אין קשר בין הדברים.
וטעמא רבא אית בה, כי לפעמים גדול הדור כותב פסק הלכה שהרבה יצאו נגד הפסק, ולדעתו הדבר ברור שמותר, ולכן אם הוא יחמיר, יראה בעיני הציבור שאינו סומך על הפסק שהוא עצמו כתב, (כך יכול להתפס בעיני בשר שלנו), וע"כ אכל בעצמו להראות שההיתר הוא היתר אמיתי, אבל מי שרוצה להדר (ויש לו אפשרות) אין זה בכלל כל הפטור מדבר ועושהו וכו'.
ודוגמאות רבות לכך, ואחת מהם אם לא הגדולה שבהם, הוא נידון החשמל בשבת שידועה דעת מרן זיע"א שמותר להשתמש בחשמל בשבת, אמנם סיים והמחמיר תע"ב, והרי העד העיד בנו מרן הראש"ל שליט"א (פא"פ וגם בשיעוריו הרבים) שמרן זיע"א היה משתמש עם חשמל רגיל בשבת, וטעמו, משום הסיבה הנ"ל, שאם יחמיר, אזי העם יחשוב שגם למרן עצמו אין ההיתר מבורר כ"כ. וע"כ עשה מעשה להקל, להורות שכן הוא האמת לפי ההלכה, אבל מ"מ המחמיר תע"ב.
אלא שבנד"ד קיל טפי , ורמת ההידור לא לאכול היתר המכירה היא פחותה מחמת ההידור שבענין חשמל בשבל. דוק ותשכח.
ולכן תמוה הדבר שעושים מזה ענין יותר מחשמל בשבת, מידי שבוע בשבוע.