מ נט: כתבו דאיסור לא תרדה בו בפרך הוא גם בבן חורין ומקל וחומר, אמנם במג"א סי' קס"ט סק"א הביא שבספרי דרשינן דדוקא בעבד כנעני אי אתה רודה אבל אתה רודה בבן חורין, וכן הרמב"ם לא הזכיר הלאו אלא בעבד עברי, א"כ לדעתם לכאורה לא משכחת לה הנידון הנ"ל, כיון דכל האיסור של לא תרדה בו בפרך הוא רק בעבד עברי ולא בבן חורין, ואין לומר דנפק"מ אם חזר העבד כנעני ומכר עצמו לעבד עברי לאחר שנשתחרר וקודם שטבל, דהא גר אינו מוכר עצמו בעבד עברי והוא הדין עבד משוחרר (ב"מ עא.).
והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך (כה מו)
כתב הרמב"ם הלכות עבדים פ"ט ה"ח, שמותר לעבוד בעבד כנעני בפרך, וכתב הכס"מ שלמד כן ממשמעות הפסוק דלגבי עבד כנעני כתיב לעולם בהם תעבודו, ורק באחיכם בני ישראל דהיינו עבד עברי, לא תרדה בו בפרך. ויש בזה חידוש שהרי עבד כנעני חייב במצוות כאשה ואע"פ כן לא נצטווינו שלא לרדות בו בפרך.
ויש לעיין האם מה שלא נצטווינו כן על עבד כנעני זהו מחמת הקנין של העבדות, דכיון דגופו קנוי כשורו וחמורו, ממילא הוא קנוי גם לעבודת פרך. או משום החסרון בקדושת ישראל שיש בו, וכמ"ש הרמב"ם איסו"ב פי"ב הי"א שהעבדים יצאו מכלל העכו"ם ולכלל ישראל לא באו. ונפק"מ בזה בעבד כנעני שהשתחרר אבל עדיין לא טבל, והנה אין בו כבר קנין עבדות, אבל לא נתוספה בו קדושת ישראל גמורה ועדיין חייב במצוות רק כאשה ולכלל ישראל לא בא, האם יש איסור לרדות בו בפרך.
והנה רבינו יונה בשערי תשובה שער ג' והריטב"א בב"מ נט: כתבו דאיסור לא תרדה בו בפרך הוא גם בבן חורין ומקל וחומר, אמנם במג"א סי' קס"ט סק"א הביא שבספרי דרשינן דדוקא בעבד כנעני אי אתה רודה אבל אתה רודה בבן חורין, וכן הרמב"ם לא הזכיר הלאו אלא בעבד עברי, א"כ לדעתם לכאורה לא משכחת לה הנידון הנ"ל, כיון דכל האיסור של לא תרדה בו בפרך הוא רק בעבד עברי ולא בבן חורין, ואין לומר דנפק"מ אם חזר העבד כנעני ומכר עצמו לעבד עברי לאחר שנשתחרר וקודם שטבל, דהא גר אינו מוכר עצמו בעבד עברי והוא הדין עבד משוחרר (ב"מ עא.).
