מה המקור של הילקו"י בסוגריים, שכתב שיכול הבעל קורא לברך בשקט עם העולה לתורה? שהרי אין עשרה ששומעים אותו וחייב שיהיו עשרה שישמעו את ברכותיו (ש"ע ס' קלט, ו).
ועוד, אם אפשר לסמוך על קריאת המחלל שבת אף בתור המניין שבעה, אלא שצריך להוסיף עוד עולים, ומותר אף לענות לו אמן על ברכותיו, א"כ למה אין ברכות הש"ץ לא לבטלה?
ועוד, אם אפשר לסמוך על קריאת המחלל שבת אף בתור המניין שבעה, אלא שצריך להוסיף עוד עולים, ומותר אף לענות לו אמן על ברכותיו, א"כ למה אין ברכות הש"ץ לא לבטלה?
