• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

לגבי מכתב הרב עובדיה בשמיטה תשמ"ז

אני על כל פנים אוחז שאין כל היגיון לתרום לקרן השביעית וגם לקנות היתר מכירה זה כמו לשכנע אדם לא למכור בשבת ולקנות מאדם אחר שלא שומר שבת
 
אני על כל פנים אוחז שאין כל היגיון לתרום לקרן השביעית וגם לקנות היתר מכירה זה כמו לשכנע אדם לא למכור בשבת ולקנות מאדם אחר שלא שומר שבת
זה לא סתירה כלל ועיקר -
שמירת קרקעות שביעית זה מצווה בפ״ע שיש בה להחמיר יותר ויש לחזק את השומרים על כך.
לעומת זאת היתר המכירה הוא מכירה גמורה, ומי שקשה לו להחמיר אין כל עניין.

בפרט שהיבול הנוכרי שמייבאים איכותו מאד רדודה, אי אפשר לאכול סלט עם עגבניות שמרגישות כמו ספוג.
 
כבר דנו בזה כאן באריכות גדולה עד מאוד
תשימו לב לשינויים בין הקול קורא שהתפרסם בעבר בשנת תשמ"ז וכן בילקוט יוסף הישן, לבין הקול קורא המופיע ביביע אומר חלק י'... דקדקו בכל מילה, מצאו את ההבדלים (זו לא מליצה הפעם)...
 
אם הזכירו כבר את העניין של המכתב וכו', אכתוב כאן מה שאמר לנו מרן שליט"א לפני שבועיים בליל שבת.
מרן שליט"א דיבר על ההיתר מכירה שהוא היתר גמור, ושאלנו שוב אם הוא אוכל, ואמר, אבא שלי אכל, אז אני לא יאכל?!
ואז שאלנו לגבי הקול קורא, שמרן כתב להחמיר וכו'. ואמר שכל זה נאמר לפני שהפכו את העניין של היתר מכירה לעניין של השקפה, כביכול מי שהוא "בן תורה" לא אוכל היתר מכירה, ומי שהוא "בעל בית" אוכל... אבל לאחר שעשו את העוול הזה, יש עניין לקנות דווקא היתר מכירה, להורות שהפסק של מרן רבינו זיע"א הוא פסק אמיתי, וסומכים עליו בעיניים עצומות.
 
במחילה מכל הרבנים הכותבים כאן, למה לנו לטחון מים.
בענין מכתב זה נתבאר להדיא בילקו"י שביעית עמוד תתט.
אגב, המבואר שם בילקו"י זה ע"פ מכתב כתי"ק ששאלו למרן זיע"א, ויש לי אותו חתום באוצרותי, שקבלתי ממרן שליט"א. ז"א שמרן זיע"א כבר ענה על הדברים. ומסקנת ההלכה לפי דעתו שמותר לכתחלה לאכול היתר המכירה. ומי שרוצה להדר שיהדר.
והכל על מקומו יבוא בשלום.
תושלב"ע.
 
במחילה מכל הרבנים הכותבים כאן, למה לנו לטחון מים.
בענין מכתב זה נתבאר להדיא בילקו"י שביעית עמוד תתט.
אגב, המבואר שם בילקו"י זה ע"פ מכתב כתי"ק ששאלו למרן זיע"א, ויש לי אותו חתום באוצרותי, שקבלתי ממרן שליט"א. ז"א שמרן זיע"א כבר ענה על הדברים. ומסקנת ההלכה לפי דעתו שמותר לכתחלה לאכול היתר המכירה. ומי שרוצה להדר שיהדר.
והכל על מקומו יבוא בשלום.
תושלב"ע.
ברגע שגדול הדור אכל, לכאורה יש כאן בחינה של מחמיר יותר מרבו, ויש בזה אולי משום יוהרא.
אני לא בטוח, לכן אני מסיט בכוונה את הנידון לכך, שידונו כאן החברים היקרים מבחינה הלכתית (בלבד) עם מקורות מרבותינו לעניין זה, האם מותר לבני תורה בכלל להחמיר, בהגלות נגלות דברי מרן שליט"א, שמרן רבינו הגדול זיע"א אכל???
 
אין קשר בין הדברים.
וטעמא רבא אית בה, כי לפעמים גדול הדור כותב פסק הלכה שהרבה יצאו נגד הפסק, ולדעתו הדבר ברור שמותר, ולכן אם הוא יחמיר, יראה בעיני הציבור שאינו סומך על הפסק שהוא עצמו כתב, (כך יכול להתפס בעיני בשר שלנו), וע"כ אכל בעצמו להראות שההיתר הוא היתר אמיתי, אבל מי שרוצה להדר (ויש לו אפשרות) אין זה בכלל כל הפטור מדבר ועושהו וכו'.
ודוגמאות רבות לכך, ואחת מהם אם לא הגדולה שבהם, הוא נידון החשמל בשבת שידועה דעת מרן זיע"א שמותר להשתמש בחשמל בשבת, אמנם סיים והמחמיר תע"ב, והרי העד העיד בנו מרן הראש"ל שליט"א (פא"פ וגם בשיעוריו הרבים) שמרן זיע"א היה משתמש עם חשמל רגיל בשבת, וטעמו, משום הסיבה הנ"ל, שאם יחמיר, אזי העם יחשוב שגם למרן עצמו אין ההיתר מבורר כ"כ. וע"כ עשה מעשה להקל, להורות שכן הוא האמת לפי ההלכה, אבל מ"מ המחמיר תע"ב.
אלא שבנד"ד קיל טפי , ורמת ההידור לא לאכול היתר המכירה היא פחותה מחמת ההידור שבענין חשמל בשבל. דוק ותשכח.
ולכן תמוה הדבר שעושים מזה ענין יותר מחשמל בשבת, מידי שבוע בשבוע.
 
