ידועים דברי התוס' סוכה יז. שלא אומרים לבוד להחמיר וכגון שיש שלוש טפחים סכך פסול ואויר לא אומרים לבוד כדי להחשיב את הסכך הפסול שיהיה בו ארבעה כדי לפסול.
והשו''ע סובר בהלכות יו''ט שאסור לשים מיטה שמגיעה פחות משלושה כיון שאומרים לבוד והוי עשיית אהל והרמ''א פליג וס''ל להקל כיון שלבוד להחמיר לא אמרינן
ויש עוד רמ''א ביו''ד דס''ל שאם יש שני בתים ובאמצע פחות משלושה אין אומרים לבוד לבית השני ובאחד הבתים יש מת אין אומרים לבוד כדי לחבר את הבתים כדי להעביר טומאה מבית לבית כיון שלבוד להחמיר לא אמרינן.
ובפשוטו הדברים מתמיהים מהו לבוד להחמיר לא אמרינן הלא חזינן שאומרים כגון אם היה הנחה בשבת תוך שלושה לקרקע נחשב הנחה וחייב עין שבת צז וכן רואים בקרפף שלא הוקף לדירה שאם שם שם עוד חומה כדי להקיף לדירה בשביל שיוכל לטלטל אם שם את החומה השנייה תוך שלושה לראשונה אומרים לבוד ולא מצליח להחשיבו כבית וחזינן שאומרים לבוד להחמיר ויש עוד הרבה דוגמאות לכך שאומרים לבוד להחמיר וכן בלחיים שרצפן אומרים לבוד כדי להחשיבו מחיצה ואינו מתיר בתור לחי.
וידוע יסוד החרונים [עין עמק ברכה] שיש ב' סוגי לבוד האחד שהוא רק לצרף חלקים ובזה אפשר לומר לבוד להחמיר ויש עוד לבוד שהוא לסתום ולמלאות את החסר בחומר ובזה לא אומרים לבוד ולכן במקרה של תוס' ששם רוצים לצרף בגלל לבוד חומר של סכך פסול בזה לא אומרים לבוד ולפי''ז יתיישבו הרבה מקומות כגון שיש הנחה תוך ג' ששם לא צריך למלאות אלא לצרפן שנראה את החפץ כאילו נח בקרקע ויסוד הדברים מהרשב''א בכוורת ואכמ''ל.
ובאמת שעפ''י יסוד זה יובן התוס' שם שבתחילה נסתפקו האם בשתי טפחים סכך פסול ואויר ושתי טפחים סכך פסול האם אומרים לבוד ואילו בסו''ד כמו שהבאתי לעיל כתבו שלא אומרים לבוד להחמיר ולכאורה הדברים סותרים ולהאמור שיש ב ענינים בלבוד והתוס' נסתפקו האם לצרף אומרים לבוד אבל לענין למלאות פשיטא שלא ואמרים לבוד
אלא שלפי''ז הרמ''א ג''כ לא מובן שלגבי בית וכן לענין אהל היה צריך להסתפק כמו שנסתפקו התוס'
אלא שהרמ''א עצמו לא מובן שהלא בהלכות טומאה זה רק לצרף ואפ''ה הוא אומר שלא אומרים לבוד להחמיר.
וגם השו''ע עצמו קשה מאד שמחד גיסא פסק את התוס' שמסתפק בשני טפחים סכך פסול ושני טפחים סכך פסול ומאידך לגבי מיטה פסק שאסור ואל נסתפק
ויש יסוד של העמק ברכה שהוא נראה אמת שלבוד להחמיר אין פירושו שתלוי אם זה להמחיר או להקל אלא אם אתה מעמיד דבר זה להקל ואם אתה מבטל דבר זה להחמיר ולכן השו''ע מיושב היטב כיון ששם הוא בא להעמיד אהל זה נחשב להקל אע'פ שכלפי הגברא זה איסור שאסור לבנות אהל ביו''ט אבל כלפי מציאות החפצא של הסוכה הוא בונה ולכן אומרים לבוד אע''פ שכלפי סוכה פסק את ספק התוס ולפי''ז יתיישבו הסוגיות משבת ומלחיים שרצפן ומגג הבתים
אלא שהרמ''א ישאר קשה.
