לברך על מזונות שיעור כביצה לישב בסוכה

[amit26]

מועדים לשמחה ! עלתה לי שאלה על שיטתנו (הספרדים)- למה לא לברך לישב בסוכה על מזונות כבר משיעור כביצה, שהרי יש פה ספק ספיקא- שמא הלכה כרוב הראשונים שעל כל ישיבה בסוכה מברכים, ואם תגיד שלא ורק על אכילה, אז אולי אכילת מזונות כביצה היא אכילה חשובה ( רואים שכך הלכה שהרי אסור לאכול יותר מזה מחוץ לסוכה) ואם נאמר שלא עושים ס"ס בברכות, אז הכלל אומר שבס"ס בברכות כשהמצווה היא מהתורה כן מברכים
(לדוגמא מסתפק אם ספר אתמול העומר, ס"ס במצווה שיש אומרים שהיא מהתורה, ושפיר דמי לברך)

 

[בנימין לוריא]

ילקו"י סוכה עמ' תרפ"ו:

 

[בניהו שמש]

כלומר, מעיקר הדין ראוי לברך, אך המנהג הוא לא לברך.

 

[בנימין לוריא]

כלומר, מעיקר הדין ראוי לברך, אך המנהג הוא לא לברך.

נפק"מ למי שבירך "בא"י אמ"ה אקב"ו" ואז נזכר שלא מברכים לישב בסוכה על מזונות, שאולי לפי הנ"ל, לא יפסיק ויאמר בשכמל"ו, אלא יסיים "לישב בסוכה".
וגם לגבי לענות אמן על מי שמברך "לישב בסוכה" על כביצה מזונות. (ובילקו"י במבוא לברכות כרך ב' כתב שיענה אמן כיון שיש ס"ס).

 

[הלכה צרופה]

(לדוגמא מסתפק אם ספר אתמול העומר, ס"ס במצווה שיש אומרים שהיא מהתורה, ושפיר דמי לברך)

לא צריך ללכת רחוק...
יש לו דוגמא שעושים ס"ס במצוה דאורייתא מסוכה עצמה, וכפי שפסק מרן זצ"ל בחזו"ע סוכה (עמ' קלד ובהערה שם עמ' קלו) שכבר משיעור של שלוש ביצים מברך לישב בסוכה, ואף שבכ"מ השיעור הוא ארבע ביצים, בסוכה שאני, דיש ס"ס, שמא באכילת יותר מכביצה מזונות צריך לברך לישב בסוכה, וספק שמא שיעור קביעות סעודה הוא שלוש ביצים, ובספק ספיקא במצוה דאורייתא ברוכי נמי מברכינן.