אגב ראיתי שהגר"ש משאש אמר
מי לא ירצה שמרן זיע"א יאמר עליו והמחמיר תע"ב...
באחת המקומות בשו"ת שמש ומגן בהלכות בישול כתב כך, שכתב מרן שהמחמיר תבוא עליו ברכה, ודעת הגר"ש משאש לאסור. וכתב הגר"ש, "מי לא יחפוץ בברכת מרן הראש"ל", ומתוקף כך גם כן אסר כדעתו ולא כדעת מרן...
 
הרב שמעון היחס הנכון להיתר מכירה
חלק א - מהתחלה עד שעה ועשרים ושתים דקות - רקע נידון השמיטה בכלל והיתר המכירה בפרט, ואח"כ כל המשא ומתן ופירוק הטענות על ההיתר מכירה חלק ב - משעה ועשרים ושלוש דקות עד הסוף - מסקנת הדברים בהיבט התורני בכלל, ובהיבט ההלכתי בפרט, וכן בדעת מרן רבנו הגדול זיע"א, ודעת מרן הראש"ל שליט"א להלכה ולמעשה, לעמך בית ישראל, ולבני התורה.
 
אגב ראיתי שהגר"ש משאש אמר
מי לא ירצה שמרן זיע"א יאמר עליו והמחמיר תע"ב...
אז עדיף לאכול ירקות באיכות ירודה בשבת ק׳ בשביל להרוויח את הברכה של מרן אבל להפסיד את הברכה של עונג שבת בירקות איכותיים?

(לא שאני בא שמרן שלל שבני תורה לא יחמירו כשיכולים, אלא שצריך לראות את הדברים בפרופורציות)
 
אז עדיף לאכול ירקות באיכות ירודה בשבת ק׳ בשביל להרוויח את הברכה של מרן אבל להפסיד את הברכה של עונג שבת בירקות איכותיים?

(לא שאני בא שמרן שלל שבני תורה לא יחמירו כשיכולים, אלא שצריך לראות את הדברים בפרופורציות)
ודאי שמרן דעתו לא היתה כך... אני יודע שזה פשוט, אבל להוציא מלב התועים והטועים...
 
מעניין תשובה של הרב מוצאפי לגבי העדפה של היתר מכירה על פני אוצר בית דין:
שאלה - 239288
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
האם אפשר בנקל ולכולם לא רק לבני תורה ולא רק לבעלי בתים או עניים לסמוך על היתר מכירהוהאם עדיף לקנות יבול נוכרי,כי אוצר בית דין הרב הרב לא לקנות זה יקר!
תשובה
"אוצר" בית דין אינו מתנהל כהלכה, ונכון יותר כשאין אפשרות אחרת, לסמוך על היתר מכירה.
 
תרשו לי לשאול בתום לב ולא מזדון, כי במוצ''ש האחרון היה הרב המקדים רב אשכנזי עם זקן גדול וכובע פרוה, והוא אמר בפתח דבריו שבזמן הזה שאפשר להשיג הכל בזול אין שום ספק שגם מרן חכם עובדיה ובנו מרן קודש הקדשים יסכימו שאין להזדקק להיתר מכירה בשופ''א
והשאלה האם אמר את דבריו מהשערה בבחינת הגם לכבוש, או שהוא ידע מראש מאי קאמר וגם מורנו ידע מה עומד לומר החכם הזה וניחא ליה בדבריו.
יורוני היודעים ויבורכו
 
הנני עונה לכת"ר מתום לבי ולא מידיעה מה דעת מרן שליט"א בזה, אמנם הן אמת שהלכה זו היא נכונה וכבר נתבארה כן להדיא בילקו"י שביעית פרק כה הלכה א, ע"ש ומשם באר"ה. והדברים עתיקים. [אלא ששמעתי פא"פ ממרן שליט"א שמלבד ענין יוקר המחיה להקל בהיתר המכירה, יש בזה גם ענין של איכות הסחורה, שאם הסחורה של היתר המכירה היא סוג א', ושאר הסחורות הינם סוג ב', גם בזה יש להעדיף היתר המכירה. ופ"א לפני איזה שבועות מס', עליתי בקודש אצל מורנו ורבינו מרן שליט"א, והעיד בנו לאמר, שפעם אחת ראה את אחד מבני המשפחה שליט"א (נקב בשמו), מביא לאביו מרן אביר הרועים ושר התורה רבינו עובדיה זיע"א, עגבניה, והנה אחר שהלך, מרן קרא לאבי הנהג ואמר לו, תראה זה הביא לי עגבניה "כמושה" תביא לי בבקשה עגבניה של היתר המכירה מסוג א. עכל"ק. וכיהודא ועוד לקרא - שוב שמעתי כן בשם מגידי אמת, שמשמשו בקודש ר' צבי חקק הי"ו מעיד, שבאופן שהסחורה היתה פחות טובה מרן זיע"א היה מורה ובא לקנות מהיתר המכירה אם הפירות שם סוג יותר טוב].
אולם יש לדון מה דעת החכם הנ"ל (הרב אפרתי) בענין אוצר בי"ד כיום. כי באופנים מסויימים דעת מרן הרב עובדיה שעדיף היתר המכירה מאוצר בי"ד, אלא"כ ידוע בבירור שאין בפירות אלו משום חשש איסור סחורה. וכנראה ההחכם הנ"ל לא דבר אלא היכא דאין חשש זה. כנלע"ד. ודו"ק.
 
חזור
חלק עליון