וגם על עיקר היסוד קשה שהרשב''א בעירובין שואל על היסוד שלבוד להחמיר לא אמרינן מהסוגיא דלחיים שרצפן ולהאמור אי''ז כלל להחמיר אלא בא להעמיד כאן מחיצה ומה אכפ''ל שעי''ז לא ניתר הלחי וצ''ע
והשו''ע סובר בהלכות יו''ט שאסור לשים מיטה שמגיעה פחות משלושה כיון שאומרים לבוד והוי עשיית אהל והרמ''א פליג וס''ל להקל כיון שלבוד להחמיר לא אמרינן
ויש עוד רמ''א ביו''ד דס''ל שאם יש שני בתים ובאמצע פחות משלושה אין אומרים לבוד לבית השני ובאחד הבתים יש מת אין אומרים לבוד כדי לחבר את הבתים כדי להעביר טומאה מבית לבית כיון שלבוד להחמיר לא אמרינן.
ובפשוטו הדברים מתמיהים מהו לבוד להחמיר לא אמרינן הלא חזינן שאומרים כגון אם היה הנחה בשבת תוך שלושה לקרקע נחשב הנחה וחייב עין שבת צז וכן רואים בקרפף שלא הוקף לדירה שאם שם שם עוד חומה כדי להקיף לדירה בשביל שיוכל לטלטל אם שם את החומה השנייה תוך שלושה לראשונה אומרים לבוד ולא מצליח להחשיבו כבית וחזינן שאומרים לבוד להחמיר ויש עוד הרבה דוגמאות לכך שאומרים לבוד להחמיר וכן בלחיים שרצפן אומרים לבוד כדי להחשיבו מחיצה ואינו מתיר בתור לחי.
וידוע יסוד החרונים [עין עמק ברכה] שיש ב' סוגי לבוד האחד שהוא רק לצרף חלקים ובזה אפשר לומר לבוד להחמיר ויש עוד לבוד שהוא לסתום ולמלאות את החסר בחומר ובזה לא אומרים לבוד ולכן במקרה של תוס' ששם רוצים לצרף בגלל לבוד חומר של סכך פסול בזה לא אומרים לבוד ולפי''ז יתיישבו הרבה מקומות כגון שיש הנחה תוך ג' ששם לא צריך למלאות אלא לצרפן שנראה את החפץ כאילו נח בקרקע ויסוד הדברים מהרשב''א בכוורת ואכמ''ל.
ובאמת שעפ''י יסוד זה יובן התוס' שם שבתחילה נסתפקו האם בשתי טפחים סכך פסול ואויר ושתי טפחים סכך פסול האם אומרים לבוד ואילו בסו''ד כמו שהבאתי לעיל כתבו שלא אומרים לבוד להחמיר ולכאורה הדברים סותרים ולהאמור שיש ב ענינים בלבוד והתוס' נסתפקו האם לצרף אומרים לבוד אבל לענין למלאות פשיטא שלא ואמרים לבוד
אלא שלפי''ז הרמ''א ג''כ לא מובן שלגבי בית וכן לענין אהל היה צריך להסתפק כמו שנסתפקו התוס'
אלא שהרמ''א עצמו לא מובן שהלא בהלכות טומאה זה רק לצרף ואפ''ה הוא אומר שלא אומרים לבוד להחמיר.
וגם השו''ע עצמו קשה מאד שמחד גיסא פסק את התוס' שמסתפק בשני טפחים סכך פסול ושני טפחים סכך פסול ומאידך לגבי מיטה פסק שאסור ואל נסתפק
ויש יסוד של העמק ברכה שהוא נראה אמת שלבוד להחמיר אין פירושו שתלוי אם זה להמחיר או להקל אלא אם אתה מעמיד דבר זה להקל ואם אתה מבטל דבר זה להחמיר ולכן השו''ע מיושב היטב כיון ששם הוא בא להעמיד אהל זה נחשב להקל אע'פ שכלפי הגברא זה איסור שאסור לבנות אהל ביו''ט אבל כלפי מציאות החפצא של הסוכה הוא בונה ולכן אומרים לבוד אע''פ שכלפי סוכה פסק את ספק התוס ולפי''ז יתיישבו הסוגיות משבת ומלחיים שרצפן ומגג הבתים
אלא שהרמ''א ישאר קשה.
וגם על עיקר היסוד קשה שהרשב''א בעירובין שואל על היסוד שלבוד להחמיר לא אמרינן מהסוגיא דלחיים שרצפן ולהאמור אי''ז כלל להחמיר אלא בא להעמיד כאן מחיצה ומה אכפ''ל שעי''ז לא ניתר הלחי וצ''ע
נערך לאחרונה:
